"האח הגדול": בדרך לחתונה חגית לא עוצרת גם באדום
לא רק חתונה בהפתעה אלא גם הדחה - דיירי הבית נפרדו אתמול מהאישה והווליום, אמלי, וחגגו את החתונה הכי הזויה (ובעיקר חד צדדית) עם הכלה הלא משחררת, חגית
בוקר טוב, תמ"אות 38 עסיסיות שכמוכם. מסדר ההדחות חזר לתפקד בהגיון ואמלי והוורידים שלה עזבו את בית האח. אמלי לא תזכה לפגוש את הדיירים החדשים שיכנסו מחר לבית, והדיירים החדשים לא יזכו לפגוש את אמלי ולא יזכו להתענג על הקשרים לוגים לקויים שמוגשים על מצע ווליום מוגזם, ולא על מלתחת אלנבי פינת שנות התשעים שגרמה לי להתעוור על בסיס שבועי. וזה בסדר, כי אמלי סיימה בבית האח את תפקידה, שהיה ללחוש לירדן שליאור בעצם מאוהב בה בטירוף בזמן שהוא מלחך את שולי תוספות השיער של תקווה וסופר את הדקות עד שהוא יחזיק לה את היד. אבל עכשיו אפילו הגרדרובה של אמלי לא תצליח למנוע מירדן לראות את האמת - ליאור כבר במקום אחר, נשמה. הכח הנשי יצטרך למצוא דרך אחרת שאינה התכחשות כדי להתמודד עם האכזבה (נסי הדחקה!).
האנטי קליימקס שהוא ההדחה של אמלי הגיע אחרי קליימקס נאה שהיה החסינות שהוענקה לניר, וזה, רבותי, היה רגע של נחת. ככל שעובר הזמן ניר מתקדם החוצה ממתחם המחיה שהוא לוהק אליו כשמאלני יפה הנפש שהגיע רק כדי לאפשר לכולם להיות ימניים (או כמו שאסיף מגדיר את זה "לא סטנדרטיים". כן, חבוב, הדעות שלך לא סטנדרטיות בכלל, ממש כמו 60 אחוז מהעם בערך). לאט לאט מתברר שניר יודע לעשות עוד דברים חוץ מלריב על פוליטיקה ולרוץ בלי חולצה מסביב לחצר. הוא יודע גם לקפוץ לבריכה. סתם. לניר יש אגרסיות, כעסים ורצון לנצח את המשחק הזה לא פחות מלשאר הדיירים, והוא דייר חשוב ולא רק שחקן משנה.
הדיירים נהנים לטעון שניר מבודד אבל העריכה מצליחה בכל זאת ללקט לא מעט שיחות שלו, ולאו דווקא עם המובנים מאליהם. לפני שרונן עף ניר ניהל איתו שיח יומי בבוקר, עם גדי הוא מנהל רומן ארוך והוא נצפה לא מעט מחליף כיפים עם ליאור. מאוד יכול להיות שהעריכה מוציאה את ניר טוב ומעוניינת להשאיר אותו בתמונה, ואולי זאת הסיבה שנתפרה עבורו חסינות להדחה הקרובה. אבל אם יורשה לי, יש לי תחושה עמומה שניר היה שורד את ההדחה הזאת גם אם לא היה מוגן בחסינות, ואני מרשה לעצמי אפילו להרהר באפשרות שנראה אותו בגמר. למה לא, מאז סער סקלי לא קם לנו שמאלן דומיננטי וחתיך כל כך וגם אני, כמו חגית, ממש אוהבת את השילוב הזה של נחישות עיקשת והפרעת דיבור חמודה.
כן, אני לוקחת בחשבון שחגית במצבה הנוכחי היא לא בדיוק אוטוריטה בנושא גברים נחשקים. אני כבר לא מצליחה להבין אם היא מסתלבטת או שהיא רצינית כשהיא מדברת על החתן העתידי שלה ועל התשוקה האובססיבית שלה להיות נשואה, והכי מפחיד אותי הרעיון שמדובר בשילוב בין השניים. לא נעים להגיד אבל כמו לא מעט מכורים לשעבר נדמה שחגה החליפה את ההתמכרות הקודמת שלה בהתמכרות לחלום החתונה, והאח לא בדיוק עוזר לה עם העניין הזה כשהוא מלביש אותה בשמלת כלה ושולח אותה לחופה יחידנית בחצר הבית.
אני מודה שלא נהניתי לצפות בחגית, שאני מאוד מחבבת, אגב, משוטטת סהרורית בבית עם שמלת הכלה כאילו היא נמלטה הרגע מבית משוגעים ומסניפה את זר הפרחים האמיתיים שלה. עד כדי כך שקיוויתי שברגע האמת היא פשוט תתחתן עם שלומי שבת ונסגור עניין. הרי הכתובת כבר על הקיר – תוך חודש אחרי היציאה מבית האח חגית מתחתנת עם הגבר הראשון שיציע לה נישואים (ולא יחסרו כאלה), אחרי שנה היא מבינה את הטעות ומתגרשת ואז היא הופכת, לא עלינו, לסוג של אמלי שמלרלרת על הכח הנשי ובלב מבכה את החלום השבור על מלכת הכיתה. אוהבים אותך, חגה, ומקווים שתשאירי את הנקניקיות בבית האח ותרחיבי את המנעד הקולינרי שלך בכל תחומי החיים. בהצלחה.
בשבוע הבא: מי אתה גדי, הדייר הכי שקוף בבית שהוא גם התעלומה הגדולה של העונה, הדייר שעובר את השינוי הכי משמעותי בבית אלא אם כן הוא משטה בכולנו? ומילה ליוסי - אם בבית האח עוד מחלקים כדורים פסיכיאטריים, אני ממש מקווה שהגנבת אותם לטילטיל במונית בלי ששמנו לב. האיש ללא ספק זקוק לזריקת מציאות הגונה. זהו. מחר פסטיבל הדיירים החדשים ונסיים כאן בקריאה נרגשת להפקה – תביאו כבר גברים שווים למען השם! שבת שלום.
