מועצת התלמידים: "ביטול הלימודים בשישי יסייע בשינוי לוח החופשות"

מועצת התלמידים והנוער הארצית תומכת באפשרות של קיצור שבוע הלימודים. יום לאחר הפרסום שלפיו דו"ח הממונה על השכר במשרד האוצר מדגיש את יתרונות מעבר שבוע הלימודים לחמישה במקום שישה ימים, אמר הבוקר (יום ד') מזכ"ל המועצה רן שי כי "אנחנו חושבים שלא ללמוד ביום שישי יכול מאוד לעזור מבחינת שינוי לוח החופשות".

בריאיון באולפן ynet הוסיף שי כי "כל יום כזה בעצם אנחנו מבינים שהוא עולה הרבה כסף למשק, כ-250 מיליון שקל. אנחנו חושבים שהכסף הזה חשוב מאוד, ואפשר לעשות איתו הרבה דברים חשובים. צריך להעביר אותו לחינוך הבלתי פורמלי, אפשר לעשות תגבורים".

ההתייחסות בדו"ח הממונה על השכר בהתייחס לשבוע הלימודים המקוצר, כפי שנהוג כיום ברוב מוסדות החינוך למעט חלק מהחטיבות העליונות, מגיעה לאחר מחקר מקיף של בנק ישראל בנושא מחודש נובמבר האחרון, שקרא אף הוא לבטל את הלימודים בימי שישי בבתי הספר ובגנים, לצד הקמת מסגרת העשרה חדשה לתלמידים ביום זה שלא תוגדר כחובה.

הסיבה לשינוי היא הפער בין חופשות התלמידים לחופשות ההורים. "בעוד מרבית ההורים מועסקים במשק חמישה ימי עבודה בשבוע ולא מועסקים בימי שישי, התלמידים נמצאים בבית הספר בימי שישי", נכתב בדו"ח הממונה. "מנגד, הם נעדרים מבתי הספר בימים רבים שהם ימי עבודה רגילים במשק: ימי 'אסרו חג', חנוכה, השבוע שלפני חג הפסח, ימי חול המועד וכיו"ב. אי התאמה זו מביאה למצב שבו הורים נדרשים להיעדר ממקום עבודתם במועדים קבועים לצורך שמירה על ילדיהם, עד כדי פגיעה של ממש בפעילות הכלכלית במשק במועדים קבועים אלו".

ימי העשרה במקום לימודים בשישי (אילוסטרציה)

משרד האוצר העריך בדו"ח כי העלות למשק עבור כל יום כזה עומדת על 250 מיליון שקלים. "התאמת הימים שבהם התלמידים לא נמצאים בבית הספר לימים שבהם ההורים לא נמצאים במקום העבודה תעלה את הכדאיות של ההורים להשתתף בשוק העבודה, תגביר את הפעילות הכלכלית במשק ואף תייעל את מבנה שבוע העבודה של עובדי ההוראה". במחקר של בנק ישראל הוצע, כאמור, לבטל את הלימודים במוסדות החינוך בימי שישי, והדגישו כי המהלך לא יביא להארכת ימי הלימוד ביתר הימים. "המורים יעבדו ארבעה ימים בשבוע במקום חמישה כיום, ללא הארכת ימי הלימוד", צוין במחקר. "שעות ההוראה של ימי שישי 'מוחזרות' בימי לימודים נוספים בימים ראשון עד חמישי במקום ימי חופשה שנהוגים כיום, מצמצמות את פער ימי החופשה".

עוד הוצע במחקר להפעיל "שישונים": ימי העשרה וחוגים במוסדות החינוך שיפעלו במהלך השנה. "הצורך ב'שישונים' (למעט עבור משקי בית שבהם שני ההורים, או ההורה היחיד, עובדים ביום שישי, כ-8% בלבד ממשקי הבית) נשען במידה רבה על הנוהג הקיים בישראל של פעילות חינוכית בימי שישי. הקמתם של ה'שישונים' על ידי הרשויות חשובה על כן לשם הבטחת (רציפות) קיומה של מסגרת מוסדית לתלמידים בימי שישי".

תוכניות לצמצום הפער 

החל מ-2014 נעשו מאמצים משמעותיים מצד משרדי החינוך והאוצר לצמצם את הפער, בין היתר על ידי החלת תוכנית "בית הספר של החופש הגדול", שבמסגרתה נשארים תלמידי הגנים וכיתות א'-ג' בבתי הספר למשך כשלושה שבועות לאחר תום שנת הלימודים, במסגרות העשרה ופנאי.

לפני כשנתיים יצאה לדרך גם תוכנית "בתי הספר של החגים", שבמסגרתה גם במהלך חמשת ימי חופשת חנוכה ועשרת ימי חופשת פסח הופעלו מסגרות ההעשרה לתלמידי הגנים וכיתות א'-ג'. ואולם, בשל הפלונטר הפוליטי והמציאות הכלכלית שהוא כופה בזמן ממשלת המעבר, משרד החינוך הפסיק לתקצב את פעילויות החגים, וגם בחג הפסח צפויות הרשויות המקומיות לממן בעצמן את ההפעלות, לאחר שבחנוכה בוטל המימון באופן גורף.

"אנחנו חושבים שזה נושא די גדול וחשוב וצריך לראות איך אנחנו מגיעים לשיח בין המורים, התלמידים", סיכם מזכ"ל מועצת התלמידים שי. "זה לא שחור או לבן. יש הרבה אפור באמצע, אך בסופו של דבר, אם המורים ייפגעו מהמהלך הזה, מבחינתי אנחנו נכשלנו. אנחנו צריכים לדאוג גם לטובת המורים וגם לטובת התלמידים".