שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הדואר יפצה בגלל העברת בעלות על BMW

    עקבותיה של מכונית יוקרה נעלמו בלי שהמוכרת קיבלה תשלום. היא זכתה בפיצויים של כרבע מיליון ש' כי פקיד הדואר לא ראה תעודת זהות

    חברת דואר ישראל חויבה לאחרונה בפיצויים של כ-250 אלף שקל על רשלנות בהעברת רישום בעלות של מכונית מסוג BMW ללא נוכחות המוכרת ומבלי שהוצגו ייפוי כוח ותעודת הזהות שלה כנדרש בטופס משרד התחבורה. שופט השלום בראשל"צ אבי סתיו קבע שהתנהלות זו אפשרה את העברת הרכב והיעלמותו לפני שהמוכרת קיבלה תשלום מלא.

     

    ביולי 2017 חתמו המוכרת והרוכש על זיכרון דברים למכירת המכונית תמורת 450 אלף שקל. הרוכש שילם 48 אלף שקל במזומן ואת היתרה בשיקים של גורמים שונים. באותו מעמד נמסרה המכונית לרוכש, אך נקבע כי העברת הבעלות תתבצע אחרי שהשיקים ייפרעו. אלא שהשיקים חזרו, המכונית נעלמה, ובדיעבד התגלה כי הבעלות הועברה באחד מסניפי הדואר לבחורה בשם טיפאני ולאחר מכן לחמישה אנשים אחרים.

     

    בתביעה שהגישה טענה המוכרת לרשלנות של חברת הדואר, שאפשרה לבצע את העברת הבעלות ללא הסכמתה וידיעתה. היא הפנתה לכך שבטופס העברת הבעלות לא סומן שהוצגו בפני פקיד הדואר ייפוי כוח מקורי ותעודת הזהות שלה. לדבריה, כתוצאה מהעברת הבעלות נעלמו עקבות המכונית. היא דרשה פיצויים בגובה התשלום החסר – 402 אלף שקל.

     

    מנגד טענה חברת הדואר שהפקיד ביצע את המוטל עליו כפי שהוא נוהג לעשות כדרך השגרה, וגם אם לא הקפיד על מילוי הטופס - אין זה מוכיח שהמסמכים לא הוצגו. צוין שייתכן שהמסמכים היו מזויפים, אלא שהעובדים שלה אינם מומחים לאיתור זיופים.

     

    עוד נטען כי העברת הבעלות בדואר היא הצהרתית בלבד, כשלמעשה מי שהעבירה אותה בפועל היא המוכרת, שנהגה בחוסר אחריות כשמסרה את המכונית על סמך המחאות ללא כיסוי.

     

    השופט סתיו ציין שפקידי דואר אכן לא אמורים לגלות זיופים, אך הם כן מחויבים לדרוש את המסמכים הנדרשים על פי טופס משרד התחבורה.

     

    "כאשר מוכר הרכב הוא אדם פרטי, הנהלים מחייבים, בין היתר, כי יוצגו בפני פקיד הדואר ייפוי כוח מקורי ותעודת זהות של מוכר הרכב. על פקיד הדואר להקפיד על כך הקפדה יתרה, ולא לבצע רישום של העברת בעלות ככל שהמסמכים אינם מוצגים. כמו כן, עליו לתעד במקום המיועד לכך את הצגתם של המסמכים האמורים ואת ביצוע הבדיקות הנדרשות", נכתב.

     

    במקרה הנוכחי, הפקיד לא קיים אחר הדרישה המינימלית הזו וחברת הדואר לא הוכיחה שהמסמכים הוצגו, ומכאן שהתרשלה. עם זאת, השופט הסכים שלתובעת הייתה תרומה ממשית להתרחשות הנזק נוכח התעלמותה מסימנים מחשידים סביב העסקה. "כמעט שניתן לומר שהכתובת הייתה על הקיר", כתב וקבע כי לתובעת 40% אשם תורם.

     

    בסיכומו של דבר חויבה חברת הדואר לשלם לתובעת כ-250 אלף שקל בכפוף להעברת הזכויות ברכב לידיה. במידה שהמכונית תאותר, יחלקו התובעת והדואר בתמורה (60% לדואר, 40% למוכרת). כמו כן, חויבה הדואר באגרת משפט יחסית ושכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובעת: עו"ד מיכל נבון
    • ב"כ הנתבעת: עו"ד מירה פיצ'חדזה
    • עו"ד שגיב לוי עוסק בנזיקין
    • הכותב לא ייצג בתיק
    • ynet הוא שותף באתר פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים