שיטת החישוב שונתה - ושכר הרמטכ"ל "קפץ" ל-98 אלף שקל

הרמטכ"ל לשעבר, גדי איזנקוט(צילום: יאיר שגיא)

שיטת חישוב השכר, בעיקר לעובדי מערכת הביטחון ובפרט למשרתי הקבע, שונתה בשנת 2017 באופן שמכליל יותר רכיבים בשכר הברוטו שלהם. דו"ח הוצאות השכר בשירות המדינה ובגופי הביטחון לשנת 2018 שפרסם היום (ג') הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר-נתן, מציג את השינויים בשכר הקצינים והנגדים.

לעיון בדו"ח המלא - לחצו כאן

מהדו"ח עולה כי המתודולוגיה החדשה מבטאת עלייה לכאורה בשכרם של הקצינים והנגדים. כך למשל, שכרו של הרמטכ"ל לשעבר רב אלוף (במיל') גדי איזנקוט "קפץ" ב-10 אלף שקל בשנת 2018 - 98 אלף שקלים ברוטו לעומת כ-88 אלף שקלים בשנה שקדמה לכך. צה"ל חויב להעביר את נתוני השכר במלואם לאוצר במסגרת "הסכם כחלון-יעלון", אך בחר, כך נראה, לממש זאת לראשונה זה כשלוש שנים. שכר הברוטו האמיתי של אנשי הקבע מבטא בין היתר מענקי ותק כ"מענק היובל".

דו"ח הממונה על השכר(צילום: גד ליאור)

מגמה מרכזית בנתונים חושפת את הזינוק בתקציבים ליחידות מסווגות המוגדרות כיחידות סמך במערכת הביטחון, וכן לגופים כמו המוסד ושב"כ, שנהנים מהמחשכים המונעים דיון או ביקורת ציבורית על שיעורי השכר שבהם, שעה שצה"ל נחשב לשקוף מעט יותר לציבור. אמנם שני גופי המודיעין הם קטנים יותר מצה"ל בהיקף הכוחות שלהם ועוד יותר קטנות הן היחידות המסווגות, אך השכר בהם הוא הגבוה ביותר בקרב גופי הביטחון והחירום במגזר הציבורי: 29,180 בממוצע ביחידות המסווגות ו-22 אלף שקלים בממוצע במוסד ובשב"כ.

בניגוד לשנים עברו, בהם ניצל צה"ל את השכר הנמוך של אנשי הקבע הראשוני (נגדים וקצינים בני 22 עד 27) כדי למשוך למטה את ממוצע השכר, הפעם יש חלוקה בנתונים: שכר הממוצע של איש קבע מובהק (רב סרן ומעלה או מקבילו בנגדות) הוא 22,430 שקלים, יותר מפי שתיים מהשכר הממוצע של איש קבע צעיר (10,648 שקלים).

לפי הדו"ח, שכרו החודשי של אלוף בצה"ל מגיע ל-67,738 שקל, שכרו החודשי של תת אלוף ל-55,996 שקל, אלוף משנה מרוויח 40,525 שקל, סגן אלוף מרוויח 32,054 וסרן מרוויח 14,351 שקל. במשטרה, ניצב מגיע לשכר של 55,699 שקל בחודש ובשירות בתי הסוהר גונדר משתכר 55,673 שקל.

שיטת החישוב החדשה מכלילה יותר רכיבים בשכר הברוטו(צילום: יואב זיתון)

אחד ההסברים לפער בין השכר של אנשי הקבע לשוטרים נוגע לכך שבצה"ל מוציאים ללימודים אקדמיים מוקדם יותר את המשרתים כדי להעלות את שכרם, וכן שבמשטרה יש הרבה יותר נגדים מאשר בצה"ל, באופן יחסי לקצינים, המשתכרים יותר.

נתוני הגמלאות עדיין לא שקופים או מדויקים באופן רשמי, שכן הם הגיעו מהחשב הכללי ולא מצה"ל, באופן גולמי, ועדיין הם משקפים גיל פרישה נמוך יותר (47) וסכום ממוצע של כשמונה מיליון שקלים, ללא היוון, שמקבל לאורך חייו, גמלאי של הצבא. צה"ל התחייב לפי הסכם כחלון-יעלון להפחית את ממוצע הגמלה לאנשי הקבע ל-12 אלף שקלים בחודש החל משנת 2025, כאשר נכון לשנת 2018 הממוצע הוא כ-19 אלף שקלים.

דו"ח השכר החדש גם מבטא בצורה הטובה ביותר את הפערים שיש בשכר בין קצינים לקצינות: בצה"ל, בשב"כ ובמוסד הפער בשכר הממוצע בין עובדים לעובדות הוא הגבוה ביותר ביחס לגופי חירום וביטחון אחרים, ומסתכם בהפרש של 27%. הסיבה העיקרית, לפחות בצה"ל, לפער הגדול: רובן ככולן של נשות הקבע משרתות בתפקידים עורפיים ולא זכאיות לרמת פעילות א' של תפקידים ברמות סיכון גבוהות, אלמנט שמקטין את שכרן ביחס לאנשי הקבע ביחידות הקדמיות.

צה"ל: "הצגת הנתונים כך מקוממת"

בצה"ל אומרים כי הצגת הנתונים לפיה חל גידול בשכר אנשי הקבע הוא "עיוות מתסכל", שכן לנתונים החדשים נוספו רכיבי שכר שהיו קיימים גם בשנים קודמות, כמו מענקי תמריץ שהוטמעו בשכר ונפרסו על פני כמה חודשים. מענקים אלה אינם מגולמים בפנסיה ואיש הקבע משלם עליהם מס הכנסה.

"צה"ל עשה כברת דרך משמעותית בשקיפות והחל מינואר 2017, כלל הנתונים עוברים מדי חודש למשרד האוצר", הסבירו הבוקר בצה"ל. "לצערנו, נוצר רושם מגמתי ומטעה של עלייה בשכר, עם הכנסת רכיבים שאינם שכריים. אנו מוסיפים את התמריצים כדי להשאיר את הטובים ביותר ועדיין - רק אחד מתוך 11 אנשי קבע שמתחיל את שירות הקבע שלו מגיע לגיל הפרישה".

בצבא הזכירו כי צה"ל הוא הגוף היחיד בסקטור הציבורי שעובדיו לא מורשים להתאגד וכי הפיטורים בו הם חד-צדדיים. "זה אתגר גדול להשאיר אנשי קבע טכנולוגיים ומפקדי פלוגות במערך הקרבי", הוסיפו בצה"ל. "הצגת הנתונים הללו כך היא מקוממת".

באשר להבדל הגדול בשכר שנחשף בין משרתי הקבע הצעירים לוותיקים, אמרו בצה"ל כי "כמחצית מאנשי הקבע הם בקבע ראשוני, ובמסגרת התוכנית הרב-שנתית הקרובה ייבחנו יכולות לשפר את השכר למשרתים הצעירים, במשא ומתן שינוהל עם האוצר. המשרתים בקבע הראשוני, בגיל 27-22 ראויים למענה הולם".