שתף קטע נבחר

השמיים התבהרו: צאו לצפות במרקורי בשמיים

כוכב חמה הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש - מה שמקשה מאוד לצפות בו. אך הערב ובשבוע הקרוב תוכלו לראות אותו בקלות. איך תדעו למצוא אותו בשמיים, וגם כמה דברים שלא ידעתם על כוכב הלכת הכי קטן במערכת השמש

אם עוד לא יצא לכם לראות את כוכב הלכת חמה, בימים אלו ניתן להבחין בו מיד לאחר השקיעה בכיוון מערב. כוכב חמה הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש ולפיכך קשה מאוד לצפות בו. בגלל קרבתו היתרה לשמש הוא לעולם אינו מתרחק ממנה ליותר מ-28 מעלות (פחות מגובהו של כוכב הצפון הממוקם בישראל כשליש מגובה האופק לזניט) ולכן הוא יראה תמיד סמוך לאופק אחרי השקיעה בכיוון מערב או לפני הזריחה בכיוון מזרח.

 

בימים אלו כוכב חמה נמצא במרחקו הגדול ביותר מהשמש במחזור זה. בו הוא נראה לאחר השקיעה ככוכב ערב (באלונגציה מזרחית מירבית מהשמש). מרחקו מהשמש היה השבוע כ-18 מעלות, כלומר, הוא שוקע כשעה לאחר שקיעתה. לא לחינם קרוי חמה על שמו של שליח האלים, מרקורי, בשל פזיזותו הרבה וריקודו הצמוד והמהיר סביב השמש.

 

כוכב חמה (מרקורי) כפי שצולם על ידי הגשושית MESSENGER (צילום: NASA)
כוכב חמה (מרקורי) כפי שצולם על ידי הגשושית MESSENGER(צילום: NASA)

מצב זה בו כוכב חמה סמוך מאוד לשמש מקשה עד מאוד על התצפית בו - הן אור הדמדומים המקשה להבחין בו והן פרק הזמן הקצר שבו יש שהות לצפות בו בטרם ימהר לשקוע אחר הבוס הגדול, השמש.

 

גם סמיכותו לאופק בפרק הזמן הקצר שבו הוא נראה בשעות בין הערביים, מפריעה בדרך כלל, היות שהתנאים האטמוספריים סמוך לאופק מקשים על התצפית בגרמי השמים ונדרש לילה צלול במיוחד כדי לראות גרמי שמים סמוך לאופק. בטלסקופים קטנים יהיה אפשר להבחין במופעיו של חמה דמויי מופעי הירח אך לא מעבר לכך.

 

גודלו הקטן של כוכב חמה מקשה על הצפייה בו והיותו כוכב הלכת הקטן ביותר מבין כוכבי הלכת העיקריים מקשה מאוד לראות פרטים כלשהם על פניו. לכן, נזקקו המדענים לחלליות שיחלפו על פני כוכב הלכת ויצלמו את פניו.

 

קוטרו של כוכב חמה קטן ממחצית קוטר כדור הארץ והוא קרוב יותר בממדיו לממדי הירח שלנו. הוא כוכב לכת סלעי וצפיפותו דומה לזו של כדור הארץ. בשנים 1974 ו-1975 ביצעה מארינר 10, החללית האמריקנית לחקר השמש, שלושה יעפים סמוך לחמה, כשהיא מצליחה למפות עד 35% משטח פניו של כוכב הלכת המסתורי. ממבט ראשון, נתגלה שחמה דומה מאד לירח שלנו - פניו מצולקות באינספור מכתשים, תוצאה של פגיעות מטאוריטים על פניו בשלב המוקדם של היווצרותו. קיימות גם צורות נוף בולטות נוספות, כגון צוקים המתנשאים לגובה של כ-3 קילומטרים וכמובן Caloris Basin - מכתש עצום בקוטר של 1,300 קילומטר, כרבע מקוטרו של חמה - שנוצר לפני כ-4 מיליארד שנים. גם הגשושית Parker Solar Probe שנשלחה באוגוסט 2018 לחקור את השמש צפויה לבצע מספר יעפים סביבו ולשלוח מידע חדש אודותיו.

הדמיה של החללית ליד השמש (צילום: נאס
הדמיה של החללית Parker Solar Probe ליד השמש(צילום: נאס"א)

 

הפרשי הטמפרטורה הכי גדולים במערכת השמש

כוכב חמה הקל חסר אטמוספירה, מאחר שמסתו הקטנה אינה מאפשרת לו להחזיק באטמוספירה קבועה משלו. אולם, בשל קרבתו לשמש, מופצץ חמה בחלקיקים אנרגטיים הנורים מהשמש, ואלה יוצרים מעין אטמוספירה זמנית מסביבו.

 

האטמוספירה הזמנית של כוכב חמה, הקלושה כל כך, אינה מצליחה למזג את האקלים על פניו: הטמפרטורה בצדו המואר, מגיעה ל-430 מעלות צלסיוס. בצדו השרוי בחשכת הלילה, יורדת הטמפרטורה ל-170 מעלות צלסיוס. לאף יצור אנוש או כל צורת חיים אחרת (המוכרת לנו), אין סיכוי, ולו גם הקלוש ביותר, לשרוד מעבר להרף עין, בחום הלוהט, מתיך הסלעים, על פניו של חמה.

 

מכדור הארץ ניתן לראות את כוכב חמה עובר לפעמים על פני השמש וגורם למעין ליקוי זעיר שלה. מעבר כזה התרחש בנובמבר 2019 והוא נחשב לאירוע אסטרונומי נדיר יחסית. הפעם הבאה שנוכל לראות את הטרנזיט של מרקורי על פני השמש יקרה ב-2032.

מרקורי על פני השמש במעבר בנובמבר 2019.  (צילום: משה גלנץ)
מרקורי על פני השמש כנקודה זעירה, במעבר בנובמבר 2019. (צילום: משה גלנץ)

 

זריחה על חמה - כל 176 יום

כל כוכבי הלכת נעים במסלול אליפטי (החוק הראשון של קפלר) אבל מסלולו של כוכב חמה אליפטי במיוחד עם פחיסות (אקסצנטריות של 20%). מרחקו המינימלי מהשמש (פריהליון) - 46 מיליון קילומטר והמקסימלי ביותר (אפהיליון) 70 מיליון קילומטר. ההפרש הזה, והחוק השני של קפלר, גורם להפרש מרשים לא פחות במהירות ההקפה של כוכב חמה סביב השמש - מ-59 קילומטר בשנייה בפריהליון ועד 39 קילומטר בשנייה באפהיליון. זמן הסיבוב של כוכב חמה סביב צירו כ-58 ימים וזמן ההקפה סביב השמש (שנה של כוכב חמה) הוא 88 יום.

 

כתוצאה מכך היום השמשי אורכו 176 יום - יחס של 3:2 - שלושה ימים כוכביים על שתי שנים. כלומר, מי שיעמוד על כוכב חמה ויצפה בזריחה, יראה זריחה נוספת רק 176 יום לאחר מכן (בהנחה הלא סבירה שישרוד יותר מכמה שניות)! במשך אותו זמן, הוא יראה את קבוצות הכוכבים השונות חולפות מעליו שלוש פעמים.

 

שמש בגבעון דום

אך תופעה מרתקת נוספת מתרחשת על פני כוכב חמה. במאמר שכתב גדי איידלהייט בבלוג "שמיים וארץ – מדע ואסטרונומיה", מסביר כיצד יכול להתרחש מצב שלמרות שכוכב הלכת מסתובב סביב עצמו, עדיין יתאפשר מצב בו השמש נעצרת באופק ואפילו חוזרת מעט לאחור - תופעה שיכולה להסביר את האירוע "שמש בגבעון דום" - בו על פי התנ"ך השמש נעצרה בשמיים. המהירות העצומה של כוכב חמה בפרהיליון גורמת לצופה שיימצא עליו לראות את השמש נעצרת וחוזרת מעט אחורנית. חזרה זו נובעת לא משינוי כיוון התנועה - אלא משינוי בנקודת המבט (דומה לאפקט הפרלקסה) שמתבצע מהר כל כך. הדגמה בסרטון המצורף

 

 

 

 

כוכב חמה סייע לאשש את תיאורית היחסות של איינשטיין. נקודת הפריהליון (הנקודה הקרובה ביותר לשמש אליה מגיע חמה במסעו סביבה) משתנה במעט מדי שנה. דבר זה אינו חריג כלל ונכון לכל כוכב לכת, אולם השינוי בכוכב חמה היה גדול מדי ולא הסתדר עם משוואות ניוטון הידועות. קרבתו של כוכב חמה לשמש בשילוב מסתו הקטנה, גורמות להשפעת הכבידה של השמש להיות בטווח כזה בו משוואות ניוטון אינו נכונות ואילו תיאוריות היחסות מתקנת אותן.

 

איך תראו אותו?

צפו לכיוון מערב מכחצי שעה לאחר השקיעה. פחות או יותר מעל למיקום בה השמש שקעה, תוכלו להבחין בכוכב בהיר וצהבהב. זהו כוכב חמה, דרך טלסקופ אולי תוכלו להבחין בכך שהוא נראה כחצי עיגול. אל תתבלבלו עם כוכב הלכת נוגה הבוהק, שנראה בימים אלו היטב לאחר השקיעה כ-45 מעלות מעל האופק המערבי.

 

מידע נוסף על כוכבי השמיים, תופעות מעניינות, סיורי אסטרונומיה, כוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים, תוכלו למצוא באינסטגרם של שירת הכוכבים 

 

את המידע המלא על האירועים האסטרונומיים לשנת 2020 אפשר למצוא בספר השנה האסטרונומי לשנת 2020

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים