בג"ץ הקפיא ועדת בדיקה למח"ש, אוחנה: "עשה יד אחת עם מנדלבליט"

בג"ץ הקפיא היום (ב') למשך חודשיים את עבודת ועדת חקירה להתנהלות המחלקה לחקירות שוטרים. הממשלה הודיעה על הקמת הוועדה חרף התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שטען כי "קיים חשש מוגבר במקרה הקונקרטי להעדפת האינטרס המפלגתי הצר על פני האינטרס הציבורי". שר המשפטים אמיר אוחנה תקף: "בג"ץ עשה יד אחת עם מנדלבליט שמצוי בניגוד עניניים מוסדי".

אוחנה עם נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות(צילום: מוטי קמחי)

"היועמ"ש היה בניגוד עניינים מוסדי". מנדלבליט ואוחנה(צילום: גיל נחושתן, אלכס קולומויסקי)

שר המשפטים אמיר אוחנה העלה את הקמת הוועדה לישיבת הממשלה, לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח זאת לחבר הכנסת גדי יברקן, שערק מכחול לבן לליכוד. מנדלבליט טען בישיבה כי קיימת מניעה משפטית להקים ועדה כזו בתקופת בחירות, ואף רמז לשוחד בחירות, אך הממשלה אישרה את הקמת הוועדה בניגוד לדעתו.

בעקבות התנגדות היועמ"ש להקמת הוועדה, בדיון בבית המשפט העליון ייצגו את הממשלה באופן פרטי פרופסור רון שפירא ועו"ד אביעד בקשי. במהלך הדיון תהו שופטים מהי הדחיפות להקים את ועדת הבדיקה בסמוך למועד הבחירות.

לאחר הדיון, הוציא בג"ץ צו-ביניים המקפיא את עבודת הוועדה. בנוסף, הורו השופטים לממשלה להגיש בתוך 60 ימים תצהיר תשובה לשאלה מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה ושר המשפטים אמיר אוחנה להקים את ועדת הבדיקה, בניגוד להנחיית היועץ המשפטי.

השר אוחנה תקף את החלטת בג"ץ, וכינה אותה "מצערת". לטענתו, "בג"ץ עשה יד אחת עם היועמ"ש, שחוות דעתו ניתנה תוך ניגוד עניינים מוסדי".

לדברי אוחנה, "יש בעיית חוסר אמון קשה במח"ש. לא מדובר רק ביוצאי אתיופיה, שרק ביממה האחרונה ראינו עדות נוספת להתייחסות הנלוזה אליהם בהתכתבויות הוואטסאפ המשטרתיות שפורסמו, אלא בבעיה חוצת מגזרים וארוכת שנים. הציבור ראוי למחלקה לחקירות שוטרים שיוכל לתת בה אמון. זו הסיבה שביקשתי להקים ועדת בדיקה שתגיש בפני הממשלה הבאה מסקנות וממצאים איך ניתן לעשות את הדברים טוב יותר. קבעתי שרק אם הממשלה הבאה - תהא אשר תהא - תבקש מהוועדה להגיש את המלצותיה, היא תעשה כן. הכל כדי לא לכבול את ידי הממשלה הבאה, אלא רק לסייע בידה".

"כל פעולה כמעט שאני מבקש לבצע, זוכה לביקורת 'למה עכשיו?', כאילו שאני מכהן כשר המשפטים כבר ארבע שנים", התלונן אוחנה. "ובכן, אני מכהן בתפקיד רק מספר חודשים – אך הדבר אינו גורע מכובד האחריות המונח על כתפי כלפי הציבור, ומהרצינות בה אני תופס את תפקידי. מה יקרה אם מחר יתרחש אירוע שבו מפגש בין שוטר לבין אזרח יסתיים במותו הלא מוצדק של האזרח? מה נגיד אז, 'ממשלת מעבר?'. אדגיש שרק מיעוט שבמיעוט מהשוטרים חוטא, ורובם עושים את עבודתם נאמנה".

זו אינה הפעם הראשונה שהשר אוחנה מתבטא בחריפות נגד בית המשפט העליון. זכורה במיוחד התבטאותו במהלך ריאיון, שבו אמר כי במקרים מסוימים לא חייבים לקיים את החלטות בג"ץ. בעקבות הסערה שיצרה אמירתו, שהובילה גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו להגיד כי "החלטות בית המשפט מחייבות את כולם", פרסם אוחנה בפייסבוק: "כאשר יש התנגשות בין חיי אזרחיה וחייליה של המדינה לבין כל ערך אחר, האחרון צריך לסגת בפני הראשון. גם המובן מאליו צריך שייאמר - צריך לכבד את החלטות בתי המשפט". 

"ההחלטה עלולה להיראות כמונעת משיקולי בחירות". ח"כ יברקן(צילום: יאיר שגיא)

ממשמר הדמוקרטיה הישראלית שהגיש את העתירה נמסר: "שופטי בג"ץ נוכחו לראות שזהו אחד המקרים הנדירים שבהם הממשלה פורקת כל עול משפטי ופועלת בניגוד לדין. טוב תעשה הממשלה אם תודיע על חזרה יזומה מההחלטה להקים את הוועדה, ותנהג בריסון המתבקש בתקופת בחירות, נוכח היותה ממשלת מעבר שאינה מכהנת מכוח אמון הכנסת".

השר אוחנה החליט להמליץ על הקמת ועדת החקירה למח"ש כבר לפני כחצי שנה, גם אז בתקופת ממשלת מעבר, בעקבות מותו של בן העדה האתיופית סלומון טקה מירי של שוטר. אוחנה אף הסכים בעבר עם עמדתו של מנדלבליט, אולם לאחר הבטחה שניתנה לח"כ יברקן הוא החליט להקים את הוועדה למרות הבחירות.

מנדלבליט הדגיש בדבריו לבג"ץ את עריקתו של ח"כ יברקן. לטענתו, "ההחלטה לשוב ולהביא את הנושא לאישור הממשלה בזיקה ברורה למעברו של מר יברקן למפלגת הליכוד ובסמוך מאוד לפני מועד הבחירות, ובלא שהוצגה דחיפות רלוונטית כלשהי, מעוררת חשש משמעותי שההחלטה להקמת ועדת הבדיקה הונעה, או לכל הפחות עלולה להיראות כמונעת משיקולי ההתמודדות בבחירות".

הוא הוסיף: "אמנם בדברי ההסבר להצעה צוין כי היא אינה עוסקת רק בהיבט המסוים הנוגע לתלונות מצד יוצאי אתיופיה. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מההקשר לעיתוי קבלת ההחלטה, ובפרט מדבריו המפורשים של מר יברקן, לפיהם 'זהו אחד הנושאים אותם התחייב ראש הממשלה לקדם באופן מיידי כחלק מהמעבר שלי למפלגת הליכוד ואני מברך על כך. דברים אלה מדברים בעד עצמם, ודי בהם, כשלעצמם, כדי להקים חשש ממשי ביותר שההחלטה על הקמת הוועדה בעיתוי הנוכחי הונעה משיקולים זרים".