סופית: לא יוקם כפר נופש בחוף בצת

עוד נצחון ירוק: תוכנית הבנייה בחוף בצת, צפונית לנהריה נדחתה היום (ג') על ידי ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. בהחלטתה השאירה הוועדה על כנה את החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז צפון, שדחתה ביוני האחרון את התוכנית להקמת כפר נופש במקום.

כבר לפני כעשור איימה תוכנית לבניית כפר נופש על חוף בצת, שמדרום לראש הנקרה, הנחשב לאחד החופים הטבעיים החשובים בארץ. בין היתר בשל היותו אתר הטלה לצבי ים. בעקבות מאבק של הארגונים הירוקים, בהם החברה להגנת הטבע ועמותת "אדם טבע ודין", וההתנגדות הציבורית, הגיעו ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להסכם עם חברת מאקפל. החברה קיבלה פיצוי של 19.6 מיליון שקל בגין השבת הקרקע לרמ"י. אלא שלמאקפל היה גם שותף, איש העסקים הרצל ציוני, שמחזיק ב-20% מהשטח.

ציוני סירב להשיב את השטח למדינה וסירב לכל פיצוי. חברת מאקפל הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז תביעה נגד ציוני ונגד רמ"י לפירוק השותפות ביניהם. אחרי משא ומתן ממושך הצדדים חתמו על הסכם פשרה. במסגרת ההסכם רמ"י הותירה לציוני את האפשרות להקים על השטח כפר נופש. לפי ההסכם, יינתנו לציוני שלוש שנים ממועד חתימת החוזה החדש עד להשלמת הליכי התכנון וקבלת היתרים. באוגוסט 2017, לאחר שרמ"י שילמה לחברת מאקפל, בוטל ההסכם ביניהם.

החברה להגנת הטבע פנתה לוועדה המקומית בבקשה לדחות את בקשת היזם. "התוכניות הן ישנות ועבר המועד שנקצב לביצוען", טענו. "המועצה האזורית מגבשת חזון חדש לחזית הים". אחרי שהוועדה המחוזית דחתה את בקשת ציוני, כאמור גם ועדת המשנה לעררים דחתה אותה. 

חוף בצת(צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)

ועדת הערר קבעה בהחלטתה: "מדיניות התכנון הנוכחית, מכירה יותר ויותר, באינטרס החשוב של שמירת הסביבה החופית, לטובת הציבור בכללותו, ולטובת הדורות הבאים, ובערך שימור הסביבה הטבעית והפתוחה... באיזון שבין הפגיעה בעורר, לבין האינטרס הציבורי, אנו סבורים כי ידו של האינטרס הציבורי על העליונה. אין ספק כי קידום בקשת העורר, לבינוי בשטח, אינו עולה בקנה אחד עם התוכנית שבהכנה, המבקשת לשמר שטח זה, במצבו הטבעי".

בחברה להגנת הטבע, שהובילה את המאבק נגד התוכנית, אמרו: "החשיבה התכנונית כיום היא שונה מבעבר, כאשר הוגשו התוכניות - מטרתה היא מציאת איזון בין פיתוח לפתוח, שמירה על ערכי טבע ונוף, למען התועלת הציבורית".

ציוני עצמו אמר בעבר: "יש לי 40-30 דונם, כאשר 180 דונם החזרנו למדינה. התפשרתי. החלק שלי הוא 20%. אני בסך הכל בא לעשות מה שמותר לי. הם (הארגונים הירוקים) לא יוכלו להתנגד אחרי שוויתרנו על 80% מהשטח. אי־אפשר להיות חזירים. אין שום נוף. המגרש הוא לא שמורת טבע. יש שם מבנים קיימים. אין שום דבר אחר. רק חול. אם תהיה התנגדות נעבור את זה. אני רוצה לממש את הזכויות שלי. אני מחכה לזה מ־2008. לא יעזור לאף אחד. זה מאושר. זה כפר נופש מצומצם".