חג לאילנות? כ-400 אלף עצים נכרתו בארץ ב-6 שנים
למרות חשיבותם של העצים לחיינו - אפילו לאוויר שאנחנו נושמים, בשנים האחרונות ניתנו אישורים לעקירתם של כ-440 אלף עצים - כך עולה מדו"ח של הכנסת. ומי שכורת בלי רישיון? סביר שלא ייתפס כי בכל הארץ פועלים רק שני פקחים נגד כריתות לא חוקיות. משרד החקלאות: בשנים האחרונות יש ירידה בכריתה
לעצים תרומה משמעותית לאדם ולסביבה: הם משחררים חמצן לאטמוספירה, מפחיתים את ריכוז הפחמן הדו-חמצני ועשויים לתרום למיתון שינוי האקלים, הם מפחיתים זיהום אוויר ומצמצמים תחלואה, מסייעים לצמצום הסכנה להצפות, חיוניים לשימור המגוון הביולוגי ועוד. למרות התרומה המיוחדת של העצים במרחב הבנוי, החשיבות שלהם, מתברר שבישראל לא יודעים לשמור עליהם.
בדו"ח, שכתב ד"ר יהודה טרואן לבקשת חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' (כחול לבן), עולות בעיות מרכזיות ברגולציה של כריתת עצים בישראל. כיום, בישראל, מוגנים כלל העצים הבוגרים וכריתתם מחייבת ברישיון. כריתת עץ בוגר או העתקתו ללא רישיון היא עבירה פלילית שדינה מאסר של שישה חודשים או קנס. על פי הדו"ח, ב-2013–2018, הוצאו כ-40 אלף רישיונות כריתה והעתקה ל- 444,120 אלף עצים. רוב הבקשות אושרו לצורכי בנייה. כ-376 אלף מהעצים היו לכריתה (84.7%) לעומת כ-68 אלף להעתקה (15.3%). בנייה היא עילת הכריתה השכיחה, ובשש השנים האחרונות נכרתו 204,489 עצים לצורכי בנייה.
"סוגיית העצים בישראל מעסיקה אותי כבר שנים", אמרה ח"כ חיימוביץ', "הממצאים המדאיגים האלו מראים כיצד מזה שנים שיקולי הגנת הסביבה, ובתוכם ההגנה על העצים, נדחקים ולא מטופלים בדרך הראויה להם".
לפי הדו"ח הונפקו במרחב הבנוי 39,566 רישיונות כריתה והעתקה בשנים האלה. שנת 2014 הייתה השנה שבה נכרתו או הועתקו המספר הרב ביותר של עצים, כ- 140 אלף. בשנת 2018 עמד המספר על 40,942 עצים. "ברור שחייבים לפתח ולהתפתח", אמרה ח"כ חיימוביץ', "אבל לא בדורסנות שאינה רואה את הדורות הבאים. לצערי הלחץ הנמשך להתמודד עם אתגרי הדיור ופיתוח תשתיות שם את שמירת הטבע שלנו במקום אחרון וזה חייב להשתנות".
עוד עולה מהדו"ח כי ישנם פערי ניהול ידע משמעותיים, בעיות בזמינות נתונים ושקיפות. מערכות המחשוב המשמשות את פקיד היערות מיושנות. התוצאה: היעדר שקיפות הדרוש, בין השאר, למיצוי זכות הציבור לערער. לאזרח יש 14 יום לערער על רישיון כריתה/העתקה של עץ המפורסם כיום באינטרנט. אלא שאזרחים לא תמיד מודעים להוצאת הרישיון. התוצאה היא שבשלוש השנים האחרונות הוגשו רק 445 ערעורים. לשם השוואה, בשנים האלו הוצאו 21,975 רישיונות. כלומר, רק ב-2% מהמקרים הוגשו ערעורים.
פקיד היערות הממשלתי ביקש להחליף את מערכת המחשוב המיושנת, שפוגעת בציבור וביכולת של המשרד לאסוף נתונים הנוגעים לפגיעה בעצים, אך עד כה לא הוקצה לכך תקציב. יש לציין שזו גם הסיבה שהמשרד לא העביר נתונים לגבי היקף הנטיעות החליפיות שהיזמים נדרשים להם, בשל מגבלות התוכנה המשמשת את פקיד היערות. עלות מערכת חדשה מוערכת ב-350 אלף שקלים. ממשרד החקלאות נמסר כי בימים אלו, פועלים לבניית מערכת מחשוב שעתידה לייעל את השירות לציבור.
אם לא די בכך, החוק כיום אינו מגן על עצים בפני פגיעה, אלא אם היא גורמת להמתת העץ. פגיעה יכולה להיות גיזום משחית, פגיעה במהלך עבודת בנייה ועוד. כל פגיעה עלולה לקצר את אורך חייו של העץ ולהזיק לו. נכון להיום, משרד החקלאות מפעיל שני פקחים בלבד בכל הארץ לאכיפת פקודת היערות. פקיד היערות, ד"ר ארז ברקאי, מסר לכותב הדו"ח כי "ברור כי אין די בכך, והיינו רוצים להגדיל את המכסה. הדבר כמובן כרוך בהקצאת משאבים כספיים אשר אינם בנמצא".
בשנים 2018-2016 הוגשו רק 24 כתבי אישום בגין כריתה בלתי חוקית של עצים. העונשים במקרים אלה הם בדרך כלל קנסות החל מ-7,500 שקל לעץ בודד ו-29,200 שקל לקבוצת עצים. אך עיקר האכיפה מתבטא בהטלת קנסות. בשנים 2018-2016 הוטלו 140 קנסות בלבד, בסך של 2.1 מיליון שקל. רק 17% מהקנסות נגבו, כ- 27% מהקנסות הועברו למרכז לגביית קנסות. כלומר, כ-56% מהקנסות לא נגבו ואפילו לא הועברו להליך גבייה.
בדו"ח מציינים כי כריתת עצים ללא רישיון עלולה להיות מופנית דווקא נגד עצים ערכיים במיוחד, שערכם עשוי להאמיר למאות אלפי שקלים. אלא שבהיעדר נתונים על אודות גובה הקנס הממוצע לעץ, "קיים קושי להעריך את האפקט ההרתעתי של הקנס". כותב הדו"ח מציין בהקשר זה, כי קנס בגרמניה על כריתה בלתי חוקית עשוי להגיע עד ל- 50 אלף אירו (כ-190 אלף שקל). הקנס כולל תשלום על עצם העבירה וכן פיצוי על חשיבות העץ לסביבה.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "במהלך השנים האחרונות אנו עדים לירידה מתמדת במספר הכריתות וזאת ניתן לזקוף לפקיד היערות במשרד שנכנס לתפקידו רק בשנים האחרונות ופועל למען מטרה זאת לילות כימים. לעניין הקנסות, בדומה לכל קנס אחר, כאשר נקנס לא משלם את הקנס שקיבל, התיק מטופל באמצעות המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה. כמו כן, סכום הקנס נקבע בתקנות שנחתמו על ידי שר המשפטים ואושרו על ידי ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. ראוי לשים לב כי הטענה כי 'סכום הקנס נמוך' היא ללא כל בסיס, ודווקא גובה הקנס שנקבע עבור כל עץ ממחיש את החשיבות שרואה המחוקק בעצים. רק לשם ההשוואה, בעוד שעל כריתת עצים שלא כחוק ישנו קנס העומד על כ-7,500 שקל עבור כל עץ; קנס בגין חצייה באור אדום, המסכן חיי-אדם הוא בגובה 1,000 שקל בלבד".
לפנייה לכתב/ת 
