גזענות על הכוונת
אחרי הנתונים הקשים שנחשפו ב"ידיעות אחרונות" על היחס לישראלים יוצאי אתיופיה - מגיע זמן המאבק • בבית הנשיא תושק הבוקר תנועת "ישראלים נגד גזענות", שחרטה על דגלה לרתום את החברה לפעולה רחבה ואקטיבית • "זה מצב חירום", אומרים מארגני היוזמה - שכבר הספיקו לגייס לעניין שלל אישי ציבור ומוסדות ממלכתיים
הבוקר תושק תנועת "ישראלים נגד גזענות" באירוע במעמד נשיא המדינה, ראובן ריבלין. התנועה הציבה כמטרה את המלחמה בגזענות בחברה הישראלית על שלל ביטוייה וצורותיה, באמצעות שינוי בדפוסי החשיבה וההתנהגות ופעולה אקטיבית נגד גילויי גזענות ואפליה בחברה הישראלית.
אנשי התנועה מציינים כי בשלב הראשון הם יתמקדו ביצירת הסכמה אזרחית רחבה נגד גילויי גזענות, באמצעות החתמה של אזרחים על אמנה שתבטא נטילת אחריות על עצמם, משפחתם וסביבתם. "פעילות התנועה תבוא לידי ביטוי בהפיכת תופעות של גילויי גזענות במרחב הציבורי ללא לגיטימיות וקריאה לפעולה אקטיבית נגד מקרים שבהם אנשים פועלים ומתבטאים באופן גזעני ומפלה", מסבירים בתנועה.
מייסדי המיזם הם שלומי אבנון, מנכ"ל ומייסד משרד פרסום ונשיא עמותת "עלה"; אל"מ במיל' עמית לבני, לשעבר מנכ"ל גיתם ויועץ אסטרטגי; ניצב בדימוס וח"כ לשעבר דוד צור; דני לימור, איש מוסד לשעבר ומפקד "מבצע אחים" להעלאת יהודי אתיופיה; ואלוף במיל' ישראל זיו.
אליהם חברו בכירים רבים במשק, בממשל ובמגזר הציבורי בהווה ולשעבר, פעילים חברתיים ומובילי דעת קהל, ובהם בין היתר מפקדי חיל האוויר לשעבר, אלוף במיל' אליעזר שקדי, המכהן כיו"ר העמותה, ואלוף במיל' אמיר אשל; עו"ד אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, שעמדה גם בראש הצוות הבין־משרדי למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה; שיח' מוואפק טריף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל; איש העסקים והבעלים של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, משה חוגג; אל"מ במיל' ליאור לוטן, לשעבר מתאם פעולות הממשלה לענייני שבויים ונעדרים; יו"ר בנק דיסקונט שאול קוברינסקי; מנכ"ל חברת החשמל עופר בלוך; המנחה והשחקנית רותם סלע; והעיתונאי והפעיל החברתי דני אדינו אבבה.
עד כה "ישראלים נגד גזענות" הצליחה לרתום מוסדות ממלכתיים, גופים במגזר הציבורי והעסקי וארגונים אזרחיים לקידום תוכניות חינוך והסברה, במטרה ליצור דה־לגיטימציה לתופעות הגזענות. התנועה כבר פועלת מול צה"ל, משטרת ישראל, השלטון המקומי, מערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית, ההתאחדות לכדורגל ועוד, ומסייעת בבניית מנגנונים למאבק בגזענות באופן כללי.
בתנועה אומרים כי בכוונתם להשפיע על המדיניות בתחום ולהניע את הכנסת ואת הממשלה ליזום חקיקה ולהעמיד את המשאבים הנדרשים. התנועה החליטה בתחילה להתמקד בטיפול בגזענות כלפי יוצאי אתיופיה, שאותה אנשיה מגדירים כ"מצב חירום", אך תעסוק גם בשאר חלקי החברה הישראלית "המופלים ומושפלים בגין מוצאם האתני או צבע עורם".
בתוך כך, תוצאות הסקר שיזמה התנועה ופורסם שלשום ב"ידיעות אחרונות" עורר תגובות רבות. על פי הסקר, שנערך על ידי מכון "מדגם" בקרב 811 נשאלים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל בגילי 18 ומעלה, אחד מכל שלושה ישראלים אינו מעוניין להינשא לאדם ממוצא אתיופי או שמישהו ממשפחתו יעשה זאת. עוד עולה מהסקר כי 16% לא מעוניינים לגור בבניין או בשכונה עם יוצאי אתיופיה; 15% סבורים שהעלאתם לישראל הייתה טעות; 13% לא מוכנים שילדיהם יארחו בבית חברים ממוצא אתיופי, ו־%9 לא מוכנים שהם ילמדו איתם באותה כיתה; 10% לא רוצים בוס ממוצא אתיופי, ו־%7 אינם מעוניינים שהם יהיו כפופים להם בעבודה; 22% סבורים שיהדותם של יוצאי אתיופיה מוטלת בספק.
יו"ר כחול לבן, ח"כ בני גנץ, אמר כי הנתונים "בלתי נתפסים, מקוממים ומחייבים תיקון מיידי. אני מנסה לחשוב מה מרגישה אמא יוצאת אתיופיה ששומעת כי לא רוצים בקרבת בנה רק בגלל מוצאו, ומזדעזע".
ח"כ פנינה תמנו־שטה ממפלגתו אמרה: "תסתכלו טוב ותבינו עם איזו תופעה מכוערת וגדולה מתמודדים יוצאי אתיופיה. המשימה לעשות תיקון מציאות היא לא רק שלנו, בני ובנות הקהילה - זו משימה לאומית שמחייבת בדק בית".