שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    תביעה: זוטרים טיפלו באם, התינוק נולד פגוע

    הורים לילד עם שיתוק מוחין טוענים שרשלנות בלידה גרמה לנזק הקשה. לטענתם, העובר סבל מהפרעות באספקת החמצן אך הניתוח הקיסרי התעכב

     

     

    לבית המשפט המחוזי מרכז הוגשה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית נגד שירותי בריאות כללית על ידי הורים הטוענים לרשלנות רפואית בלידה בבית החולים מאיר שגרמה לתינוק נזקים נוירולוגים קשים.

     

    באמצעות משרד עורכי הדין גוטמן-אמיר טוענים ההורים שבמאי 2016 הגיעה האם לבית החולים כשהיא בשבוע 38 להריונה, בשל חשד לירידת מים, הפרשה דמית וצירים לא סדירים. בהגעתה היא דיווחה שהיא מרגישה היטב את תנועות העובר. לדבריהם, לאחר קבלתה לא בוצעה לאם בדיקה רפואית או מיילדותית ואף לא בדיקת אולטרסאונד להערכת מצב העובר. היא חוברה למוניטור שהיה פתולוגי והתאפיין בהפרעות קצב חוזרות ונשנות.

     

    התובעים ציינו כי ניטור פתולוגי מעין זה חייב הערכה מיידית של רופא בכיר ובעקבותיה קבלת החלטה לניתוח קיסרי דחוף. זאת, במיוחד לנוכח שבוע הלידה המתקדם והעובדה שהתובעת הייתה רחוקה מלידה. למרות זאת, לא הוזעק הרופא הכונן, לא נעשתה הערכת מצב ביחס לעובר וגם לא החייאה תוך רחמית.

     

    התובעים הוסיפו שהניטור הראשון נמשך 56 דקות (36 דקות יותר מהדרוש) ובסופו המתמחה שטיפלה בה, שהורשתה לעסוק ברפואה כשלושה חודשים בלבד קודם לכן, לא הבינה את התבנית הפתולוגית וחומרתה. בהמשך חוברה האם בשנית למוניטור והתוצאה המשיכה להצביע על מצוקה עוברית קשה. כשש דקות לאחר תחילת הניטור השני הבינה מתמחה ותיקה יותר את הצורך והדחיפות בביצוע ניתוח קיסרי ואף הוחל בהכנות לניתוח. למרות זאת, הניתוח עצמו בוצע רק כ-45 דקות לאחר מכן.

     

    רק בשלב זה עדכנו המתמחים הזוטרים - שניהלו את המקרה לבדם - את אחראי התורנות ואת הרופא הבכיר הכונן. הרופא הורה על ניתוח קיסרי, החלטה שהתקבלה בשלב מאוחר מדי. אף לאחר קבלת ההחלטה, נטען, בזבז הצוות זמן יקר נוסף וחיבר את היולדת למוניטור שלישי מיותר. ההורים הדגישו כי בשל האיחור המשמעותי והרשלני בקבלת ההחלטה לבצע ניתוח קיסרי, ובביצוע הניתוח עצמו, נולד התינוק ללא דופק ונזקק להחייאה.

     

    הם צירפו חוות דעת של מומחה שלפיה ניהול הלידה וההתייחסות למוניטורים חרגו בצורה בולטת מההמלצות נייר העמדה שהיה בתוקף באותה עת ומהפרקטיקה המקובלת בחדרי לידה. חוות דעת נוספת מטעמם קבעה כי התובע נולד כשהוא סובל מתשניק סב לידתי (הפרעה באספקת החמצן לעובר סביב הלידה) וכי קיים קשר סיבתי מובהק בין התשניק לבין נזקיו הנוירולוגים.

     

    התובעים ציינו שכיום סובל בנם מפגיעה נוירולוגית והתפתחותית קשה על רקע התשניק בלידה: עיכוב התפתחותי, אפילפסיה לא מאוזנת ושיתוק מוחין. לדבריהם, ביצוע ניתוח קיסרי בשלב מוקדם יותר היה מביא לחילוץ בנם מהרחם בזמן, והיה יכול למנוע את נזקיו הקשים.

     

    התובעים תיארו בכתב התביעה את הסבל הרב שעובר עליהם ועל בנם, שיהיה תלוי כל חייו בהשגחת אחרים ובעזרתם בכל פעולות היומיום. הם ציינו שחייהם השתנו מהקצה אל הקצה וכעת הם מכוונים אל בנם וצרכיו.

     

    מבית החולים מאיר נמסר בתגובה: "לבית החולים אין יכולת לתת מענה מאחר והתביעה עדיין לא הגיעה לידיו. כשתגיע התביעה, היא תבחן במקצועיות המתבקשת".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים