שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "חוקרים פרטיים": כיצד המוח חווה אמפתיה?

    נראה שקשרים חברתיים מאפשרים יצירה של קשר ממשי בין מוחות של אנשים. כיצד נבנים הקשרים הבין-מוחיים הללו וכיצד הם תורמים לאמפתיה?

    אני רוצה להבין למה הבן שלי כועס עליי. למה חברה טובה שלי חווה חרדה. למה השכן לא בירך אותי לשלום הבוקר. אבל אין לי גישה ישירה למוח שלהם. רגשות ומחשבות של אנשים הם חוויה פרטית ותעלומה מסתורית עבור המתבונן. האם בכל זאת אני יכולה להבין או לחוש את הרגש שלהם?

     

    הדמיה ()
    הדמיה

     

    השאלה הזו ריתקה אותי עוד בתקופת הילדות. עולם הפסיכולוגיה קורא ליכולת שמאפשרת לנו להבין ולהרגיש את הרגשות של האחר "אמפתיה". אמפתיה היא מיומנות שאנחנו מפתחים כבר משלבי הינקות, שמאפשרת לנו להגיב למצבו הרגשי של האחר. פעוטות החל מגיל שנה וחצי חשים מצוקה כשהם מתבוננים באדם אחר חווה מצוקה ואף ינסו להושיט לו עזרה.

     

    חוקרים פרטיים - לכל 100 הטורים הקודמים

     

    כשלמדתי פסיכולוגיה באוניברסיטה ונחשפתי לתחום חקר המוח, הבנתי שהבסיס לכל חוויה רגשית, מחשבה והתנהגות הוא ביולוגי. רגשות הם תוצר של פעילות של נוירונים (תאי עצב) אשר פועלים יחדיו ברשתות עצביות באזורי מוח שונים. כדי לחקור אמפתיה אנו משתמשים בכלים להדמיה מוחית, כמו MRI, ובודקים למשל אילו אזורים במוח מופעלים כאשר נבדק צופה בסרט או בתמונה שמציגה אדם במצוקה. ניסויים כאלה הראו שרשתות של ניורונים אשר פועלות בזמן שאדם חווה כאב בעצמו פועלות גם בזמן שהוא צופה בתמונה של אדם אחר שחווה כאב. כלומר, הצפייה בכאב אצל אדם אחר מעוררת גם אצלנו מעין כאב פנימי.

     

    אבל הייתי מוטרדת מבעיה בסיסית במחקרי מוח בתחום האמפתיה. רוב המחקרים היו מוגבלים למדידת הפעלה מוחית של אדם מבודד במעבדה ולא של אדם שנמצא בהקשר חברתי אמיתי. האם באמת ניתן להבין את הבסיס המוחי של אמפתיה כשאנו חוקרים נבדק שצופה באופן פאסיבי בתמונה של אדם אחר?

    פרופ' סימון שמאי-צורי (צילום: מונא מרון )
    פרופ' סימון שמאי-צורי(צילום: מונא מרון )

     

    במעבדה שלי באוניברסיטת חיפה החלטנו להשתמש בכלי הדמיה חדשים (EEG דואלי) שמאפשרים למדוד פעילות מוחית בשני נבדקים בו זמנית בזמן אינטראקציה חברתית אמיתית. למשל, במחקר שפרסמנו לאחרונה, מדדנו פעילות מוחית חשמלית אצל בני זוג בקשר רומנטי, בזמן שהאישה חוותה כאב ובן זוגה ניסה לנחם אותה באמצעות החזקת ידיים. מצאנו במחקר שמגע אמפתי בין בני הזוג מפחית כאב. בנוסף, הראנו כי בזמן חווית הכאב של בת הזוג, מוחותיהם של שני בני הזוג פעלו באופן תואם ומסונכרן, אבל רק בתנאי הניסוי בו בני הזוג החזיקו ידיים.

     

    והכי מעניין: ככל שרמות הסנכרון בין מוחות בני הזוג היו גבוהות יותר, כך רמת שיכוך הכאב בעקבות המגע היתה גבוהה יותר. מכך הסקנו שכאשר אנו חשים אמפתיה בזמן אינטראקציות חברתיות, נוצר סינכרון בין המוחות אשר מאפשר "שיתוף" של המצוקה והפחתת כאב.

     

    כלי המחקר הללו פותחים צוהר לשאלות מרתקות לגבי הקשר שנוצר בין אנשים. האם המוחות שלנו מסונכרנים כשאנו משתפים פעולה? כשאנו מתאהבים? נראה שקשרים חברתיים מאפשרים יצירה של קשר ממשי בין מוחות של אנשים. כיצד נבנים הקשרים הבין-מוחיים הללו וכיצד הם תורמים לאמפתיה? לאחר עשרים שנה של מחקר על אמפתיה נראה שאנחנו רק בתחילת הדרך. אולי יום אחד גם אצליח להבין למה הבן-עשרה שלי כועס עלי.

     

    פרופ' סימון שמאי-צורי, החוג לפסיכולוגיה - אוניברסיטת חיפה

     

    חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ המדע של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים