שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    הקרב על המעון לנוער בסיכון: "המקום הזה הציל אותי"

    בעקבות הפרסום ב"ידיעות אחרונות", מספר מדריך ב"בית הנער" במושב עין ורד, שבעבר היה חניך במקום: "אם לא הייתי מגיע לכאן ‑ הייתי מאבד את חיי". מנהלת המתחם: "זה מתסכל, המעון מוכן לאכלוס, תוכנית השיקום מוכנה"

     

     

    צילום: עידו ארז

    צילום: עידו ארז

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ברחוב במקום בשיקום: הפרסום אתמול ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet על כך שמעון לנוער בסיכון במושב עין ורד שבשרון נותר ריק במשך כחצי שנה בגלל התנגדות היישוב לאכלוסו, כשבזמן זה כ-200 נערים זרוקים ברחוב מאחר שיתר המסגרות מלאות עד אפס מקום, עורר תגובות רבות של גורמי רווחה מצד אחד ושל תושבי המקום מצד שני.

     

    סיפורו של משה (23) מנתניה מהווה דוגמה לנחיצותו של המעון, שנקרא "בית הנער". משה הוא כיום מדריך בבית הנער, אך כשהגיע למעון בגיל 14 בצו של בית משפט היה במצב שונה לחלוטין - נער שנפתחו נגדו מספר תיקים פליליים בעבירות אלימות. הוא שהה במקום שלוש שנים, ולאחר מכן התגייס ליחידה קרבית וחזר כדי לשמש כמדריך במקום ששיקם את חייו.

      

    מעון לנערים בסיכון
    עומד שומם כבר חודשים. מעון "בית הנער(צילום: יאיר שגיא)

     

    מעון לנערים בסיכון
    (צילום: יאיר שגיא)

     

    "המקום הזה הציל אותי", הוא אומר. "הייתי נער בלי גבולות, מסתובב בשכונה, מחפש תמיד לעשות בעיות ולא מוצא את עצמי. הייתי צריך רק מישהו שיראה אותי. כשהגעתי לבית הנער היה לי קשה לקבל את הגבולות שהציבו לי, אבל לאט-לאט התחלתי לקבל את המסגרת ולפתח אמון. בהמשך ביטלו את התיקים הפליליים שלי כדי שאוכל להתגייס, כי ראו את ההתקדמות שלי. התגייסתי לאוגדה 300 בגבול לבנון. אם לא הייתי מגיע לבית הנער הייתי מידרדר למקומות הכי גרועים שיש, עד כדי לאבד את החיים".

     

    אחרי השחרור משה החליט שהוא רוצה לחזור למקום, אך הפעם כמדריך. "המקום הזה נתן לי כל כך הרבה, את כל הכלים שצריך, ואני רוצה להחזיר לו ולהראות לנערים פה שהם יכולים לעשות את השינוי הזה. הם בסך הכל ילדים שהחיים הובילו אותם לעשות טעויות".

     

    הסכסוך נסב על ההרחבה של המוסד הטיפולי-שיקומי, שפועל במושב מאז 1964, למעון נעול - מסגרת שאליה נשלחים נערים שביצעו עבירות פליליות, במקום למאסר, כדי להביא לשיקומם בדרך טיפולית. בהרחבה יכולים לשהות 36 נערים, אך המועצה האזורית לב השרון, שבתחומה נמצא המעון, מסרבת להנפיק טופס 4 - המאפשר את חיבורה לתשתיות. מסיבה זו כבר חודשים שהמקום עומד שומם, על אף שהוא מוכן לקליטת הנערים.

     

    משה מדריך ב מעון  ()
    המדריך משה

    מנהלת המעון, ג'ניה קליוט, מסבירה כי בזמן שהמקום נותר ריק מצב הנערים שהיו יכולים להשתכן בו מידרדר. "זה פשוט מתסכל", היא אומרת. "לראות את הנערים שמחכים למקום פנוי ממשיכים לשוטט, להסתבך, לבצע עוד עבירות, ובסופו של דבר מגיעים לכלא או לסוף טרגי - ולדעת שהיינו יכולים לעצור את זה. המעון כבר מוכן לאכלוס, הצוות מוכן, בנינו תוכנית שיקום מלאה".

     

    לתושבים בעין ורד חשוב להבהיר שאינם מתנגדים לעצם קיומו של המעון, אלא רק לשינוי אופיו למסגרת נעולה. "אני לא חושב שיש עוד יישוב שקיבל מוסד כזה בחיבוק כל כך עז", אומר יו"ר הוועד המקומי דב סבידור. "במשך 60 שנה פתחנו את בתינו לטובת הנערים האלה, אבל ההתנהלות של משרד העבודה והרווחה היא עבריינית בלשון המעטה. הוקם פה כלא, עם חומות שנישאות לגבהים, פרוז'קטורים שמאירים בלילה וצינוק. אין שום היגיון שמתקן כזה יהיה בתוך יישוב".

      

    אהוד, תושב עין ורד, מוסיף: "היו פה לא מעט מקרים של פריצות לבתי תושבים. משרד הרווחה צריך להסביר למה הוא ביקש לשפץ מעון והפך אותו לכלא. אלה עבריינים קשים שמגיעים בניגוד לרצונם. מי ערב שהם לא יברחו ויסכנו את האוכלוסייה שלנו?".

     

    במשרד הרווחה מכחישים את ההאשמות וטוענים כי התוכנית הוצגה מראש ואושרה על ידי הגורמים המוסמכים.

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים