שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    "נפלתי עם התינוקת. הילדים ראו הכול. הם לא מכירים מציאות אחרת"

    המונולוג המצמרר של ו' בת ה-30, שנפלה עם בתה בת השלושה שבועות במהלך ריצה לממ"ד בשדרות: "הילדים שלי נפגעו בנפש, ולפעמים זה הרבה יותר חמור מפגיעה בגוף. איבדתי תקווה"


     

     

    רצה עם התינוקת לממ"ד - ונחבלה    (צילום: ירון ברנר)

    רצה עם התינוקת לממ"ד - ונחבלה    (צילום: ירון ברנר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    זה הסיוט של כל הורה שגר ביישובי העוטף, ונאלץ להתמודד עם מציאות האזעקות והיירוטים הבלתי נסבלת ‑ שמסרבת להיגמר.

     

    בחמישי בלילה שוב פילחה האזעקה את השקט השברירי בשדרות. ו' בת ה-30, אם לתינוקת בת שלושה שבועות ושני ילדים בני ארבע ושש, קמה בבהלה מהשינה יחד עם בעלה ‑ ומיהרה איתם לממ"ד. במורד המדרגות היא החליקה עם בתה הקטנה בידיה, ושתיהן נחבלו בראשן. מצבה של התינוקת, שנפצעה בינוני-קשה ואושפזה בבית החולים סורוקה, השתפר וכעת הוא מוגדר קל-בינוני. אבל האם עדיין מתקשה להירגע מהאירוע הקשה, שיכול היה להסתיים גרוע יותר.

     

     

    צילום: דוברות סורוקה

    צילום: דוברות סורוקה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    יירוט כיפת ברזל  ()
    יירוט באזור שדרות

     

    "לקראת 23:30 הייתה אזעקה", שיחזרה האם. "כולנו ישנו. זו הייתה האזעקה הראשונה של התינוקת. הבית שלנו הוא שני קומות, והממ"ד נמצא בקומה התחתונה ‑ אז צריך לרוץ למטה. אני לקחתי את התינוקת, ובעלי לקח את האמצעי. ניסיתי להעיר את הבן הבכור".

     

    "שמענו את מערכת כיפת ברזל, שנמצאת ממש ליד הבית שלנו", היא אומרת. "ממש בחלק האחרון של המדרגות החלקתי. באתי ליפול קדימה, אבל באינסטינקט אמהי הסתובבתי על הגב. שתינו קיבלנו מכה בראש ממדרגת בטון. באותו רגע לא קלטתי שהיא קיבלה מכה. אני הסתחררתי והייתי מעורפלת. בעלי עזר לי לקום והמשכנו לרוץ לממ"ד. שמעתי שריקה ואת היירוט. הילדה התחילה לבכות והבנתי שהיא קיבלה מכה. אמרתי לבעלי שיזמין אמבולנס. הראש שלי התחיל להתנפח, אבל זה לא היה חשוב לי".

     

    "לקחו אותי ואותה", מוסיפה ו' על רגעי האימה שחוותה. "קשה לי לדבר על זה. יש לי רגשות אשמה. אולי לא הייתי צריכה לרוץ, אולי הייתי רק צריכה לשכב על הרצפה. אבל יש לי משפחה וחברים תומכים, שאומרים לי שאני אמא שרק ניסתה להגן על הילדים שלה. האמצעית שאלה איפה אחות שלה. נכנסנו לחדר טראומה, הפשיטו אותה והתחילו לטפל בה. זה היה מחזה לא נעים. עשו לה CT ואמרו שיש לה שבר בגולגולת".

     

    היא עדיין מתקשה להירגע מהערב המבהיל: "התחושות קשות. קנינו לא מזמן בית בשדרות ועוד לא נכנסנו. מה נעשה? הבכור שלי מפחד להיות לבד ובחושך. האמצעית בכלל צמודה אליי ולא זזה ממני. הם אחרי טיפול בחוסן. ועכשיו זה. כבר דיברתי עם בעלי, ותהיתי אם למכור את הבית. זה עצוב. הילדים שלי לא מכירים מציאות אחרת. הם נולדו לזה. יש לי מזל שהיא לא תזכור את זה כשהיא תגדל. זה הדבר היחיד שמנחם אותי. הילדים ראו הכול: את הנפילה, את האמבולנס שלוקח אותי ואת אחותם. אם הם לא נפגעו בגוף, הם נפגעו בנפש. לפעמים זה הרבה יותר חמור מפגיעה בגוף".

     

    ויש לה עוד מסר להעביר, חודש לפני מערכת בחירות נוספת: "כבר איבדתי אמון בכל המערכת. אנחנו אזרחים סוג ב'. בבחירות האחרונות לא הצבעתי ביבי. בבחירות הראשונות נתתי לו הזדמנות. היו לנו כל כך הרבה מערכות בחירות... ועכשיו אני בכלל לא יודעת אם אלך לבחור. בעלי אמר לי שהוא לא רואה מועמד ראוי. תוכנית המאה של טראמפ פשוט הצחיקה אותי. זה לא יקרה לעולם. כל מה שקורה בדרום, זה לא ייפסק".

     

    על המצוקה היומיומית של התושבים היא אומרת: "הטפטופים האלה, כמו שקוראים להם, הרבה יותר משמעותיים מהסלמה. כשמתחיל סבב, כולם יושבים בממ"ד ומחכים. הטפטופים יכולים לתפוס אותך בצהריים, בבית, בסופר, במקלחת. אחרי 'צוק איתן' היו לנו כמה שנים של שקט, ושוב טפטופים. אחרי כל סבב נכנסים לטיפול בחוסן מאות ילדים. זה מטורף. איבדתי תקווה, אבל זה הבית שלנו, ולא נוותר להם. יש 'דרום אדום', ואני רוצה לומר לאנשים לצאת וליהנות עם הילדים. לא צריך להיכנע ולהסתגר בבית. צריך להראות להם שזה הבית שלנו ולא נזוז מפה. הייתי אמורה לצאת עם הילדים לכל הפעילויות בכפר עזה. אבל יש עוד זמן. אנחנו עוד נלך".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים