שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הביטוח סירב לפצות: "הולך הרגל היה שיכור"

    נהג אלמוני שנסע בנצרת עלית פגע בצעיר שחזר מחבר שאצלו שתה אלכוהול. חברת הביטוח שלו AIG סירבה לשלם לו, אבל ביהמ"ש חשב אחרת

    בית משפט השלום בקריות קיבל לאחרונה במלואה תביעה שהגיש הולך רגל שנפגע ממכונית, וחייבה את חברת הביטוח שלו "איי.איי.ג'י" לפצות אותו ב-251,300 שקל, בתוספת שכר טרחת עו"ד והוצאות. השופטת לובנה שלאעטה-חלאילה את טענת הביטוח שלפיה התאונה נגרמה כי הנפגע היה שיכור בזמן האירוע.

     

    המקרה התרחש ב-2014 בערב שבת בנצרת עילית, לאחר שהתובע שהה אצל חבר והשניים חלקו בקבוק קוניאק. לקראת ערב הם ביקשו מאשתו של החבר להסיע את התובע לביתו. במהלך הנסיעה השניים ביקשו לעצור "כדי להתאוורר". השניים עמדו על המדרכה ובשלב מסוים התובע ירד אל הכביש ונפגע מרכב נוסע. המשטרה חקרה את המקרה, אך הנהג הפוגע מעולם לא אותר.

     

    התובע, שיוצג על ידי עו"ד מטאנס שאער, הגיש תביעה לפיצויים מכוח פוליסת ביטוח תאונות אישיות, עבור ימי אשפוז, ימי החלמה ונזקים בגין נכות קבועה בשיעור של 28%. חברת הביטוח, שיוצגה על ידי עו"ד עוז ברקוביץ, לא חלקה על הנזקים, כך שהמחלוקת התמקדה בעצם חבותה כלפיו התובע. במילים אחרות, האם המקרה מכוסה על ידי הפוליסה.

     

    מטעם התובע נטען שתאונת הדרכים הייתה אירוע פתאומי ובלתי צפוי והיוותה את הגורם הישיר והבלעדי לנזק הגופני שספג, גם אם התובע היה נתון להשפעה כלשהי של אלכוהול ואפילו אם הדבר סייע במידת מה להתרחשות התאונה.

     

    חברת הביטוח מצדה העלתה שורה של טענות בהן שלא מדובר במקרה בלתי צפוי, מאחר שהוא אירע בגלל התנהגותו הרשלנית של התובע, ומשום שהיה נתון להשפעת אלכוהול. לכן, לשיטת החברה אף לא ניתן לטעון כי הנזק הגופני במקרה זה נבע באופן ישיר ובלעדי מהתאונה. מעבר לשכרות, היא טענה לחריגים נוספים שבפוליסה, כגון הסתכנות מרצון בכך שירד לכביש כמה פעמים ו"איבוד הדעת".

     

    אלא שהשופטת שלאעטה-חלאילה דחתה את החברה וציינה ש"התנהגות רשלנית של מבוטח אינה שוללת את היותו של הנזק פרי אירוע תאונתי". היא הבהירה שגם אם התובע הגביר את הסיכון לתאונה, הדבר לא הפך את האירוע לוודאי או קרוב-לוודאי, כך שעדיין מדובר באירוע פתאומי.

     

    "הגברת הסיכון ע"י המבוטח אינה שוללת מניה וביה את תחולת הפוליסה ואין בה בהכרח כדי להוציא את האירוע מהגדרתו של המונח 'מקרה הביטוח' או 'תאונה'", כתבה.

     

    נקבע כי הפעלת "כוח פיזי חיצוני" – המכונית הפוגעת – היא הסיבה הישירה והמיידית לתאונה, ולא הוכח שהתובע גרם לתאונה במתכוון. "לא הוכח שהתאונה (ולא רק נזק הגוף שנגרם בעטיה) נגרמה בגלל שימוש באלכוהול, לא הוכח כמה אלכוהול שתה התובע, ובטח שלא הוכח דבר בעניין טירוף הדעת והסתכנות מדעת", נכתב.

     

    השופטת הזכירה שלא מדובר על נהג שיכור אלא על הולך רגל שמעולם לא הואשם בדבר, מה גם שלא ברור כמה בדיוק שתה. כמו כן, לא נבדקה מהירות הנסיעה ומידת רשלנותו של הנהג הפוגע. לפיכך התביעה התקבלה במלואה. בנוסף ל-251,300 שקל, חברת הביטוח תשלם לתובע שכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל והוצאות משפט.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובע: עו"ד מטאנס שאער ואח'
    • ב"כ הנתבעת: עו"ד עוז ברקוביץ ואח'
    • ynet הוא שותף באתר פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים