חודש לקלפי: האתגרים שניצבים בפני המפלגות

האתגר: האתגר הגדול של ראש הממשלה ויו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, הוא להשיג את מה שלא הצליח בשתי מערכות הבחירות הקודמות: רוב של 61 מנדטים של הליכוד, מפלגות הימין והחרדים. על פי הסקרים יעד זה נראה רחוק מאוד, אבל זאת אולי האופציה היחידה של נתניהו להמשיך לכהן כראש הממשלה. אתגר נוסף הוא למנוע מכחול לבן לפתוח פער גדול יותר של מנדטים לעומת הליכוד.

נקודת התורפה: קמפיין החסינות שנכשל גרם, לדברי בכירים במפלגה, נזק לנתניהו ולליכוד. שלושת כתבי האישום החמורים שהוגשו נגד נתניהו באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים ישמשו את יריביו הפוליטיים כדי לטעון שהוא אינו יכול להמשיך ולנהל מדינה - אותו טיעון שהשתמש בו נתניהו כנגד קודמו בתפקיד, אהוד אולמרט. גם העובדה שנתניהו מכהן ברציפות יותר מעשר שנים בתפקיד ושלא הצליח פעמיים להרכיב ממשלה יכולות להיתפס כנקודות תורפה.

בחירות 2020 כותרת ביניים כותרות מפלגה רשימה כחול לבן

האתגר: כחול לבן סיימה את שתי מערכות הבחירות האחרונות כמפלגה הגדולה ביותר אבל תמיד בפער קטן מאוד של מנדט אחד. זה לא הספיק לבני גנץ כדי לקבל ראשון את המנדט להרכיב את הממשלה. האתגר המרכזי של כחול לבן הוא כפול: לשמור על מעמדה כמפלגה הגדולה ביותר, אבל לפתוח פער משמעותי של שלושה־ארבעה מנדטים כך שלא יהיה ספק מי יהיה המנהיג שיקבל את המנדט להרכיב ממשלה.

נקודת התורפה: חוסר מדיניות עקבית בנושא המדיני. פרסום תוכנית טראמפ חשף את חילוקי הדעות הפנימיים בתוך מפלגה שמורכבת משלוש מפלגות שנעות בין ימין, מרכז ושמאל. בעוד הצד השמאלי (כמו עופר שלח ויעל גרמן) מתבטא בעד הקמת מדינה פלסטינית ונגד סיפוח חד צדדי, הצד הימני של המפלגה (יועז הנדל, צבי האוזר) תומך בתוכנית האמריקאית וגם בצעדי סיפוח חד-צדדיים.

האתגר: המטרה הגדולה של יו"ר המפלגה, אביגדור ליברמן, היא להישאר פעם שלישית "לשון המאזניים" עם לפחות שבעה־שמונה מנדטים, כך שלאף מועמד לא יהיה רוב להקים ממשלה בלעדיו. הוא יצטרך גם לשמור על זהות מפלגתו כמפלגת ימין־ליברלית, מסר שהפך מעומעם בעקבות טענות של נתניהו והליכוד שלפיהן ליברמן יאפשר הקמת ממשלת מיעוט עם המפלגות הערביות.

נקודת התורפה: כיוון שמפלגתו נחשבת ללשון המאזניים, בליכוד ובימין מאשימים את ליברמן שהוא למעשה מחולל המשבר הפוליטי הגדול בתולדות מדינת ישראל. נתניהו מאשים שליברמן מנע פעמיים הקמת ממשלה בישראל והוא יצטרך להתמודד עם הטענה הזו גם בפעם השלישית.

האתגר: סיעות העבודה- גשר- מרצ מונות בכנסת הנוכחית 11 מנדטים. במידה מסוימת האיחוד בין המפלגות נכפה עליהן בשל החשש שאחת המפלגות לא תעבור את אחוז החסימה. האתגר המרכזי כעת הוא להגיע למספר דו־ספרתי, כלומר לפחות עשרה מנדטים. האתגר השני, שקשור בראשון, הוא למנוע "שתיית מנדטים" על ידי כחול לבן.

נקודת התורפה: ההבדלים האידיאולוגיים בין אורלי לוי אבקסיס וחברי העבודה למרצ. החיבור בין לוי אבקסיס למרצ נחשב מלאכותי מדי ויוצר עימות אידיאולוגי בנושאים שונים, כמו בסוגיית תוכנית טראמפ. גם בין העבודה למרצ ישנם הבדלים אידיאולוגיים, כמו בעניין פסילת מועמדותה של ח"כ היבא יזבק מהרשימה המשותפת. בעבודה תמכו - במרצ התנגדו. במרצ תומכים בהקמת ממשלה עם הרשימה המשותפת ואילו חברים בצד הניצי בעבודה מתנגדים.

האתגר: התגברות על משקעי העבר. הימים שעברו על בכירי הרשימה עד לרגע סגירת הרשימות לכנסת היו רוויים בדם רע. הסכמים שהופרו, לכלוכים הדדיים ועריקות של הרגע האחרון. כעת צריכה החבורה הזו לשנס מתניים לקמפיין משותף שבו כולם תלויים איש בגורל רעהו.

נקודת התורפה: מיצוב לעומת הליכוד. אם נתניהו מביא את תוכנית טראמפ, הסכם שבאופן תיאורטי לא היה טוב כמותו עבור הימין בישראל, רשימת ימינה נדרשת כעת להצדיק את קיומה ולבדל את עצמה מהליכוד.

האתגר: אחוז החסימה. המפלגה שמעולם לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה תידרש לקמפיין שבמסגרתו תועלה מולה שוב ושוב הטענה מצד מפלגות ימין אחרות, ובראשן ימינה, שלפיה אין לעוצמה יהודית סיכוי להיכנס לכנסת.

נקודת התורפה: בדיוק כמו האתגר - אחוז החסימה. בבחירות ספטמבר התמודדה עוצמה יהודית לבדה והשיגה 84 אלף קולות. כדי לצלוח את אחוז החסימה, יידרשו למפלגה עוד כ-60 אלף קולות של מצביעים שיצטרכו להיות משוכנעים שהם לא משליכים את קולם לפח.

האתגר: העלאת אחוז ההצבעה בציבור הערבי שעמד בבחירות הקודמות על 59%, וכן גיוס קולות מהחלקים בשמאל היהודי שחשים שנותרו ללא מפלגה, תוך שכנועם שזו הכתובת היחידה לשמאל אמיתי ונחוש.

נקודת התורפה: ייאוש וחוסר אמונה בקרב הציבור הערבי - בעקבות האלימות והפשיעה במגזר, הריסות הבתים, חוק הלאום, תוכנית טראמפ, הבדלי התקציבים ועוד - שמונע מרבים, בעיקר צעירים ונשים, להגיע לקלפיות.

האתגר: "לשתות קולות" מהליכוד. אחרי שבשתי מערכות הבחירות ב-2019 רשמה ש"ס זינוק מרשים של כמעט 90 אלף מצביעים נוספים, שהם עוד שני מנדטים בכנסת, במפלגה מבינים שפוטנציאל התמיכה בה מומש ופונים כעת ל"מאגרים" פוליטיים אחרים. השיטה: קמפיין בקרב מצביעי הליכוד ומיתוג ש”ס כמפלגה החברתית היחידה על המפה הפוליטית, לאחר שגשר נבלעה בין מרצ לעבודה.

נקודת התורפה: דחיקת הדת והמדינה מסדר היום. כלפי חוץ תקפה ש"ס בחריפות את ישראל ביתנו בבחירות 2019 על הקמפיין האנטי חרדי, אבל מאחורי הקלעים הבינו שני הצדדים שדרעי וליברמן נבנים זה על גבו של זה בזכות מלחמות הדת. למרות המאמצים ההדדיים לשמר את הנושא בראש סדר היום הציבורי גם לקראת מועד ג', נראה שהחסינות והריבונות טרפו את הקלפים והולכות לשלוט בשיח לפחות עד ל-2 במרצ. החשש בש"ס הוא שרבים במחנה הימין, שבנסיבות אחרות היו שוקלים להצביע למפלגה, יתלכדו הפעם לתמיכה ישירה בנתניהו.

האתגר: להתבסס על שמונה מנדטים על ידי ניסיון למצות 100% מפוטנציאל ההצבעה.

נקודת התורפה: עייפות הציבור ממלחמות הדת. אחרי ארבע מערכות בחירות בסימן חוק הגיוס ויחסי דת ומדינה, הציבור החרדי מגלה סימני אדישות ועייפות גם בנושאים הבוערים לו ביותר. זעקות ה"געוואלד" על "גזרות שמד" כבר לא מטלטלות אותו, ואפילו מהפרה אמיתית של הסטטוס קוו בתחבורה הציבורית בשבת, שבימים אחרים היה אולי מפרק קואליציות ומפיל ממשלות, הוא מסרב להתרגש.