שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "חוקרים פרטיים": טכנולוגיה שבכיס תסייע לעיוורים?

    אחד האתגרים העיקריים לעיוורים הוא תנועה במרחב העירוני. כך המיזם למיפוי ב-OpenStreetMap מסייע להם

    הגעתי לתחום המחקר שלי די במקרה. אחרי הצבא, הבחירה הראשונה שלי כשנרשמתי ללמודים הייתה לימודי ארכיטקטורה בטכניון. כאופציה שנייה נרשמתי ללימודי גאודזיה, וזאת לאחר שיחה עם דודי המהנדס, שסקר בפני את התחום ותרומתו החשובה לחיינו. כיוון שלא התקבלתי ללימודי ארכיטקטורה, התחלתי את לימודי הגאודזיה בטכניון, ומשם המשכתי למיפוי ולגיאו-אינפורמציה, והרי אני כאן.

     

    המערכת תזהיר את העיוורים (צילום: הילה פרייברג)
    המערכת תזהיר את העיוורים(צילום: הילה פרייברג)

     

    אז מהי גאודזיה? התרגום מיוונית הוא "חלוקת הארץ", תחום הנדסי עתיק יומין העוסק במדידה מדויקת של צורת ופני הארץ, כולל מה שנמצא עליה. בעבודתו היום יומית, מהנדס הגאודזיה מלווה פרויקטים הנדסיים מורכבים, ודואג שכל המעורבים בפרויקט ידברו בשפה מרחבית משותפת ומדויקת - לעתים בדיוק של מילימטרים בודדים. כיום, המדידות והמיפוי מתבצעים גם באמצעות תמונות לווין מפורטות, סריקות לייזר, ולאחרונה באמצעות רחפנים. בנוסף, משמשת הגאודזיה לביסוס של רשתות קואורדינטות מדויקות ומפות דיגיטליות, המאפשרים פיתוח אפליקציות ניווט – בלי זה אין Waze או GoogleMaps.

     

    חוקרים פרטיים - לכל הטורים הקודמים

     

    לפני כשלושה עשורים התרחשה בתחום מהפכה טכנולוגית, כשהתחלנו להשתמש במדידות לווייניות. לראשונה בהיסטוריה יכולנו לקבל נתון מיקום על הארץ בצורה אבסולוטית - כלומר לא ביחס למיקום אחר ידוע בשטח - ופשוטה יחסית ללא צורך בביצוע מדידות מורכבות. כיוון שהמערכת יועדה לשימושים צבאיים, עמד דיוק המדידה על עשרות מטרים, אך הקהילה הגאודטית המדעית פיתחה כלים שאפשרו דיוק מדידה של סנטימטרים בודדים.

     

    בהמשך, במקביל למהפכת תקשורת המידע ופיתוח טלפונים חכמים וחיישנים מדויקים וקטנים, פתחה מערכת הלוויינים האמריקאית הצבאית – GPS (Global Positioning System) – את השירות ליישומים אזרחיים. כתוצאה מכך, דיוק המדידה עלה למטרים בודדים, שהוא לרוב דיוק מדידת המיקום שניתן לקבל כיום בטלפונים חכמים.

     

    וכאן אנחנו כאזרחים נכנסים לתמונה. היום, למיליארדים מאיתנו יש יכולת טכנולוגית מדהימה ומדויקת בכיס, שהייתה בגדר מדע-בדיוני עד לפני עשור, המאפשרת לנו לאסוף נתוני מיקום בצורה רציפה ומדויקת - אזרחים כחיישנים. היכולת הזו הובילה ליצירה של מספר דיסציפלינות מחקר, בין היתר מדע אזרחי ומיקור המונים של נתוני מיפוי. אחד המיזמים המרכזיים בתחום הוא OpenStreetMap: מיזם שמקורו באנגליה, המאפשר לכל אחת ואחד מאיתנו למפות, לעדכן ולהשלים פריטי מיפוי במפות דיגיטליות הקיימות במרשתת בכיסוי עולמי. תחשבו GoogleMaps של האזרחים, על-ידי האזרחים ולטובת האזרחים. נתוני המיפוי של OpenStreetMap חופשיים לשימוש וזמינים בכל רגע נתון, ופרויקטים רבים עושים בהם שימוש, כמו סיוע הומניטרי בזמני אסון באזורים בהם לא קיים מיפוי ברמה סבירה וניווט לאנשים עם מוגבלות תנועה. וזה אחד הדברים שאני חוקר.

    ד"ר שגיא דליות (צילום: הילה פרייברג)
    ד"ר שגיא דליות(צילום: הילה פרייברג)

     

    במעבדה שלי בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון אני חוקר את נושא הנגישות במרחב העירוני של הולכי רגל עיוורים, וכיצד מיפוי אזרחי יכול לסייע ולשפר את ניידותם ועצמאותם. לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי, נכון לשנת 2018 חיים בעולם כ- 39 מיליון עיוורים (בארץ קרוב ל- 30,000). אחד האתגרים העיקריים לעיוורים הוא תנועה במרחב העירוני, וזאת עקב מורכבות הדרך וסכנות לאורכה, המגבילים מאוד את יכולת הניידות והעצמאות שלהם וגורמים להם להיות תלויים באחרים. כלים טכנולוגיים לתכנון מסלול מחשבים לרוב את המסלול הקצר, אשר אינו בטוח או נוח להתמצאות ולניווט של הולך רגל עיוור.

     

    OpenStreetMap מאפשר לנו להוסיף נתונים שלא קיימים במפות אחרות, כמו רמפת גישה לכסאות גלגלים או מדרכות ורמזורים נגישים. במחקר ערכנו תצפיות וראיונות עם עיוורים ומדריכות שיקומיות כדי להבין את שיקולי הדרך של הולכי רגל עיוורים. אחד האתגרים הוא לתרגם הגדרות איכותיות (למשל, "אני מעדיף ללכת על מדרכה במסלול ישר לצד כביש שיש בו תנועת כלי רכב") לפרמטרים כמותיים, כמו כמה הדרך מורכבת להליכה מבחינת פניות, אמצעי הנגשה, מורכבות הצמתים ועוד. צריך גם לזכור שעיוורים משתמשים בחושיהם בצורה מוגברת, כך שרעש תנועה או ריח נלקחים בחשבון. כל אלה ניתנים לחישוב מתוך נתוני OpenStreetMap, ותורגמו לרשימת חוקים (לדוגמה, להימנע מללכת בדרכים המשותפות לרוכבי אופניים או לחצות צמתים לא מרומזרים), קריטריונים מרחביים (כמו חישוב מספרי הפניות שיש לבצע) ומשקולות (לאילו שיקולים לתת עדיפות) במנוע חישוב לתכנון מסלול, המותאם לצרכיהם של הולכי רגל עיוורים, בדגש על בטיחות, נגישות וקלות ניווט.

     

    אני מאמין שמחקר מדעי צריך גם להציג פתרונות מעשיים לבעיות יומיומיות. למיפוי חברתי פוטנציאל אדיר לפתרון בעיות קיימות וחברתיות. אם גם אתן ואתם רוצות להצטרף ולתרום למיפוי ב- OpenStreetMap, ובכך, בין היתר, לתרום לנגישות של הולכי רגל עיוורים, הכנסו לכאן, פתחו שם משתמש והתחילו למפות. אפליקציה נוחה לשימוש ניתן למצוא כאן וגם כאן.

     

    ד"ר שגיא דליות , הנדסת מיפוי וגיאו-אינפורמציה, הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון.

     

    סרטון המציג את המחקר https://www.youtube.com/watch?v=s3XfcBFclUs

     

    ואנקדוטה לסיום – התרגום שניתן בעברית למונח Earth הוא כדור הארץ. העניין הוא שגיאומטריית הארץ איננה כדור, אלא יותר כמו אליפסה מרחבית.

     

    חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ המדע של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים