שתף קטע נבחר

עסקה חד-צדדית בדרך לתוהו ובוהו דו-לאומי

תוכנית המאה לקחה את מתווה רבין מ-1995, ואז מחקה ממנו את הפלסטינים ואת מדינות ערב. נתניהו מקבל מחיאות כפיים חרף סכנה ביטחונית

 

הסכם אוסלו ותוכנית המאה (צילום: AP, MCT)
וושינגטון 1993, וושינגטון 2020(צילום: AP, MCT)

חגיגות "עסקת המאה" נמשכות מאז עמדו בנימין נתניהו ודונלד טראמפ ביום שלישי במרכז האולם בבית הלבן ושלחו חיוכי ניצחון לכל עבר. בתוך ההמולה התפספסה עובדה חשובה: ראשי מדינות ערב, שהיו אמורים להיות משתתפים מרכזיים בחגיגה, לא נמצאו שם. תוכנית המאה קרמה עור וגידים ככל הנראה מעל ראשם, ומעבר לברכות עמומות ורפות ששלחו לאחר מכן, לא נראה שהם לקחו בה חלק. ההשלכות הקשות בדרך.

 

 

בימים האחרונים הזכירו רבים את נקודות הדמיון בין מתווה טראמפ לבין התוכנית המדינית שהציג רבין בסתיו 1995, ושהייתה אמורה להפוך להסדר קבע חמש שנים לאחר מכן. פחות הזכירו את הפער בין התגובה שלה זכה רבין – מכיכר ציון ועד הרצח – לבין התגובה החגיגית והצוהלת שחיכתה הפעם לנתניהו. הידיים שהונפו באיום לעבר רבין והפיות שהגדירו אותו כבוגד הן אותן כפיים שמקבל נתניהו ואותן שפתיים המהללות אותו.

 

אכן, יש כמה הבדלים בין שתי התוכניות, אלה שהם ככל הנראה לא עומדים לטובתנו. הראשון, האנקדוטיאלי, נוגע לאזור הנגב. באורח אבסורדי השווה עצמו נתניהו לדוד בן גוריון, אלא שראש הממשלה הראשון לבטח מתהפך בקברו לשמע ההשוואה, בעיקר מכיוון ש"עסקת המאה" כוללת ויתורים בפתחת ניצנה, ומשמעותה היא קירוב הגבול הפלסטיני לאזור שדה בוקר.

 

ההבדל המהותי נעוץ בתצורת גיבוש ההסדר ומימושו. תוכניתו של רבין נעשתה בעיקרה מול נציגי העם הפלסטיני ומדינות ערב, והייתה אמורה לקבל בהמשך את אישורם של האו"ם וארה"ב. הפעם המשא ומתן התנהל ללא המדינות השכנות לנו, אלה המקיימות איתנו הסדרי שלום, והקרקע של יחסינו איתן נשמטת והולכת עד שבעתיד יהיה קשה מאוד לנעוץ בה יסודות.

מפה תוכנית המאה הסכם אוסלו ()
מפת הסכם אוסלו מול מפת עסקת המאה

 

 

על ההידרדרות הזאת קיבלנו רמז כבר עם החלטתו עבדאללה מלך ירדן להשיב לריבונותו את ארם נהריים וצופר במועד סיום החכירה שהוגדר בהסכם השלום. מדובר בשטחים שיש סבירות שהיו נשארים בידינו לו המשיך נתניהו בדרכו של ראש הממשלה שמלכתחילה חתם על ההסכמים.

 

חשוב להבין שהידרדרות היחסים עם ירדן אינה רק סמלית: היא עלולה לצבור תאוצה ולפגוע בישראל הן מבחינה מודיעינית והן מבחינה ביטחונית.

בשנים האחרונות בוערים היחסים בינינו ובין הפלסטינים מתחת לפני השטח. מהלך חד-צדדי שיבוצע בעקבות תוכנית טראמפ עלול לגרום להם לקרוס סופית. קל וחומר כשבמקביל מנהל נתניהו עסקאות פומביות-למחצה עם חמאס ופותח דלת לקטאר לפזר מיליוני דולרים במזומן המקלים על ארגון הטרור השולט ברצועה. בתמורה סופגים תושבי העוטף רקטות ופצצות מרגמה ללא תגובה.

 

באותה עת, כ-530 אירועי טרור נמנעו בשנה שעברה בזכות התיאום הביטחוני בינינו לבין הרשות הפלסטינית. כיצד המהלכים החד-צדדים של טראמפ ונתניהו ייתפסו על ידי הנהגת הרשות? ואיך הם ישפיעו על נכונותה לשתף פעולה?

 

תוכנית המאה היא הסכם בין ישראל לבין ארה"ב ולא הסכם בין ישראל לפלסטינים ומדינות ערב. דיונים על הסדר או עסקה לא יכולים להתנהל במעמד צד אחד, כי הם מובילים לצעדים חד-צדדיים ומשם לתוהו ובוהו.

 

הייתי רוצה לברך על התוכנית הזו, שבקווים רבים שלה היא אכן המשך ישיר לדרכו של רבין, אבל לצערי, כיוון שהיא לא נעשית כפי שרבין תכנן לבצע אותה, סביר שלא רק שלא נזכה לשלום, אלא שפנינו להסלמה ולאחריה לסיפוח שלושה מיליון פלסטינים נוספים שחיים ביהודה ושומרון ויהיו אזרחים במדינה הדו-לאומית. מדובר בסוף המדינה היהודית הדמוקרטית ותחילתה של מדינת אפרטהייד.

 

  • שמעון שבס היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה יצחק רבין

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גל חרמוני
שמעון שבס
צילום: גל חרמוני
מומלצים