אחרי מות אשתו בתאונה, האלמן דורש להרחיב את כביש 90

"אשתי האהובה, בדרכה לתלמידותיה האהובות, עברה תאונת דרכים קשה שבה נהרגה במקום", כתב עזרא בעצומה. "נשארנו כאן הוריה האהובים, שמונת אחיה האהובים, אני (בעלה) ושלושת ילדינו הקטנטנים שהיו כל חייה, כואבים כאב קשה מנשוא. רעות נהגה ברכבה בכביש 90, כביש הדמים אשר גבה בעשר השנים האחרונות כ-120 קורבנות. לכביש 90 יש פתרון מיידי - הרחבת הכביש לכביש דו-נתיבי מיידית!".

"צריכים להשלים את החלק החסר שנלקח". האלמן עזרא עם רעות ושלושת ילדיהם

בהתייחסו לעצומה אמר שוורץ כי "זה יותר מבקשה, זה לתת את הגב הציבורי הרחב, זה לראות באמת איך כל הארץ שלנו מתפתחת בצורה על טבעית, בצורה מופלאה, ומזרח הארץ עוד לא מותאם לכל התהליכים. כביש 90 הוא הכביש הארוך ביותר במדינה, מחבר את כל הפריפריות בדרום, דרך כל המזרח, עד הצפון. למעשה, הוא המפתח לכל פיתוח מזרח הארץ. ברגע שהוא יהיה מפותח אגב זה יוריד את העומס מהמערב, יוריד את מחירי הדיור ואת העומס בכבישים".

האלמן אמר עוד: "אנחנו מסתכלים קדימה ובעזרת השם אנחנו באמת ניתן את הגב הציבורי הרחב ביותר שיש על מנת לפתח כמה שיותר ולתת כמה שיותר ולעשות כמה שיותר טוב. עם פטירתה של אשתי העולם הפסיד הרבה טוב ואנחנו צריכים עכשיו להוסיף עוד טוב ולעשות הרבה דברים טובים ובאמת להשלים את החסר הזה שנלקח פה".

125 הרוגים מ-2010 

כביש 90 "זכה" לכינוי "כביש הדמים" לא בכדי. לפי נתוני עמותת "אור ירוק" שמבוססים על נתוני הלמ"ס, מ-2010 ועד 2019 נהרגו בכביש הזה 125 בני אדם, 13 מתוכם בשנה החולפת לבדה. באותן שנים נפגעו בכביש 3,500 בני אדם כשמתוכם 326 נפצעו קשה. גורם במשרד התחבורה אמר ל-ynet שמדובר בנתוני חסרים משום שחלק מתאונות הדרכים המתרחשות ביהודה ושומרון לא מדווחות לרשויות המדינה. מאז פתיחת שדה התעופה רמון הנסועה בכביש גדלה וקונפליקטים שעלולים להוביל לתאונות דרכים נוספות מתרבים בכביש.

כביש 90 הוא הכביש הארוך ביותר בישראל מצפונה של המדינה ועד לדרומה ואורכו 478 קילומטרים. במשרדי הממשלה מתקשים לתקצב את הרחבת הכביש משום שאם בוחנים את מספר ההרוגים לפי קילומטרים, הרי שיש כבישים מסוכנים בהרבה מכביש זה שזוכים לתקצוב קודם ועל כן מבוצעים רק פרויקטים נקודתיים לשיפור התשתיות בכביש זה.

חרף זאת, ב-2018 הכריז שר התחבורה לשעבר ישראל כץ על פרויקט להפיכת הכביש לדו מסלולי בעלות של 15 מיליארד שקל. ואולם, פרויקט זה מעולם לא עלה לשולחן הדיונים התקציביים ומיותר לציין שהוא מעולם לא תוקצב. גורם במשרד התחבורה מכנה את תוכניתו של השר הממונה לשעבר "פופוליסטית וריקה מתוכן". במשרד התחבורה גם לא מוקצה תקציב למעקות הפרדה בין הנתיבים שהיו יכולים למנוע את התאונה המחרידה שבה נהרגה רעות שוורץ.

זירת התאונה שבה נהרגה רעות שוורץ בכביש 90(צילום: תיעוד מבצעי מד"א)

ארז קיטה, מנכ"ל עמותת "אור ירוק, אמר: "שנת 2018 הייתה השנה הקטלנית ביותר בעשור האחרון בכביש 90 ובכל מדינה מתוקנת היו נדלקות מאות נורות אדומית והמדינה הייתה פועלת לצמצום תאונות הדרכים. בישראל קורה דבר הפוך - במקום לפעול למען בטיחות משתמשי הדרך פתחו את שדה התעופה רמון, סגרו את שדה דב, הוסיפו כלי רכב רבים לכביש שהתשתית שלו לא סלחנית לטעויות הנהג ולא יכול להכיל את כמות כלי הרכב.

"התסכול הגדול הוא שיודעים שבכל חודש עלול להיהרג אדם בכביש וממשיכים להאשים רק את הנהגים. מדוע לחכות שעוד בני אדם יהרגו ורק אז לטפל? למרות התחייבות משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לשפר את התשתית בכביש כמעט ולא קרה דבר, נלחמים בתאונות דרכים עם שלטים בצד הדרך-זו לא הדרך להציל חיים. חייבים לקדם באופן בהול את שיפור התשתית לאורך הכביש כדי להפוך אותו מכביש אדום לכביש שסולח לטעויות הנהג ומציל חיים".

סתירות בגרסאות משרדי הממשלה 

במשרד התחבורה מציינים כי הפרויקט שיזם כץ יובא לאישור תקציבי רק לאחר הקמת הממשלה החדשה ושבינתיים הכביש הורחב בקטע המסוכן שמאילת ועד לצומת קטורה וכן בוצעו בשנה שעברה 13 פרויקטים נקודתיים. במשרד ציינו כי לא אושרו תקציבים נוספים בכביש 90 בשל המחסור בתקציבי אחזקה. במשרד האוצר, לעומת זאת, דוחים את הטענה וטוענים שתקציבי האחזקה כלל לא קוצצו אלא חולקו אחרת בין שנות התקציב לבקשת חברת נתיבי ישראל.

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "משרד התחבורה גיבש תוכנית כוללת להסדרתו של כביש 90 לכל אורכו, בעלות של יותר מ-15 מיליארד שקלים. התוכנית כוללת את הפיכתו של ציר 90, מכביש חד-מסלולי לכביש דו-מסלולי, בעל שני נתיבים לכל כיוון, עם אפשרות לנתיב שלישי לכל כיוון. מדובר במגה פרויקט הכולל תכנית לטווח הארוך, הבינוני והמיידי. תקציב המיזם הענק אמור להיות מאושר במסגרת דיוני התקציב, שיתקיימו עם הקמת הממשלה החדשה.

"בשנה שעברה בוצעו 13 פרויקטים של מוקדי סיכון בכביש 90 בהיקף של 170 מיליון שקלים. בין היתר, שודרג כביש הערבה מאילת עד לצומת קטורה, באורך של 64 קילומטרים. בשנה האחרונה לא אושרו תקציבים נוספים בכביש 90, בשל המחסור בתקציבי האחזקה".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה לטענת משרד התחבורה שלפיה ישנו מחסור בתקציבי אחזקה: "בתוכנית החומש של נתיבי ישראל (2021-2017 כולל) סוכם כי תקציב אחזקת הכבישים של נתיבי ישראל הוא 1.375 מיליארד שקל בשנה. תקציב גדול יותר מתקציב אחזקת הכבישים של החומש הקודם.

"בתחילת החומש הנוכחי, פנתה חברת נתיבי ישראל למשרד האוצר בבקשה להקדים את תקציב אחזקת הכבישים לשנתיים הראשונות של החומש, כך שיהיה תקציב רב יותר ב-2017-2018 (כ-1.7 מיליארד שקל בשנה) ותקציב נמוך יותר ב-2019-2021 (כ-1.1 מיליארד שקל בשנה). זאת מכיוון שיתר הפרויקטים הגדולים שלהם הבשילו רק לקראת אמצע/סוף החומש והם רצו לשמור על היקף פעילות דומה בכל שנות החומש. משרד האוצר הסכים להצעתם. מכיוון שאחזקת כביש מספיקה לשנים רבות, לא צפויה פגיעה כתוצאה מההקדמה".