מחקר ישראלי: בעיות הפוריות של הנשים מצ'רנוביל
מחקר ישראלי גילה: עולות חדשות שחיו בילדותן באזור מוכה הקרינה מתקשות יותר להיכנס להיריון. הבשורה הטובה: לא הייתה כל השפעה על בריאות התינוקות
אסון צ'רנוביל ממשיך להשפיע על מי שחי באזור – גם אחרי 30 שנה.
חוקרים מהמרכז הרפואי סורוקה ומאוניברסיטת בן־גוריון בדקו את מהלך ההיריון של נשים שחיו בילדותן בצ'רנוביל ואחר כך עלו לישראל, וגילו כי לאלה שנחשפו בצעירותן לקרינה היה קושי להיכנס להיריון, הן נזקקו ליותר טיפולי פוריות, יש להן פחות ילדים והן חוו שיעור גבוה יותר של אנמיה בהיריון.
קושי בכניסה להריון(צילום: shutterstock)
במחקר החלה פרופ' ג'ולי צוויקל מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן־גוריון, שחברה עם הזמן לפרופ' אייל שיינר, סגן דיקן הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטה ומנהל מחלקת נשים ויולדות ב' בסורוקה. החוקרים בחנו את הפוריות של הנשים ואת סיבוכי ההיריון, תוך שהם מנסים לברר אם יש קשר בינם לבין מידת החשיפה שעברו הנשים בהתחשב במקום המגורים שלהן בעת האסון.
הם בחנו 170 נשים, שהיו ילדות בנות שלוש עד חמש בזמן האסון, והשוו את הנתונים שלהן לקבוצות ביקורת של עולות חדשות מברית־המועצות שלא נחשפו לקרינה, עולות ממדינות אחרות ונשים ילידות הארץ.
כך נראית צ'רנוביל אחרי האסון(צילום: EPA)
החוקרים מצאו כי לנשים שנחשפו לאסון צ'רנוביל היה יותר קושי להיכנס להיריון בהשוואה לקבוצות הביקורת. כ־9% מהן נזקקו לטיפולי פוריות לעומת 5.4% מהעולות מברית־המועצות שלא נחשפו לקרינה ו־6.5% מהנשים ילידות ישראל. בנוסף, היה להן ממוצע של שני ילדים לעומת ממוצע של שלושה בקבוצות הביקורת.
המחקר אף מצא כי העולות מצ'רנוביל סבלו משיעור גבוה יותר של אנמיה (המוגלובין נמוך) בהיריון, 50% לעומת 35% בקבוצת הביקורת.
אבל הייתה גם בשורה טובה מאוד: אצל "נשות צ'רנוביל" לא התגלה שיעור גבוה יותר של מומים בעוברים לעומת קבוצות הביקורת. "החשיפה הייתה רק לאמהות", אומר פרופ' שיינר, "לא מצאנו מומים מולדים, לידות מוקדמות או תמותה מוגברת של התינוקות לעומת האוכלוסייה הכללית".
הממצאים הוצגו לאחרונה בכנס רפואי שנערך בארצות־הברית וזכו להתעניינות גדולה, בין היתר בגלל הסדרה "צ'רנוביל".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
