שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    איך לעזור לילדים להפסיק לשקר

    הילד משקר מדי פעם? תתפלאו, לפעמים להורים יש חלק בזה. איך להתמודד עם שקרים ובעיקר מה לא לעשות כשתופסים את הילד "על חם"

    לפעמים אין דרך להימנע מלהביט לאמת בעיניים: הילד שלנו - המתוק, והחכם והמוצלח - מסתכל עלינו, ומשקר במצח נחושה. לפעמים זה ממש הופך דפוס: הילד משקר כשהוא חושש לחטוף עונש או כשלא נוח לו עם האמת, או אפילו סתם ככה, לשם היצירתיות.

     

    בדרך כלל, אנחנו לא מבינים איך זה קרה: הרי בבית יש נורמות של יושר ואמירת אמת. אז איך זה שהילד משקר? ומה יהיה איתו - האם הוא יהפוך להיות שקרו פתולוגי?

     

    לפני שנכנסים לדיכאון ולחץ, חשוב לזכור שני דברים: האחד הוא שהיכולת לשקר היא לא רק שלילית. היא אומרת שהילד מבין שהוא עשה משהו לא בסדר, וחושש מההשלכות. כלומר, יש לו אבחנה בין טוב ורע, בין מותר ואסור. במילים אחרות - אפשר להירגע: דווקא השקר מראה שהילד מבין את החוקים. לא פחות חשוב לזכור ששקר נוצר בתוך קונטקסט. ההתנהגות של ההורים יכולה לחזק את הנטיה לשקר, או להחליש אותה.

     

     

    הורים בלשים

    יש שלוש דרכים עיקריות שבהן אנחנו מחזקים את הסיכוי שהילד ישקר:

     

    לסביבה יש משמעות: הדרך הראשונה היא יצירת סביבה שיפוטית ומענישה. שקר נוצר כשהילד חושש מסיבה כלשהי לומר את האמת – אולי מפני שאנחנו נתפסים בעיניו כביקורתיים וחמי מזג - ומנסה להימנע מהביקורת והשיפוט שלנו על ידי השקר.

     

    חוקרים את "הנאשם": הדרך השנייה שבה הורים מחזקים את הנטייה של הילד לשקר, היא כשהם חוקרים אותו.

     

    "הכנת מערכת?"

    "כן".

    "בטוח הכנת? לא ראיתי שהכנת".

     

    כאשר ילד נתון בחקירה, הוא הופך אוטומטית לנאשם. ונאשם עושה דבר אחד - מגן על עצמו. וכך, ככל שאנחנו חוקרים יותר, ככה הילד יידחק יותר לפינה, ויגן על השקר שלו.

     

    "בטוח הכנת?"

    "כן, נו, כשהיית במטבח לקחתי את התיק". וכבר הוא מסתבך ומתחפר בעוד ועוד שקרים.

     

    הופכים להיות הורים בלשים: הדרך השלישית בחיזוק הנטייה לשקר, היא לתפוס את הילד על חם. למשל, לעמוד מול התיק שלו, לפתוח אותו בתרועת ניצחון, ולהגיד: "אתה רואה? לא הכנת. למה אתה משקר לי?"

     

    הבעיה היא שכשאנחנו תופסים ילד על חם, ומראים לו שהוא שיקר, זה מקבע את הדימוי העצמי שלו כשקרן. הוא עצמו מתחיל להאמין שהוא שקרן, ובפעם הבאה שתהיה אפשרות לומר אמת כואבת או שקר נעים, הוא יבחר בשקר.

     

     

    ילד (צילום: shutterstock)
    לתגובה של ההורים יש משמעות(צילום: shutterstock)

     

    אפשר לעזור לילדים לשקר פחות

    התנהגות של הורים יכולה לעודד שקרים, אבל ההתנהגות של הורים גם יכולה להפחית נטייה לשקר. גם כאן ישנן בשלוש דרכים עיקריות שבה הורים יכולים להתייחס ולעזור לילד לשנות:

     

    פחות ביקורת ושיפוטיות: נסו להיות פחות שיפוטיים וביקורתיים, ולאפשר לילדים מרווח רחב יותר של טעויות. מותר לנו, לכולנו, ילדים ומבוגרים, לטעות, לפעול ללא שיקול דעת מספיק, לפשל. בבית שבו לא מטיפים מוסר ומענישים, לא אומרים "אמרתי לך" או "מגיע לך", אלא מנהלים דיון ענייני על "מה רצית" ו"מה השגת" ו"מה כדאי לעשות בפעם הבאה אחרת", קל יותר לומר את האמת.

     

    פחות חקירות ויותר שיחות: כדאי להפסיק לאלתר את החקירות. במיוחד אם אנחנו יודעים את האמת, והמטרה היא לעמת את הילד עם הפשלה שלו. החקירות מיותרות! הן לא תורמות כלום חוץ מלהזכיר לילד שהוא שקרן.

     

    תזכורות ועזרה: במקום לחקור, מזכירים את הכלל: "מותק, אני מזכירה לך שזה הזמן להכין מערכת, אם במקרה עוד לא הכנת". ככה פשוט. ככה מכבד. פשוט להזכיר את הכלל, ואם יש צורך, גם להיות בסביבה עד שזה מתרחש ("בואי אני אעזור לך").

     

    אז אם הילדים שלכם משקרים - אל תילחצו, אבל גם אל תקבעו את ההתנהגות הזאת. פשוט הימנעו מחקירות והאשמות, ורק תזכירו מה כן עושים. עד מהרה תגלו שכמות השקרים בבית פוחתת משמעותית.

     

    הכותבת היא מנחת הורים , מוסמכת מכון אדלר ומחברת משותפת של הספרים "מלידה עד גיל שנה - המדריך השלם לטיפול בתינוק" (מטר) ו"מה עושים עכשיו - המדריך המעשי להורות עכשווית" (מודן) 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים