שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    12 שעות ביום, פחות משכר מינימום: חיי העובדים התאילנדים

    שרת המשפטים לשעבר שקד קראה לבטל פנסיה לעובדים הזרים בחקלאות - והתאילנדים חוששים מפגיעה נוספת בזכויותיהם. "עובדים כשחם מאוד וגם כשקר וגשום, ומפחדים להתלונן", מספר צ' שעובד בגידול צמחי תבלין. ק' שעובד בחממות: "כמעט אין הפסקות, והמעסיק רק נותן הוראות"

     

    המגורים של העובדים התאילנדים ()
    המגורים של העובדים התאילנדים

    הבטחת הבחירות של שרת המשפטים לשעבר, ח"כ איילת שקד (ימינה), לבטל את הפנסיה לעובדים הזרים בחקלאות, מעוררת דאגה רבה בקרב העובדים התאילנדים בישראל. רבים מהם, שגם כך עובדים בתנאים קשים ובשכר נמוך, ומתגוררים במבנים ארעיים וצפופים עם תשתיות רעועות, חוששים מפגיעה נוספת בזכויותיהם.

     

    "למה צריך לשלם פנסיה על עובדים זרים שמגיעים לפה ומרוויחים פי חמש מבארץ מוצאם?", אמרה שקד השבוע. "הם לא אזרחי ישראל, בארץ המוצא שלהם אין פנסיה חובה, הם יודעים מראש מה התנאים. אתה רוצה - תבוא, אתה לא רוצה - אל תבוא. כולם יבואו. כשאני שמה על כף המאזניים את הזכויות הסוציאליות של התאילנדים, שגם ככה מרוויחים פי חמש והם מאוד רוצים לבוא, ואת זה שהחקלאים במדינה קורסים – אני מעדיפה את החקלאים".

     

    סרטון התעמולה של איילת שקד

    סרטון התעמולה של איילת שקד

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בישראל שוהים כ-23 אלף עובדים זרים חוקיים המועסקים בחקלאות, כמעט כולם מתאילנד. על פי נתוני "קו לעובד" לשנת 2019 - 83% מעובדי החקלאות התאילנדים דיווחו כי אינם מקבלים שכר מינימום כחוק, 48% דיווחו כי הם נאלצים לעבוד שבעה ימים בשבוע ו-72% לא קיבלו שכר עבור שעות נוספות על פי החוק.

     

    בנוסף, 95% מדווחים כי לא נתקלו באף גורם אכיפה. בעוד שבשנת 2015 הוטלו 46 עיצומים כספיים על מעסיקים בגין הפרת זכויות עובדים בתחום החקלאות, בשנה החולפת הוטלו שניים בלבד. ב-2015 נפתחו 94 תיקי חקירה בגין עבירות הנוגעות לדיני העבודה של עובדים זרים בענף החקלאות ובשנה החולפת רק 34.

     

    איילת שקד קוראת לבטל פנסיה לעובדים זרים תאילנדים בחקלאות ()
    קוראת לביטול הפנסיה לעובדים זרים. שקד בסרטון

    המגורים של העובדים התאילנדים ()
    צ', עובד מ-5:30 עד 20:00. "אנחנו מפחדים לדבר"

    צ' (34), עובד בגידול צמחי תבלין באזור המרכז. הוא הגיע מתאילנד לפני כשנתיים. "אני עובד מחמש וחצי בבוקר עד שמונה בערב, עם שתי הפסקות של חצי שעה", הוא מספר. "אנחנו מחויבים לעבוד בכל תנאי מזג האוויר. גם כשחם מאוד ואתה כל היום בשמש וגם כשקר וגשום - אתה עושה כמיטב יכולתך וכמה שיותר מהר, כי המעסיק כל הזמן מזרז".

     

    צ' מפרט על התנאים הקשים שהם הוא וחבריו עובדים. "השכר נטו הוא 150 שקל ליום עבודה של שמונה שעות ו-21 שקלים על כל שעה נוספת, אבל גם הוא לא תמיד עובר בזמן ויש איחורים. אנחנו גרים ארבעה אנשים בחדר לא גדול. בחלק מהחדרים אין חלון, מזגן או חימום". הוא מוסיף כי פעמים רבות חוזה העבודה אינו מקוים. "יש לנו בעיה של מחסום שפה כשאנחנו רוצים להתלונן. אנחנו רחוקים מהבית, במקום זר, ומפחדים לדבר. צריך שיהיה מישהו שיפקח על זה".

     

    ק' (35), שהגיע מתאילנד לפני כשנה, עובד בחממות באזור המרכז. "הימים ארוכים במיוחד, מחמש בבוקר עד שמונה בערב", הוא מספר. "כמעט אין הפסקות, חוץ מאשר כשממש שיא החום. המעסיק רק נותן הוראות עבודה ומתלונן אם אנחנו איטיים. המעסיק הקודם היה יותר גרוע - הוא לא היה נותן לנו להעביר בעצמנו את הכסף לתאילנד, ובגלל שלא יצא תלוש משכורת לא הייתה לנו שליטה על הכספים ולא ידענו כמה בדיוק אנחנו מקבלים. כמה פעמים גיליתי ששער החליפין שבו השתמשו היה נמוך מדי והייתי מפסיד כסף. במקום העבודה הקודם הייתי מקבל שכר פחות ממינימום והייתי צריך לעבוד 100 שעות נוספות כדי להגיע למשכורת של 6,500 שקל. גם קיבלתי פחות ימי חופשה ממה שהגיע לי. היו גם אנשים שעבדו בשבת וקיבלו שכר של יום רגיל".

    המגורים של העובדים התאילנדים ()
    תנאי המגורים של העובדים התאילנדים

    המגורים של העובדים התאילנדים ()

    המגורים של העובדים התאילנדים ()

    רכזת חקלאות ב"קו לעובד", מרים ענתי, אומרת כי "החקלאים עושים מה שהם רוצים והחוזה הוא סתם סמרטוט. המדינה שארגנה את הבאת העובדים לכאן ואחראית לאכיפת החוקים שלה עצמה לא דואגת לזה, אז ברור שהחקלאים ישלמו רק מה שבא להם. העובדים לא מדברים מילה בשפה אחרת, נמצאים במשקים במקומות מרוחקים, יום החופש שלהם הוא שבת, אז אף אחד לא יודע מה קורה איתם. יש בעיות לא רק עם אי-תשלום שכר וזכויות סוציאליות, אלא גם בנושא הבטיחות. הם לא מקבלים הדרכות ואמצעי מגן כנדרש בחוק וגם לא מגורים הולמים". לדבריה, "החוק בישראל לא מחלק אנשים לפי סוגים, אלא קובע שלמי שעובד בישראל יש זכויות. זה גם לא טוב לעובדים הישראלים שתהיה עדיפות לקחת מישהו זר בגלל שהוא עולה פחות".

     

    מ"קו לעובד" נמסר כי "לצערנו אנו עדים לתעמולת בחירות שנעשית על גבם של העובדים המוחלשים ביותר במשק. כבר היום רוב מהגרי העבודה מתאילנד בתחום החקלאות אינם מקבלים את הזכויות המגיעות להם בחוק, בין היתר פנסיה. הנתונים מראים כי הם אינם מקבלים שכר מינימום כנדרש, את הזכויות הסוציאליות המגולמות בתשלום הפיקדון, וגם לא מגורים הולמים ואמצעי בטיחות הנדרשים על ידי החוק. המחשבה שיש עובדים ששווים יותר ועובדים ששווים פחות, שיש אנשים ששווים יותר ואנשים ששווים פחות, וניתן לנצלם לטובתנו - שגויה מוסרית ותפגע לבסוף בזכויות כלל העובדים הישראלים במשק".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים