שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "כמו ביוון": כך בנו בעמק הירדן לפני 7,000 שנה

    מחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת חיפה מצא כי באתר תל צף שבעמק הירדן, נהגו לבנות לפני כ-7,000 שנה בסטנדרט בנייה גבוה עם לבנים שיוצרו על פי מתכון זהה וייחודי

    במשך כ-600 מאות שנה, החל מ-5200 לפנה"ס ועד לכ-4600 לפנה"ס ביצעו התושבים דאז שהתגוררו בעמק הירדן תהליך ייחודי, שבו הנהיגו סטנדרט בנייה אחיד למבני היישוב. כך עולה ממחקר חדש שערכו חוקרים מאוניברסיטת חיפה ואוניברסיטאות נוספות בעולם, שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי PLoS ONE.

     

    מנקים את הרצפה באחד החדרים בתל צף (צילום: אוניברסיטת חיפה)
    מנקים את הרצפה באחד החדרים בתל צף(צילום: אוניברסיטת חיפה)

     

    "מרבית המחקרים שנעשו במזרח התיכון ובאזורים אחרים בעולם על אתרים מהתקופות הפרהיסטוריות וגם מתקופות מאוחרות יותר, הראו שבכל יישוב שהתבסס על בנייה בלבני בוץ התקיימו מספר מוקדי ייצור של לבנים שפעלו בו-זמנית ולכל אחד היה את המתכון שלו ליצור לבנים", הסביר פרופ' דני רוזנברג, ראש החוג לארכיאולוגיה וחוקר במכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה.

     

    אבל בתל צף המצב היה שונה. פרופ' רוזנברג: "באתר זה, במשך תקופה ארוכה, כל לבני הבוץ הוכנו באותו אופן ולפי מתכון זהה".

    מבני לבנים בתל צף (צילום: באדיבות פרופ' יוסי גרפינקל)
    מבני לבנים בתל צף(צילום: באדיבות פרופ' יוסי גרפינקל)

    בודקים את הקיר (צילום: אוניברסיטת חיפה)
    בודקים את הקיר(צילום: אוניברסיטת חיפה)

     

    החוקרים מעריכים כי בתל צף התקיימה חברה שהתאפיינה במורכבות חברתית גבוהה, שאולי מבטאת ההתגבשות ראשונית של שכבה שלטונית שהכתיבה חלק מהמוסכמות בחיי היום-יום. "ייחודו של תל צף בכך שהוא אחד היישובים הבודדים באזורנו מהתקופה של לפני 7,200 שנים", הוסיף פרופ' רוזנברג. "זוהי תקופת מעבר שבין חברות חקלאיות, שאכלסו כפרים שלרוב לא היו גדולים ובין חברות שבהן ניתן לראות את ניצני המעבר לחברות עירוניות, שם המורכבות של הארגון החברתי והכלכלי גבוהה. מכיוון שיישובים מתקופה זו כמעט ולא נשתמרו, מעט מאוד יידוע על תקופת המעבר הזו ועל מאפייני השינוי שמסתיים באימפריות הגדולות של התקופה הקדומה באזור הסהר-הפורה".

     

    ממצאים שנתגלו בשנים האחרונות בתל צף מאפשרים לחוקרים לעקוב אחר התפתחותה של החברה במקום, שלדבריהם הופכת להיות יותר ויותר מורכבת. "הפרויקט שלנו מתמקד בהבנת המעבר לחברות מורכבות ובהתבססות של מה שאנחנו מכירים כדיאטה הים תיכונית", אמר פרופ' רוזנברג. "אנחנו מסתכלים על תל צף כמעבדה להתנהגות אנושית ולהבנת יחסי אדם-סביבה ומסתכלים על השכבות השונות באתר ועל הממצאים ברזולוציה גבוהה כדי לפענח את התמונה הארכיאולוגית הרחבה".

    קיר לבנים ועליו טייח מלפני 7,200 שנה (צילום: אוניברסיטת חיפה)
    קיר לבנים ועליו טייח מלפני 7,200 שנה(צילום: אוניברסיטת חיפה)

    דוגמים את הקיר הקדום ביותר באתר (צילום: אוניברסיטת חיפה)
    דוגמים את הקיר הקדום ביותר באתר(צילום: אוניברסיטת חיפה)

     

    במחקר הנוכחי התמקדו החוקרים בלבני הבוץ שהרכיבו את המבנים של תל צף. אלפים מהן השתמרו בקירות של מבנים, חדרים, מתקנים שונים וממגורות ובאמצעות חומרים אורגניים שונים בתוך לבני הבוץ, שכוללים שרידי עצים וגם זרעים ופירות, שלרוב לא השתמרו בצורה טובה כל כך באתרים בני הזמן.

     

    לדברי החוקרים, במקומות אחרים בעולם שבהם השתמרו לבני בוץ, כולל ביישובים מהמאה ה-20, מקובל היה שלכל גרעין של משפחות יש "מתכון" משלהם לייצור לבני בוץ ולכן בכל יישוב אפשר למצוא כמה סוגים של לבני בוץ. אולם, בתל צף מבדיקות כימיות ומיקרוסקופית שבחנו את ההרכב הכימי והמינרולוגי של למעלה מ-100 לבני בוץ ממבנים שונים ביישוב התברר שכל הלבנים יוצרו בדיוק באותו מתכון וכן שכולן ייובשו בשמש ולא נצרפו בכבשן ומרבית הקירות נבנו בשיטות דומות וכוסו בטיח בהיר.

     

    "התושבים הקדומים דאגו לטייח שוב ושוב את המבנים ובכך לשמור על לבני הבוץ הרגישות לפגעי מזג האוויר ובעלי חיים שונים כמו מכרסמים קטנים, ציפורים וחרקים", הסבירו החוקרים. "אנחנו חושבים שכאנשים התקרבו לתל צף לפני 7,000 שנים, הם ראו כבר מרחוק יישוב לבן, בוהק באופק, בדומה קצת לכפרים ביוון".

     

    למחקר המלא:

    https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0227288

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אוניברסיטת חיפה
    אחד המבנים הקדומים
    צילום: אוניברסיטת חיפה
    מומלצים