הפרקליטות: בקשת החיסיון בתיקי נתניהו לא צריכה לעכב את ההליך המשפטי

התנגד לבקשה לחיסיון. נתניהו (צילום: יאיר שגיא)

פרקליטות המדינה הגישה היום (רביעי) את תגובתה להתנגדות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל שאול ואיריס אלוביץ', לבקשת הפרקליטות לקבל ארכה להוצאת תעודת חיסיון על חומרי החקירה בתיקי נתניהו. לטענת הפרקליטות, תהליך הבקשה לתעודת חסינות החל זמן רב לפני הגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה, וגם בתיקים אחרים הוגש כתב אישום עוד בטרם השלמת ההליך.

עם הגשת כתב האישום לבית המשפט המחוזי בירושלים לפני כשבועיים, ביקשה הפרקליטות ארכה לשם הוצאת תעודת חיסיון על חומרי החקירה. עם הגשת כתב אישום, התביעה צריכה להעביר את חומרי החקירה לידי צוות ההגנה בכדי שהנאשם יוכל להגן על עצמו מפני הראיות נגדו. במקרים מסוימים בהם המדינה לא רוצה לחשוף ראיות שיפגעו בביטחון המדינה או יחשפו שיטות חקירה, היא מגישה לבית המשפט בקשה לחיסיון על חומרי החקירה. מי שצריך לחתום על הבקשה הוא ראש הממשלה, השר לביטחון פנים או שר רלוונטי אחר.

שאול ואיריס אלוביץ'(Photo: Dana Kopel)

בתשובה של הפרקליטות, שהוגשה היום באמצעות עו"ד יהודית תירוש וד"ר אלון גילדין, מעדכנת המדינה כי הטיפול בבקשות לתעודות החיסיון ביחידות החקירה ובפרקליטות הסתיים, והחל תהליך הצגתן בפני הגורמים המוסמכים לחתימתן במשרדי הממשלה הרלוונטיים וייתכן וההליך יסתיים בתוך תקופת 45 הימי, שזו הארכה שהפרקליטות ביקשה.

לטענת המדינה, תהליך זה החל פרק זמן משמעותי טרם הגשת כתב האישום. אולם, רגישותה ומורכבותה של הפרשה, וכן היקף החומר שנאסף במסגרת החקירות, חייבו תהליך של בחינה מעמיקה של החומרים וסינונם לצורך הוצאת תעודות החיסיון.

עוד צוין בתגובה, כי כפי שנעשה לא פעם גם בתיקים אחרים מסוג זה, כתב האישום עצמו הוגש עוד בטרם השלמת התהליך המתואר של הוצאת תעודת החיסיון, וזאת, בין היתר, לנוכח העובדה שרובו המוחלט של חומר החקירה אינו כלול בבקשות לתעודות החיסיון. בתשובה מצוינות מספר דוגמאות לתיקים אחרים הנוגעים לאישי ציבור בהם הוצאה תעודת חיסיון, באישור בית המשפט, לאחר מועד הגשת כתב האישום – פרשת הולילנד, עניינו של ראש העיר בת-ים לשעבר שלומי לחיאני ועניינו של ראש העיר אשקלון לשעבר איתמר שמעוני.