שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    בצל הסנקציות, טהרן נקרעת בין המעמדות

    בבירה האיראנית מצביעים על פערים קשים בין המעמדות, בעקבות הסנקציות האמריקניות שפגעו בכלכלה קשות. פגה, מהנדסת צעירה, פסימית אך לא מוותרת: "נשארת כדי לבנות את המדינה". במעמדות הנמוכים מאבדים תקווה: "אי אפשר להקים משפחה עם הכנסה כזו"

    גם יום חורף בהיר עם שלג שמנצנץ על ההרים שמעל טהרן לא מצליח לשפר יותר מדי את מצב הרוח הרע שמשתלט לעיתים קרובות על בירת איראן. במדינה שמוטלות עליה סנקציות, מתערערת בעקבות הפגנות ונלחצת תחת מתיחות צבאית, טהרנים רבים מתקשים להסתיר את הפסימיות שעל פניהם.

     

    עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ

    "פער ענק בין המעמדות". ראנה(צילום: AFP)

    "החיים קשים מאוד עכשיו. המצב לא צפוי", מספרת ראנה, סטודנטית לביולוגיה בת 20 שטיילה באזור טג'ריש היוקרתי. באזור הזה נוהגות נשים צעירות למתוח את הגבולות של קוד הלבוש המחמיר במדינה. הן מסתובבות עם מעיל קצר, איפור מסוגנן וצעיפים שחושפים יותר את השיער. אולם למרות החופש היחסי, ראנה אומרת שהיא מרגישה לכודה.

     

    "איכות החיים כאן לא טובה בכלל. יש לנו זיהום, אנשים כועסים ומחירים גבוהים", היא אומרת. ראנה מצביעה גם על "פער ענק בין המעמדות" במדינה, ועל "הבידוד" האיראני שרק הולך ומעמיק, לדבריה.

    השוק בטאג'ריש שבטהרן (צילום: AFP)
    גם השלג לא משנה את מצב הרוח. אזור טג'ריש(צילום: AFP)

    השוק בטאג'ריש (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    הכלכלה האיראנית ספגה חבטה קשה מאז שנשיא ארה"ב דונלד טראפ החליט לצאת מהסכם הגרעין ב-2018. לאחר היציאה, הטיל טראמפ סנקציות קשות על איראן והחל לפעול תחת מדיניות "הלחץ המקסימלי". בחודש נובמבר האחרון החליט המשטר להעלות את מחירי הדלק, והפגנות פרצו ברחבי המדינה. כדי לדכא את ההפגנות, שהפכו לאלימות בשלב מסוים, הפיל המשטר את האינטרנט ואיפשר לכוחות הביטחון שלו לדכא את המחאות באלימות קשה. על-פי גורמים במשרד הפנים האיראני, באותן מחאות נהרגו 1,500 בני אדם.

     

    לצד זאת, בחודש שעבר חיסלה ארה"ב את מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה של איראן, קאסם סולימאני בנמל התעופה בבגדד. החיסול גרר מתקפת טילים איראנית לעבר בסיס אמריקני בעיראק, אך באותו הלילה גם נרשם אירוע מצער יותר. מטוס אוקראיני שעליו היו 176 בני אדם הופל על-ידי ההגנה האווירית האיראנית בטעות, מה שגרר כעס בקרב האזרחים במדינה ובעולם כולו.

    זירת התרסקות המטוס האוקראיני (צילום: MCT)
    זירת התרסקות המטוס האוקראיני(צילום: MCT)

     

    הפגנות באיראן אחרי הפלת המטוס: "מוות לדיקטטור"

    הפגנות באיראן אחרי הפלת המטוס: "מוות לדיקטטור"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ראנה מספרת כי היא מרגישה "עצובה" בעקבות האסון שגבה את חייהם של המון צעירים שעזבו את איראן כדי ללמוד מחוץ לה. 

     

    צעירה איראנית אחת שבחרה להישאר בארצה היא פגה גולמי, מהנדסת בת 25 שערכה קניות שלושה ימים לפני חתונתה. "המצב הכלכלי במדינה קשה מאוד, במיוחד לצעירים", היא אומרת כשהיא לבושה במעיל אלגנטי ובמגפי זמש. "אני מרגישה רע מאוד. החברים שלי החליטו לעזוב, אבל אני, כאיראנית, החלטתי להישאר ולבנות את המדינה שלי".

    מוחמד רזא חאדמי (צילום: AFP)
    "כועס על טראמפ". חאדמי(צילום: AFP)

    מנגינת כינור מילאה את האוויר בזמן שאמן הרחוב ניסה להישמע בין קול התנועה הכבדה. זה הופך קשה יותר להתפרנס, אומר בהרם סובחאני, חשמלאי בן 47 שנראה לא-מגולח, עצבני וכמעט חסר שיניים. "זה קצת קשה למצוא עבודה בימים האלה, אבל זה יוצא דופן", הוא מוסיף. "הסנקציות בוודאי השפיעו עלינו, אבל אנחנו צריכים לעמוד בזה כי אין ברירה. אנחנו חיים באיראן, לא בשום מקום אחר".

     

    המצב הכלכלי פוגע גם במוחמד רזא חאדמי, סגן נשיא של חברה שעוסקת במכירת מכשירים חכמים מאיטליה עבור בתי יוקרה. החברה שלו נפגעה קשות בעקבות הסנקציות האמריקניות, וגרם לשילוש העלויות. בעקבות כך, נאלצה החברה לפטר 20 מתוך 30 העובדים בה. "סוף שנת 2018 הייתה נוראית, כל 2019 הייתה לא טובה בכלל", הוא מספר. "אני אמשיך להפעיל את העסק שלי, ואנסה לקיים קו ייצור מקומי באיראן, אבל זה קשה מאוד. אני מאוד כועס על טראמפ".

    עסק ב שכונת מולאבי ב דרום טהרן איראן כלכלה (צילום: AFP)
    "אי אפשר לייבא כלום". אמן באזור מולאבי(צילום: AFP)

    ואם המצב קודר באזורים שבהם מתגוררים המעמדות הגבוהים והבינוניים בטהרן, הוא רע עוד יותר באזורים העניים של העיר בת שמונה מיליון התושבים. באזור הדרומי של מולאבי, בליל של סגנונות אדריכליים מאפשרים לעבור למבוך של סמטאות וחנויות שבהן בעלי מלאכה עוסקים בסחר אומנות עתיקה.

     

    רק כמה נשים נראות ברחוב, רובן לבושות בצ'דור - לבוש מסורתי שמכסה את הראש ואת הגוף. רבות מהן נושאות פיתות טריות. מהדי גולזדה, איש עסקים שמייבא סחורה מאסיה, נראה מותש כשיצא מחנות מכולת. "החיים באיראן הפכו קשים מאוד. עם המצב הכלכלי הזה, אי אפשר לייבא כלום, ובאיראן אין את החומרים כדי לייצר מוצרים כאלה", הוא אומר. "אני רווק. אף אחד לא יכול להקים משפחה עם ההכנסה הזעומה הזו. אנחנו מרגישים חסרי תקווה".

     

    אכבר, בעל חנות בן 50, אב לחמישה, אומר שההכנסה שלו "מספיקה רק לאכול ולשרוד". לדבריו, "הסנקציות הללו משפיעות על דברים. זה המעמד הנמוך שנלחץ". אולם למרות הקשיים, הוא מציין כי "איראן אינה מדינה רעה", וכי הוא מחשיב עצמו בר מזל ביחס לאנשים שגרים במדינות המחולקות האחרות באזור. אנחנו לא כמו עיראק, אפגניסטן, פקיסטן או מדינות אחרות שבהן יש כל יום רציחות. אנחנו במצב טוב יותר, יש לנו ביטחון".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AFP
    "מספיק כדי לשרוד". העסקים בטהרן קורסים
    צילום: AFP
    מומלצים