קבוצת הכדורגל הירוקה בעולם / תוכן גולשים

האסוציאציות הראשונות שעולות בדמיון כשאומרים "המועדון הירוק" הן, אולי, בוסטון סלטיקס, סלטיק, ז'לגיריס, פנאתינייקוס, ספורטינג ליסבון ואפילו מכבי חיפה. אבל יש רק מועדון אחד שיכול להתהדר בתואר הרשמי: "המועדון הירוק ביותר". לא סתם ירוק. "ירוק יער".

הכל החל ב-1889, בעיירה הקטנה ניילסוורת' שבדרום-מערב אנגליה. כלכלת העיירה, שטובלת בנוף ירוק-עד, נשענה אז על טחנת הקמח המקומית ועל מבשלת בירה מוצלחת. כשרוחו מרוממת בעקבות חנוכת כנסיית סנט-ג'ורג' החדשה, הפך הכומר המקומי החדש, א.ג' פיץ' בן ה-29, למייסד מועדון הכדורגל "פורסט גרין רוברס". כל זה קרה כשמועדונים חשובים ממנו, כמו ליברפול, ווסטהאם וצ'לסי, עדיין לא נוסדו. ב-1894 נרשם המועדון בין מייסדי הליגה האזורית החדשה של מחוז גלוסטרשייר, ואת העונה הראשונה סיים המועדון במקום השלישי המכובד. למרות השם הסמלי, הקבוצה בחרה לשחק במדי פסים שחור ולבן, שישמשו אותה עד 2011. מיום הקמתה ועד 2006 שיחקה הקבוצה במגרש "The Lawn" (המדשאה), שניצב בראש גבעה תלולה, והצליחה למשוך למשחקיה 1,000 צופים בממוצע. האצטדיון זכה לשדרוג עם השנים, אבל סימן ההיכר שלו נותר תמיד טחנת המים שמאחורי יציעי העמידה. על-מנת לממן את השיפורים שנערכו במתקן, שילמו האוהדים עבור חריטת שמותיהם על לבני חומת האצטדיון. אבנים אלה נשמרו, וב-2006 הועברו אחת אחת לאצטדיון החדש, שהוקם כמה מאות מטרים משם.

אצטדיון פורסט גרין הנוכחי(צילום: getty images)

הנודדת: הכרה לאומית

היום משחקת פורסט גרין בליגה הרביעית באנגליה, אבל לא תמיד היה זה כך. במאה ה-20 ידעה הקבוצה עליות וירידות, וגם הישגים רבים – כולם ברמה האזורית. הקבוצה נאלצה להצדיק את שמה (Rovers) ולנדוד בין הליגות החובבניות השונות. לשיאה הגיעה הקבוצה ב-1982, כשזכתה באליפות הליגה ההלנית, ולראשונה בתולדותיה העפילה לגמר גביע ה-FA Vase – מפעל גביע מיוחד לקבוצות מהדרגים הנמוכים – שם הביסה את ריינוורת' 0:3 במשחק שנערך באצטדיון וומבלי. גיבור המשחק היה אנדי לייץ', שהבקיע צמד באותו גמר היסטורי. כעבור שנים סיפר שדקות לפני הבקעת השער הראשון הוא היה כל-כך מותש, עד שחשב לבקש להתחלף. לפני השער השני אמר לעצמו שכבר לא אכפת לו להפסיד 10:1, העיקר שיוכל לספר לנכדים שהבקיע בוומבלי.

חלפו עוד כמה שנים עד העלייה המפתיעה לליגה השישית. בתחילה לא נרשמו הצלחות יוצאות דופן, ומיקום הקבוצה נע בין מרכז הטבלה לבין אזור סכנת הירידה. הישגים נאים היו דווקא במפעלי הגביע השונים, שם התמודדו ה"רוברס" בכבוד עם מועדונים מהליגות הגבוהות.

התחדשות ומשבר

ב-2006 נהרס מגרש המדשאה הוותיק לטובת אצטדיון המדשאה חדש, בן 5,141 מקומות, מתוכם 2,000 מקומות ישיבה. האצטדיון נבנה לפי דרישות מחמירות של ההתאחדות, אבל המסורת הוותיקה, לפיה האוהדים לבדם אחראים על משימת הצביעה, נשמרה. משחק החנוכה החגיגי הפגיש את פורסט גרין עם הרכב המילואים של נבחרת אנגליה הצעירה. כל ההישגים לא הועילו כשב-2010 נקלע המועדון למשבר כלכלי, ומנהליו לא הצליחו לעמוד בהשקעות המתחייבות מהמסגרת המקצוענית. נדרש מושיע, וזה נמצא בדמותו של דייל וינס, היזם והבעלים של Ecotricity, תאגיד בריטי בולט בתחום האנרגיות המתחדשות, שרכש את המועדון. וינס לא הסתפק בכך, ובתוך שנים מועטות הפך המועדון לדגל כלכלי וחברתי אותו נשא, ובאמצעותו הוא מנסה להשפיע על החברה הבריטית כולה.

וינס נולד ב-1961, ובגיל 15 החליט לעזוב את בית הספר כדי לממש את חלומו ולטייל בעולם. הוא החל לנדוד בין אירועי תרבות ומוזיקה, בעודו מתנסה באורח חיים חלופי ונהנה מתדמית ההיפי שפיתח. הוא הפך צמחוני והתגורר ברכב צבאי ישן לו קרא "בית". לרכב הוא חיבר טחנת רוח קטנה, אשר סיפקה אנרגיה לנורות החשמל ולמכשיר הרדיו שלו.

בגיל 30, בעודו יושב בביתו המאולתר ונהנה מהרוח הקרירה, הכתה בו פתאום המחשבה שטחנת הרוח הקטנה שלו היא לא רק פתרון פרטי, אלא פתרון לבעיית האנרגיה של העולם כולו. כמי שמעיד על עצמו שמילדות התעניין בסוגיות של קיימות, הוא החליט לאזור אומץ ולהציע שינוי חברתי דרמטי שיציל את העולם מכליון. הוא יצא למסע ארוך, רצוף מכשולים והתנגדויות, בניסיון למכור את הרעיון של אנרגיה בכוח הרוח ובמחיר הוגן, אבל לא היו חסרים מי שניסו לשים מקל בגלגליו. גם כשהיו כבר מי שהסכימו איתו, הם סירבו לאשר לו להקים טחנת רוח על אדמתם. ב-1996 הצליח סוף-סוף וינס לקבל אישור להקמת טחנת רוח ניסיונית. באותה שנה הוא הקים את Ecotricity, חברת "אנרגיה מתחדשת" צומחת ויצירתית, שאחראית גם על ייצור יאכטה סולארית יבשתית ורכב ספורט חשמלי, בין היתר.

ההוראות המפורטות לטיפול האורגני בדשא(צילום: getty images)

טביעות אצבעותיו של דייל וינס ניכרות בכל, אבל ההשקעה המתוקשרת ביותר שלו היתה רכישת פורסט גרין. המהפך הדרמטי שחולל ניכר מיד, לאו דווקא בהיבט המקצועי. בפברואר 2011 נאסר על השחקנים ועל צוות הקבוצה לאכול בשר, ומכירת מוצרי בשר נאסרה בכל שטח המועדון. לוחות סולאריים הותקנו על גג האצטדיון, שגם אוגר את מי הגשמים לשימוש חוזר, דשא אורגני נשתל ונרכשה מכסחת דשא רובוטית סולארית – " מובוט", הראשונה במגרשי הכדורגל. ב-2015 הוכרזה פורסט גרין כמועדון הכדורגל המקצועני הטבעוני הראשון בעולם, וגם זכתה לתעודה מהאו"ם על תרומה להפחתת פליטת גזי חממה.

פורסט גרין כל-כך ירוקה, עד שנותר רק לעשות את הצעד הבא המתבקש. ב-2012 החליט המועדון לשנות את צבע מדי הקבוצה לירוק. הרוח החדשה במועדון השפיעה גם על התוצאות, אבל לא מיד. בשנים הראשונות הקבוצה עדיין דישדשה הקבוצה במרכז הטבלה, ורק ב-2017 עלתה לראשונה בתולדותיה לליגה הרביעית, תחת הנהגתו של המנהל המקצועי והמאמן החדש, מארק קופר. גיבור הניצחון הפעם היה קיין וולרי, שכבש צמד בגמר, שני שעריו היחידים בקריירה הקצרה שלו ב"רוברס". בכך הפכה ניילסוורת' לעיירה הקטנה ביותר (7,687 תושבים) שמארחת משחק בליגות המקצועניות באנגליה. את עונת 2018/19 סיימה הקבוצה במקום החמישי המכובד, ובעונה הנוכחית פורסט גרין ממוקמת עשירית.

אצטדיון מעץ?

למרות ההשקעה הרבה באצטדיון החדש, וינס ראה בחזונו מתקן שונה לגמרי, והחליט שהמועדון הירוק ביותר בעולם חייב להתפאר באצטדיון הירוק ביותר בעולם. במכרז להקמת האצטדיון החדש, שיוכל להכיל עד 15,000 מושבים, זכה משרד האדריכלות המפורסם של זהא חדיד, והפרויקט, שעלותו צפויה לעמוד על 100 מיליון ליש"ט, אמור להסתיים ב-2023.

בניית האצטדיון מעץ ובמיקום המתוכנן עוררה ביקורת. האוהדים הוותיקים תהו כיצד בניית אצטדיון הרחק ממרכז העיירה, במיקום שיחייב נסיעה במכונית, יתרום להפחתת פליטת הפחמן. היה גם מי שהעלה חשש מפני אסון שריפה המוני, ואחרים שאלו אם השימוש בעץ לא מעיד דווקא על בזבוז ופגיעה בסביבה? תושבים ותיקים הביעו חשש מפני פגיעה בנוף הפסטורלי באזור, ותמכו בדרישה לבחון את התוכנית מחדש. לנוכח הביקורת, וינס מקפיד להפגין ביטחון ש"אצטדיון העץ הראשון בעולם", לדבריו, קום יקום. הוא הרי רגיל להתנגדויות. כך או כך, אין ספק שווינס כבר תרם למורשת שלו. השאלה היא אם הקבוצה הירוקה בעולם תיהנה מהפירות?

רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.