שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עמיר פלג

    הפרזנטורים של הבלוף / פלג בחמישי

    מדוע החתים אשר אלון את ליאור ברקוביץ' בהפועל רעננה, כמה דקות הוא שיחק, ומה חלקו של מומחה הפוליגרף בסיפור. וגם: החוצפה של נישליס, והמעשיות של אולמרט

    קבוצת הרכישה

    אלון וברקו בונים שכונה

    הרבה רעש עשה העונה אשר אלון על רקע החלטות ה־VAR שדפקו את קבוצתו. "אם היה שיפוט מסך כמו שצריך, היינו היום בפלייאוף העליון", אמר בין השאר הבעלים של הפועל רעננה, ובדרך כלל צדק. מצד שני, אילו לקבוצת הרכישה שלו בליגת העל היה בעלים כמו שצריך, היא לא הייתה היום מתחת לקו האדום.

     

    למרות המצב הקשה בטבלה, במקום להשקיע בחיזוק משמעותי, החליט יזם הנדל"ן למכור בחלון ההעברות את השחקן הכי מבטיח שלו - קייס גאנם. "בעונה שעברה הוא נתן עשרה גולים בכל המסגרות, והשנה אפילו לא 20 אחוז מזה", הסביר לי אתמול אלון. "פתאום הבנאדם כאילו לא יודע כדורגל, זה צירוף מקרים נדיר".

     

    איל ברקוביץ' ואשר אלון (איור: אופיר בגון)
    ברקוביץ' בהמלצת ברקוביץ'. עם אשר אלון(איור: אופיר בגון)

    אבל ישנו עוד צירוף מקרים, נדיר הרבה יותר, שקרה כבר בקיץ. החתמתו ברעננה של הקשר ההתקפי ליאור ברקוביץ'. הנה קצת רקע, כדי להבין את גודל ה"חיזוק": לפני כארבע שנים נופה בנו הבכור של איל ממכבי חיפה, ובקבוצה הסבירו שלא עמד בדרישות המקצועיות. הוא עבר לנוער של הפועל חיפה, ולמרות שבמשך עונה וחצי בילה בעיקר על הספסל ולא כבש במשחק רשמי, קודם לבוגרים, שם לא שיחק אפילו דקה. "זה בושה איך שהמועדון התייחס אליי", התבכיין הילד באינסטגרם ועזב בטריקת דלת.

     

    למרבה השמחה, הכישלון אינו יתום. ברקוביץ' ג’וניור קיבל חוזה בהפועל ראשל"צ (שאבא היה פעם הבעלים שלה), ובתחילת העונה הכניס אותו המאמן עופר טסלפפה כמחליף בדקות האחרונות של גביע הטוטו. זה הספיק בהחלט. בליגה הלאומית יורש העצר כבר לא שותף בכלל. זה הרזומה המדהים שהספיק לאשר אלון כדי להחתים אותו.

     

    איך זה קרה? האם הבעלים של הפועל רעננה הוקסם מתשדיר הפרסומת שהופץ לאחרונה, בו מגלם אבא ברקוביץ’ מומחה לפוליגרף שחושף את פרצופם האמיתי של סוכני מכוניות שרלטנים? אולי הוא שיכנע אותו שכדאי לו להשקיע בשחקן עם אפס קילומטר?!

    "איל ישב עם מנחם קורצקי, ואמר שהבן שלו רוצה מקום להתאמן בו, ולראות אם ייצא ממנו משהו", סיפר אתמול אלון. "קורצקי שאל אותי, אז אמרתי בכיף, למה לא?"

     

    דווקא דיברתי עם קורצקי. הוא אמר שאיל פנה אליך.

    "נכון, סליחה. איל פנה אליי, ואני פניתי לקורצקי שישב איתו".

     

    ליאור ברקוביץ’ לא שיחק אפילו דקה בליגה.

    "יכול להיות. ואולי ייצא ממנו משהו. לא לקבל אותו בגלל שהוא הבן של ברקוביץ'?"

     

    אשר אלון (צילום: ראובן שוורץ)
    "ביצה ותרנגולת". אשר אלון(צילום: ראובן שוורץ)

     

    בדיוק להפך. לקחת אותו רק בגלל זה?

    "זה כמו הביצה והתרנגולת".

     

    ממש לא, התרנגולת הזו לא מטילה בכלל.

    "בסדר, אבל אתה יודע כמה שחקנים יש שאנחנו טועים לגביהם? התקשר אליי איל, אמרתי לו תתקשר עם קורצקי. אין ספק שהשם ברקוביץ' כנראה השפיע גם על קורצקי. בכל זאת, אבא שלו היה שחקן כדורגל".

     

    יופי של כישורים, אלא שגם ברעננה ברקוביץ' בן ה־21 וחצי בכלל לא שיחק העונה אפילו דקה, והתמודד בעיקר עם פציעה. שטויות, העיקר שלאשר אלון יש עכשיו קשרים עם "איל תקשורת".

     

    מלחכי הפנכה

    מופע הצווחות של נישליס ושות’

    את המוניטין של מרבית העיתונאים בחיפה כפודלים של הקבוצה העשירה והמעוטרת בעיר, מכיר כל מי שמצוי בספורט ובתקשורת. אבל שדרי הכדורגל בתחנת רדיו בחיפה מצליחים לשבור שיאי מבוכה, שאליהם לא הגיע אפילו אלירז שדה.

     

    בסרטון שהופץ השבוע ברשת, נראים השדר הילדותי דולב נישליס והפרשן הדביק יניב קטן, כשהם חוגגים בעמדת השידור באצטדיון סמי עופר, במהלך הניצחון 0:5 על האימפריה של הפועל ת"א. לפי הקפיצות, הצווחות ונפנופי הידיים ההיסטריים, אפשר לחשוב שהיריבה ממול היא הפועל כפר־סבא.

     

    שוברים שיאי מבוכה. יניב קטן ודולב נישליס (צילום: גיל נחושתן) (צילום: גיל נחושתן)
    שוברים שיאי מבוכה. יניב קטן ודולב נישליס(צילום: גיל נחושתן)

    בשלב מסוים, אי שם אחרי הגול השלישי, ויתר נישליס על צפייה במשחק לטובת שולחן התקרובת שמאחוריו. הרחשים המבשרים על עוד שער באוויר השיבו את השדר עם הנשנושים לעמדתו, שם הרכיב את האוזניות וחזר לצרוח. עם האוכל בא השיגעון.

     

    כל זה נשמע מביך שבעתיים כעבור ימים אחדים. הפועל חיפה השוותה ל־1:1 מול מכבי ת"א בתוספת הזמן, ושדרי הבית הירוקים - שלא סופרים את היריבה העירונית ואוהדיה - היו בעננים. לא בזכות לוקאל־פטריוטיות חלילה, אלא לאור האפשרות שקבוצתם תצמצם את הפער מהאלופה. רק יוסי דורה, שחקן עבר ואוהד בנשמה של הפועל, הודה: "קצת התבאסתי, אני לא רוצה שמכבי חיפה תיקח אליפות". ומי נזף בו? נכון, הלקקן מס' 1 בכרמל.

     

    "האוהדים של הפועל חיפה נוטים להסתכל על ההצלחה של מכבי חיפה ולא על ההנאה שלהם, תיהנו מהרגע", הוכיח אותו נישליס, והוסיף שאלה: "מה יותר חשוב לך, זה שאתה מגדיל את הסיכויים להיות בפלייאוף עליון או שאולי עזרת למכבי חיפה לקחת אליפות?"

     

    "לי, כאוהד הפועל חיפה, קודם כל שמכבי חיפה לא תיקח אליפות", השיב דורה בכנות. "בושה וחרפה!" גער בו נישליס, למרות שזאת בדיוק התשובה שהיה מקבל מכל אוהד אמיתי במנצ'סטר, במילאנו ובמדריד, שלא לדבר על האולטראס מבואנוס־איירס.

     

    תחנה זו, חשוב לציין, היא תחנה אזורית שאינה שייכת ליעקב שחר. מה שכן, רעייתו של נישליס היא מנהלת השיווק במכבי חיפה. זה היה אמור להספיק כדי שבן זוגה יבין את ניגוד העניינים המשווע, יימנע מסיקור הקבוצה ויתרכז בנשנושים, אבל הוא משתולל בעמדת השידור כאחרון היחצנים ועוד מטיף לאחרים. או במילים אחרות: בושה וחרפה!

     

    הפנטזיונר

    אולמרט משתלט על טדי

    בעולם מתוקן, אנשים שנכלאו על עבירת שוחד היו מתביישים לצאת מהבית. אצלנו, שרים, זמרים ואנשי כדורגל נשארים אח"מים - אסירים חשובים מאוד - גם אחרי השחרור.

     

    אהוד אולמרט (צילום: אבי מועלם)
    מהלל בעיקר את עצמו. אהוד אולמרט(צילום: אבי מועלם)

     

    קצת לפני שיצא לעשות שלום עם אבו־מאזן, הפציע אהוד אולמרט באחד מערוצי ניפוח השכל בתחום הספורט. "שלא תהיה אי־הבנה, קבוצת כדורגל לא מחליפים", אמר למראייניו רה"מ לשעבר, והוסיף: "אני אוהד בית"ר ירושלים ומייחל לניצחונותיה"... שתי דקות חלפו, ואולמרט הביא סקופ: "כשהייתי נער צעיר מאוד, הקבוצה שאהדתי הייתה הפועל פ"ת"... ברור, כי קבוצת כדורגל מחליפים מתי שרוצים. תשאלו אפילו את שולה זקן מגולסטאר.

     

    "במשך הרבה מאוד שנים אני נשאתי על כתפיי בעיקר את האחזקה והמימון של בית"ר ירושלים", המשיך אולמרט להלל את עצמו, ובטח הרגיז גם את איש המשק המסור מאיר הרוש. “זה לא סוד שאני נעדר ממגרש טדי למרות שאת חלקו הגדול והמכריע אני בניתי בעצמי כראש עירייה", סיפר הפנטזיונר, שהתבלבל אולי עם הולילנד. האצטדיון בעל 12 אלף המושבים נחנך בשנת 1991, שנתיים לפני שאולמרט הפך לראש עיר. במהלך שנות כהונתו נוספו אמנם כמה אלפי מקומות, אבל השיפוץ המסיבי - לכ־32 אלף מושבים - בוצע שנים רבות אחרי שעזב את התפקיד. ככה זה כנראה כשאתה בוגר מעשיהו. לומדים לספר מעשיות.

     

    החוצפה

    הכוכבים והכוכבית של התאחדות אילת

    התאחדות הענפים הלא אולימפיים, “אילת”, פירסמה מודעה בפייסבוק שלה ש"מברכת ומצדיעה לזוכים באליפויות אירופה ועולם לשנת 2019".

    ברשימה הופיעו עשרות ספורטאים שזכו במקומות הראשונים בענפים כמו ברידג’, טיסנאות, ריקוד, סמבו, קנדו ובודו.

    קנדו ובודו זה לא שם של שני קוסמים, אלא אמנויות לחימה שבחלקן המתחרים לובשים גלימות שחורות וחרבות, משהו שמזכיר אליפות נזירים. האם הטוטו צריך לתקצב את כל הענפים האלה? שאלה טובה, אבל הכי מטריד היה סוג של כוכבית שהופיע בסוף הרשימה: "אין בפרסום המודעה משום הכרה בהישגו/או התחייבות של ‘אילת’ לסיוע כלשהו למי מהספורטאים"... כלומר מצד אחד משוויצים בכוכבים כדי לגייס כספים, ומנגד סותמים להם את הפה. העיקר שהמנכ"ל אריק קפלן, שסידר לעצמו תפקיד עם משכורת חודשית שמנה, שאף גדלה ל-33,659 שקל, מכיר בעצמו ויוכל לבקש עוד העלאה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים