שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    הצעה לחרדים: שירות של 3 שנים בישיבה

    מאז שנחקק "חוק טל" ב-2002 נכשלת המדינה הן בגיוס החרדים והן בשילובם בשוק העבודה. הגיע הזמן לשנות את הגישה מן היסוד. כך זה ייראה

     

     (צילום: יובל חן) (צילום: יובל חן)
    (צילום: יובל חן)

    בשבוע שעבר פורסם דוח חמור של האלוף (מיל') רוני נומה, שבחן את הפער שבין דיווחי הצבא בדבר גיוס חרדים לבין הגיוס בפועל. מעבר להיבט הנורמטיבי והמשמעתי של ההליכים בתוך הצבא, מתחדדת מסקנה חשובה בהרבה: מדינת ישראל נכשלת זה עשרות שנים לגייס חרדים לצבא. אגב כך, היא משלמת מחירים גבוהים כמעט בכל תחום: החל מהקצנת המתח בין קבוצות באוכלוסייה, דרך קיום מנגנון גיוס יקר, אלימות קשה בכל עת שאוסרים סרבן גיוס, ואפילו עד פגיעה קשה ביכולת להקים ממשלה – שכן מה שמנע, לפחות רשמית, את הקמת הממשלה באפריל 2019, היה אי-הסכמה בין ליברמן לחרדים בנושא חוק הגיוס.

     

     

    מאז שנחקק "חוק טל" ב-2002 נכשלת המדינה בשני היעדים: גם בגיוס החרדים וגם בשילובם בשוק העבודה. כל המאמצים נעשים על בסיס אותה קונספציה, שלה שלושה מרכיבים: ניסיון לקבוע מכסות לגיוס; גיוס כפוי של חרדים נגד רצונם ונגד עצת הרבנים שלהם; ושלילת זכותם של חרדים לעבוד כל עוד הם במעמד של "תורתו אומנותו". זה לא עובד ולא יכול לעבוד, והגיע הזמן לשנות את הגישה מן היסוד.

     

    מנהיגי החרדים טוענים כי הלימודים בישיבה מועילים למדינה כמו השירות בצבא. אני מציע לקבל אמירה זאת, אך על כל היבטיה – כלומר, שכל צעיר חרדי שמגיע לגיל 18 יוכל לבחור אם להתגייס או ללמוד בישיבה. מכיוון שהשירות בצבא נמשך 32 חודשים, כך יהיה גם השירות בישיבה, וכן, גם השכר בשני סוגי שירות אלה יהיה שווה. בכל דרך שיבחר אותו צעיר, הרי שבהגיעו לגיל 21 הוא ישתחרר – או מהצבא או מהישיבה – ויוכל לעבוד או להירשם ללימודים על חשבונו, ממש כמו צעיר חילוני בגיל זה.

     

    הטיית נתוני גיוס החרדים - טורים נוספים:

     

    גישה זו תשיג חמישה יתרונות: הצעירים החרדים יוכלו (וירצו) להשתלב בשוק העבודה בגיל צעיר; תיפסק התופעה המכוערת שלפיה הדרך היחידה לעבוד בגיל צעיר היא "בשחור"; ייווצר חיסכון תקציבי ניכר והסכום שמשלמת המדינה לקיום הישיבות יקטן באופן משמעותי, שכן המדינה תממן לימודים רק ל-32 חודשים ולא ל-8-10 שנים; ייפסקו החיכוך, המתח והאלימות, מכיוון שלא יהיה צורך לכפות דבר.

     

    מספר החרדים שיבחר להתגייס לצבא יגדל בהדרגה, ודאי שמעל המספרים העלובים של השנים האחרונות, משום שיותר ויותר חרדים יבינו כי אם הם נדרשים לצאת לחיים עצמאיים בגיל 21, אזי השירות בצבא כנראה יכין אותם טוב יותר להתמודדות זו מאשר לימודים בישיבה. מגמה זו תתחזק אם הצבא ידע להפנות רבים מהם ללמוד מקצוע – למשל חובשים, טכנאים או אנשי מחשבים.

     

    הצעה זו מתבססת על שתי תובנות פשוטות: אם פתרון הנסמך על קונספציה מסוימת נכשל שוב ושוב, אזי נכון להפסיק לנסות לתקן אותו ובמקום זאת לבחור קונספציה אחרת; והאמונה שהאדם, כפי שאמר אבי התיאוריה הכלכלית המודרנית אדם סמית, מונע על ידי האינטרס העצמי ולכן על המדינה לחוקק את מרב חוקיה כך שלפרט יהיה כדאי לקיים אותם. כל מנגנוני האכיפה נחסכים כאשר לאזרחים כדאי לעשות את מה שמשרת גם את טובת הכלל.

     

    ויכול להיות להצעה זו גם יתרון נוסף: היות שהיא מציעה נקודת התחלה חדשה, סביר שקל יהיה לפוליטיקאים לקבל אותה, שכן היא איננה "כניעה" לדרישות ישנות של המחנה האחר.

     

    • אלוף (מיל') גיורא איילנד היה ראש המועצה לביטחון לאומי

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים