שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    הרשימה השחורה: אלו המשמעויות, זו תגובת ישראל

    בירושלים אמרו כי פרסום רשימת החברות שפועלות בהתנחלויות הוא כניעה ל-BDS, והחליטו להקפיא את הקשר עם נציבות זכויות האדם. נתניהו: "מי שמחרים - יוחרם". הנציבה לא התריעה לפני, וסירבה להיפגש עם נציגת ישראל. החשש: חברות ברשימה יפסיקו לפעול ביו"ש, ואולי אף בישראל כולה

     

    חלק מ

    דגל שחור הונף מעל 112 חברות שפועלות בהתנחלויות, והמשמעויות לכך רחבות היקף: בישראל זעמו היום (ד') על החלטת נציבות זכויות האדם של האו"ם לפרסם רשימה שחורה של עסקים שפועלים ביהודה ושומרון, אבל יודעים היטב כי להחלטה זו עשויות להיות משמעויות מרחיקות לכת.

     

    בירושלים אמרו כי נציבת זכויות האדם מישל בצ'לט, שפרסמה את הרשימה, לא התריעה לפני פרסומה וסירבה להיפגש בשנה האחרונה עם נציגת ישראל. כצעד ראשון, ישראל החליטה על הקפאת הקשרים עם נציבות זכויות האדם, מאחר ולפי ישראל היא משרתת את קמפיין ה-BDS.

     

     

    נתניהו: "מי שיחרים אותנו - יוחרם בעצמו"

    נתניהו: "מי שיחרים אותנו - יוחרם בעצמו"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "מי שיחרים אותנו - יוחרם בעצמו", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו. "מועצת זכויות האדם של האו"ם הוא גוף מוטה וחסר השפעה. לא בכדי כבר הוריתי לנתק כל קשר עם הגוף הזה, ולא בכדי הממשל האמריקני עשה צעד זה יחד איתנו. בשנים האחרונות קידמנו חוקים ברוב המדינות בארה"ב, הקובעים שיש לפעול בתקיפות נגד מי שינסה להחרים את ישראל. לכן, הגוף הזה חסר חשיבות. במקום שהארגון יטפל בזכויות אדם הוא רק מנסה להכפיש את ישראל. אנו דוחים ניסיון זה בכל תוקף ובשאט נפש".

     

    לפרסום הרשימה השחורה משמעויות בכמה מישורים: במישור הכלכלי מדובר בהפעלת לחץ כבד על חברות בינלאומיות שפועלות גם ביהודה ושומרון, והדבר עלול לגרום לכך שחלק מהן יחליטו להפסיק לפעול בשטחים. החשש הכבד הוא שחלקן אף יפסיק לפעול בישראל כולה, מאחר שלא יידעו לעשות את ההבחנה בין ישראל לשטחים.

     

    אלו החברות הבינלאומיות המופיעות ברשימה: airbnb (ארה"ב), בוקינג (הולנד), אגיס רייל (צרפת), אקספדיה (ארה"ב), Bamford Excavators (ארה"ב), אופודו (ארה"ב), תהל גרופ (הולנד), טריפ-אדוויזור (ארה"ב), אלסטום (צרפת), א-דרימז, אודיגאו (לוקסמבורג), ג'נרל מילס (ארה"ב), אינדורמה (תאילנד), קרדן (הולנד), Altice Europe (הולנד) ומוטורולה (ארה"ב).

     

    מכה מדינית לישראל. היישוב אלון מורה  (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    מכה מדינית לישראל. היישוב אלון מורה (צילום: EPA)

    במישור המדיני מדובר במכה לישראל, מכיוון שפרסום הרשימה מגיע אחרי פרסום תוכנית טראמפ ופחות מחודש לפני הבחירות בישראל. מדובר באמירה חזקה של האו"ם לגבי מעמד השטחים, לפיה בכל מקרה השטחים אינם חלק מישראל וכל פעילות ישראלית בהתנחלויות אינה חוקית.

     

    גורמים במשרד החוץ אמרו כי אין משמעות משפטית לכך שהחברות מופיעות ברשימה. רוב החברות, אם לא כולן, כבר מופיעות ברשימות של ארגוני BDS שונים, כך שאין חידוש בהופעתן ברשימה הזו. כעת תלוי מה תחליט לעשות מועצת האו"ם לזכויות אדם.

     

    הנציבה מישל באשלט (צילום: AP) (צילום: AP)
    הנציבה מישל באשלט(צילום: AP)

     

    המועצה עשויה להפוך את הרשימה להחלטה, ואז תלוי מה יהיה הנוסח שלה, אם יקראו לחברות המועצה לנתק קשרים עם החברות המופיעות ברשימה והאם המועצה תבקש ממזכ"ל האו"ם לקדם דבר מה בנושא זה. המועצה תתכנס למושב השנתי שלה ב-24 בפברואר, ושם יתקבלו החלטות בעניין.

     

    ישראל: המהלך - ללא שקיפות וללא שום סטנדרטים

    בישראל אמרו כי הם רואים את ההחלטה של נציבת האו"ם לזכויות אדם לפרסם רשימה שחורה של חברות שפועלות בהתנחלויות ככניעה למהלכי BDS וכניסיון להפעיל לחץ כלכלי וחרמות על ישראל מכמה טעמים: - המועצה לזכויות אדם מוטה מאוד ביחס שלה לישראל, יש לה סעיף קבוע שמגנה את ישראל והיא קיבלה החלטה ללא תקדים היסטורי, של נסיון לעשות ניימינג ושיימינג של חברות.

     

    בירושלים אמרו עוד כי תהליך גיבוש הרשימה נעשה ללא שקיפות וללא שום סטנדרטים משפטיים או אחרים, והוא מהווה אוסף של רשימות מארגונים תומכי BDS. מופיעים בסוף 112 תאגידים, מתוכם 94 בישראל ו-18 ממדינות אחרות - ארה"ב (6 חברות), צרפת, הולנד, לוקסמבורג, בריטניה ותאילנד.

     

    יש לא מעט חברות דומות מאוד שנותנים שירותים דומים ולא כלולים ברשימה. גיבוש הרשימה, אמרו בישראל, הוא תהליך שרירותי שאין מאחוריו היגיון שאפשר לבחון אותו. הוא מבוסס על מחשבה שלדעת ישראל לא מקובלת, כאשר לכאורה לחברות יש אחריות להחליט אם במקום מסוים מכבדים או לא מכבדים את זכויות האדם ולהפעיל שיקולים אם לעשות שם עסקים או לא. בישראל אמרו כי זו חריגה בוטה מהמנדט של הנציבה לזכויות אדם מכיוון שהמנדט שלה הוא לסייע למדינות ליישם את ההתחייבויות שלהן בתחום זכויות אדם.

     

    עוד הדגישו כי ברובן המכריע של החברות ברשימה - הפעילות בהתנחלויות היא פעילות מאוד קטנה מתוך סך הפעילות שלהן. הן נותנות שירות בשטחים לישראלים ולפלסטינים והרעיון שלא יתנו שירות כמו מאפיה, שירותי טלפוניה ואינטרנט, ושיש להן לכאורה אחריות, היא רעיון שלא עולה בקנה אחד עם שום סטנדרט סביר של דרישה לזכויות אדם.

     

    ההחלטה התקבלה לפני שלוש שנים ובמהלך השנה האחרונה, למרות בקשות חוזרות ונשנות, הנציבה לא נפגשה עם נציגי ישראל לפגישה. היא דחתה בקשה לפגישות עם שגרירת ישראל במוסדות האו"ם בז'נבה, אביבה רז שכטר. בנוסף, למרות שהתחייבה מראש, לא הודיעה לישראל על כוונתה לפרסם את הרשימה מבעוד מועד - ונתנה התרעה של שעה בלבד לאמריקנים. בישראל אמרו כי זו התנהגות שמעידה על יחס מוטה חמור לישראל.

     

    עוד טענו בישראל כי הרשימה גובשה אחרי פנייה ישירה של הנציבה לחברות, כאשר ישראל סברה שמדובר במהלך לא ראוי. בישראל סבורים שגיבוש הרשימה בא לשרת את הפלסטינים ואת ה-BDS וכי גם עיתוי הפרסום קשור כנראה לצרכים של הפלסטינים שלא הצליחו במועצת הביטחון.

     

    ברגע שהנציבה צירפה עצמה לפעילות BDS, אומרים בירושלים, אבדה מעט האמינות שהייתה לה ולמועצה, ואבדה יכולתה לתרום לנושא של זכויות אדם באזור וליחסים בין הישראלים לפלסטינים. היא הפכה את עצמה ללא רלוונטית. אם כתוצאה מהדבר הזה יהיה סוג של צינון מסוים של פעילות חברתית - הנפגעים מזה יהיו אלפי פלסטינים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים