שתף קטע נבחר

מה אנחנו, בובה על חוט של האמריקנים?

דרישת ארה"ב להמתנה עם החלת החוק בבקעת הירדן וביישובי יהודה ושומרון, מעוררת טעם רע מאוד של פגיעה בריבונות במובנה הרחב

 

דונלד טראמפ ובנימין נתניהו בחשיפת תוכנית המאה  (צילום: קובי גדעון, לע
בנימין נתניהו ודונלד טראמפ, בשבוע שעבר בבית הלבן(צילום: קובי גדעון, לע"מ)

לא, לא. לא כעת. חכה. אל תפתח. כך בשיאה של חגיגת יום ההולדת מתבקש חתן השמחה להמתין. המתנה כבר הוענקה. עטיפתה נוצצת. אך לפתע הדוד שהעניק את המתנה, פוקד על המתנה. איזה ילד מסוגל לעמוד במילוי פקודה כזו? ואיזה מין דוד דורש מילד דרישה אכזרית שכזו?

 

 

בשבוע שעבר העניקה ארה"ב לישראל את עסקת המאה. שלא יהיה ספק - מדובר במתנה נהדרת. כל מי שמבקש לטעון שתוכנית טראמפ דומה מאוד להסכם אוסלו, אינו אלא טועה ומטעה. בהסכם אוסלו רק ישראל נדרשה לוויתורים כואבים תחילה. ישראל ויתרה, נסוגה משטחים, ולא קיבלה מאומה. מאומה? דם ושכול ואוטובוסים מתפוצצים, קיבלה גם קיבלה. זאת הודות לנשק שממשלת ישראל העבירה לרשות הפלסטינית.

 

בעסקת המאה התהפכה המשוואה. ישראל קודם כל מקבלת, ורק אחר כך נותנת. בעסקת המאה, המדינה הפלסטינית, כתנאי לקיומה, תהיה מפורזת, כולל רצועת עזה, ומדינת ישראל תהיה האחראית הבלעדית על הביטחון שבין הים לירדן.

 

דיוויד פרידמן מיהר להכריז שישראל יכולה להחיל את הריבונות הישראלית בבקעת הירדן וביישובי יהודה ושומרון, בכל עת שתרצה. יועצו של ראש הממשלה כבר צייץ בטוויטר שבישיבת הממשלה הקרובה, כלומר ביום ראשון, תכריז ממשלת ישראל, בצעד היסטורי חסר תקדים, על ריבונותה בבקעת הירדן ובהתיישבות בהר. אלא שאז מסמס ג'ארד קושנר את חגיגות השמחה ודרש להמתין עם פתיחת המתנה עוד כמה חודשים.

 

הדרישה הזו עלולה להפוך להחמצה היסטורית, לפגיעה קשה בריבונות הישראלית. ריבונות היא היכולת לקבל החלטות לבד. לנצל הזדמנויות לפי האינטרס הישראלי. לפעול כמדינה ריבונית גם אל מול המעצמות.

 

בשבוע האחרון עמד בנימין נתניהו, ויחד עמו מדינת ישראל כולה, בפני מבחני ריבונות מאתגרים מול רוסיה וארה”ב. מאחורי תמונת הניצחון של הזוג נתניהו המחובק עם נעמה יששכר המשוחררת, מסתתרת פגיעה קשה בריבונות הישראלית. לא מפני המחיר ששילמה ישראל לצעדים המאפיונרים של פוטין, אלא מפני הצעדים העתידיים שהיא עלולה לשלם, כאשר הישראלי הבא ייעצר ברוסיה באמתלת שווא. אם אזרחי ישראל לא יכולים לתייר ברחבי רוסיה באופן חופשי, ריבונותה של מדינת ישראל נפגעת.

 

המבחן מול ארה”ב מורכב יותר. לכאורה הצליחה ישראל להגיע להישגים אדירים מול ידידתה האמריקנית. אבל הדרישה כעת על המתנה עם החלת החוק, מעוררת טעם רע מאוד של פגיעה בריבונות הישראלית במובנה הרחב. האם ישראל איננה לא יותר מאשר בובה על חוט שהממשל האמריקני מפעיל כראות עיניו?

 

נתניהו ניסה לחרות בתודעה הציבורית רגע לפני בחירות, תמונות ניצחון. נתניהו לצד טראמפ בוושינגטון, נתניהו לצד פוטין ביד ושם, נתניהו לצד נעמה יששכר. תמונות הניצחון הללו יתפרשו על ידי הציבור באופן אחר לגמרי, אם יתגלו כתמונות מדומיינות. כבר לא ברור אם נתניהו הוא האיש שמצליח להגיע להישגים אדירים מול מעצמות העולם, או רק בובה מרשימה על חוט. נתניהו עלול לשלם על כך מחיר אלקטורלי כבד, עד לכדי אובדן שלטון הימין.

 

המסקנה המתבקשת היא שישראל צריכה לחדול מלהתנהג כמו ילד קטן שקיבל מתנה עם פקודות לצידה. ישראל איננה ילד והיא לא קיבלה מתנה. בקעת הירדן ויהודה ושומרון הם נכסיה ההיסטוריים והאסטרטגיים. הם שלה. המתנה שניתנה היא רק ההכרה בכך. על כן, את ההכרזה הישראלית על ריבונות עליהם, ישראל צריכה לממש באופן עצמאי ובוגר.

 

  • יפעת ארליך היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ברוך גרינברג
יפעת ארליך
צילום: ברוך גרינברג
מומלצים