שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "תנו תמריצי מס - ההיי-טק יגיע לצפון"

    מחקר שערכה קק"ל מגלה כי בעזרת הקלות מס, הבטחת תעסוקה, משכורות גבוהות, אפשרויות קידום, דיור זול ושיפור מערך התחבורה ניתן להעביר את חברות ההיי־טק ואת עובדיהן לאזור הצפון. "זו משימה לאומית של המדינה", אומר יו"ר קק"ל, דניאל עטר, "ההיי־טק והסייבר יכולים להפוך את הגליל והנגב למנועי הצמיחה הכלכליים של ישראל"

    איכות החיים שם גבוהה, הדיור זול יותר, הנוף נהדר, חיי החברה והקהילה מפותחים. ובכל זאת, אזור הצפון מתקשה ברוב חלקיו למשוך אליו את עובדי תעשיית ההיי־טק, וגם אלה שנמצאים שם מתלבטים פעמים רבות אם עדיף להם לעבור לאזור המרכז, צעד שיפתח בפניהם עוד אפשרויות.

     

    הקרן הקימת לישראל, במסגרת תוכניתה "ישראל 2040 - רילוקיישן ישראלי", מבקשת לשנות את "מרכז הכובד" של האוכלוסייה בישראל: במקום ריכוז צפוף במרכז ודלדול בצפון ובדרום, יצירת שלושה מרכזים עצמאיים, פורחים, שבכל אחד מהם חיים מיליונים רבים, ובאזור עצמו הם זוכים למילוי כל צורכיהם.

     

     

    נדבך עיקרי בתוכנית הוא יצירת קהילה ענפה של עובדי טכנולוגיה בצפון, שאמורים להביא אחריהם עוד מאות אלפי "מהגרים" לאזור, אשר יעבדו במקצועות משלימים ויקימו עסקים שיהיו פועל יוצא של אותו מעבר. האתגר הוא כמובן לגרום לאנשי ההיי־טק לעזוב את אזור המרכז ולהגיע לצפון. כדי לברר מה יגרום להם לעשות זאת, קק"ל ערכה סקר מקיף באמצעות מכון מדגם באוגוסט 2019. הסקר בוצע בקרב 500 מרואיינים במגזר היהודי, עד גיל 40, שכירים בעלי השכלה אקדמית, שעובדים בהיי־טק ובשירותים טכנולוגיים. 17 אחוז מהם מתגוררים כיום בנגב או בגליל והשאר במרכז. כמחציתם רווקים וכמחציתם בעלי משפחות.

     

    הממצאים: כ־90 אחוז מהנשאלים הביעו שביעות רצון ממקום עבודתם. בקרב אלה ששוקלים מעבר לעבודה אחרת, הסיבות המרכזיות הן ריחוק ממקום העבודה, מעבר דירה, או שכר לא מספק.

     

    בקרב מי שעובדים בתעשיות טכנולוגיות בנגב ובגליל, 70 אחוז ענו כי ימשיכו לפעול ולגור באזורים אלו אם השכר יהיה גבוה מספיק ואם באזורים אלה יווצרו אפשרויות תעסוקה מגוונות, הכוללות גם סיכוי לקידום משמעותי.

     

    מבין אלה שמתכננים לבצע שינוי ולעבור למרכז, 25 אחוז ציינו כי שכר גבוה, קידום או אפשרויות תעסוקה מגוונות יותר באזור עשויים למנוע את שינוי מקום המגורים והעבודה שלהם.

     

    באשר למי שמועסקים בתעשיות טכנולוגיות מחוץ לגליל ולנגב, 33 אחוז מהם ציינו כי תמריצים כספיים, שכר גבוה ומגורים זולים יהוו זרזים עיקריים ובולטים למעבר. 32 אחוז מהם ציינו את הבטחת התעסוקה כזרז למעבר, 30 אחוז ענו כי ישקלו מעבר בתמורה לשכר גבוה, 11 אחוז ציינו כי קבלת מענק כספי תגרום לכך, שבעה אחוזים הודיעו כי מגורים זולים יגרמו להם לשקול מעבר, שישה אחוזים ציינו כי תחבורה ציבורית משופרת תוביל למעבר שכזה, ויש גם כאלה שיעברו אם יגלו שיש שיפור במערכת החינוך באזורים אלו.

    כנס "נורטק 2020" כנס הסטארטאפיסטים של הגליל  (צילום : סבטלנה שולגה)
    כנס "נורטק 2020" כנס הסטארטאפיסטים של הגליל (צילום : סבטלנה שולגה)

    האם אלו דרישות ריאליות? סקר נוסף בוצע בקרב 35 בעלי חברות או מנהלים בתחום ההיי־טק כדי לבדוק מה יגרום להם להעביר את העסקים שלהם לאזור הצפון או הנגב, או להסכים להעניק תנאים משופרים למי שירצה לעבוד אצלם באזור המרכז ולהמשיך במקביל להתגורר באזורים אלו.

     

    בין המעסיקים שנמצאים כיום מחוץ לנגב ולגליל, ציינו שני שלישים מהמשיבים כי יהיו מוכנים להמשיך לקיים את העסק במרכז ולהעסיק עובדים המתגוררים בגליל ובנגב - תוך שהם מאפשרים להם לעבוד מרחוק. כשהוצגה בפני המעסיקים האפשרות שיהיה "סל תמריצים" לחברות שיבצעו מעבר לפריפריה, 49 אחוז מהם ציינו כי הטבות מס בהחלט יכולות להוות זרז למעבר. הם אף הדגישו כי הטבות שכאלה יהוו מוטיבציה חזקה להעסקת עובדים מהנגב או מהגליל בעבודה מרחוק.

     

    ממצאי הסקר מחזקים את מחקרה של יעל נאור, עמיתת מחקר במרכז מילקן לחדשנות של מכון ירושלים ולשעבר עובדת המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, שבדקה בשנת 2017 כיצד להפוך את ישראל ל"אומת הסטארט־אפ". על פי מחקרה, פיתוח כלכלי מוכוון הכרחי להשגת המטרה לנוכח ההיחלשות הכלכלית שעברו האזורים המרוחקים ממרכז הארץ. ההיחלשות נובעת משלוש סיבות עיקריות: חוסר בנכסים, הגירה שלילית ושוני במאפייני התעסוקה. נאור מציינת כי ההגירה השלילית מהפריפריה מורכבת בעיקר מאוכלוסייה יהודית צעירה, בעלת השכלה אקדמית, שעוקרת לאזור המרכז.

     

    דניאל עטר, יו"ר קק"ל  (צילום: חיים ורסנו, קק"ל)
    דניאל עטר, יו"ר קק"ל (צילום: חיים ורסנו, קק"ל)
      

    "הדרך המרכזית להשגת המטרות היא עידוד תעסוקה איכותית בפריפריה, על ידי קידום מדיניות מתואמת וארוכת טווח המכוונת למשיכת אוכלוסייה מהמרכז", נכתב בדו"ח של נאור, "הנחת היסוד היא שכאשר לתושבי הפריפריה יהיה מגוון אפשרויות למשרות מכניסות המתאימות לכוח אדם משכיל, תתאפשר הגירה פנימית בקנה מידה גדול מאזור המרכז לאזורים אלו. הדגש העיקרי של המדיניות הממשלתית בעניין זה צריך להיות עידוד תעסוקה בשכר גבוה באזורי הפריפריה".

     

    נאור מציינת עוד כי יזמוּת טכנולוגית נותנת מענה לתעסוקה בשכר גבוה באזורים מרוחקים, בין היתר משום שתעשיית החדשנות מבוססת על מערכת כלכלית רחבה המהווה כר פורה לצמיחה כלכלית. "יזמות טכנולוגית מהווה חלק ממאפייני אקו־סיסטם שתורם להיווצרותן ולהתחזקותן של חברות גדולות. כך נוצר מעין מעגל חיים, שבו חברות הזנק מזינות את התפתחותן של חברות גדולות, ולהפך. מכאן נגזר שלפני קובעי המדיניות ניצב האתגר של בניית מערכת תמריצים שתסייע בהכוונת חברות טכנולוגיות קטנות לאזורים גאוגרפיים ייעודיים".

     

    וזה מחזיר אותנו לתוכנית "ישראל 2040 - רילוקיישן ישראלי", שאמורה להביא מיליון תושבים חדשים לנגב וחצי מיליון נוספים לגליל באמצעות יצירת מקורות תעסוקה איכותיים. ההתמקדות תהיה בהיי־טק בגליל ובסייבר בנגב, לצד חיזוק תחומי החינוך והאקדמיה וההתיישבות. בצעד שיתואם על ידי קק"ל ויהיו שותפים אליו שלל גורמים רלוונטיים, יחוזקו האזורים האלה בכל התחומים שמפתים אנשים לבצע מעבר דירה, ייבנה

     

    כנס "נורטק 2020" כנס הסטארטאפיסטים של הגליל  (צילום : סבטלנה שולגה)
    כנס "נורטק 2020" כנס הסטארטאפיסטים של הגליל (צילום : סבטלנה שולגה)
     

    מערך של לוגיסטיקה ותמריצים שיגרום לחברות הזנק קטנות מבוססות רעיון מרכזי, הצומחות במהירות רבה, לפעול מהאזור - ובעוד 20 שנה תהיה לנו ישראל נכונה וחזקה יותר.

     

    "השארת הצעירים בגליל ובנגב ומשיכת צעירים אחרים להגיע לשם זו משימה לאומית־כלכלית של מדינת ישראל", אומר יו"ר קק"ל, דניאל עטר, "ההיי־טק והסייבר הם חלק מהחזון הציוני החדש שאנחנו מובילים על מנת להניע התיישבות מחדש של 1.5 מיליון ישראלים בגליל ובנגב, אזורים שיהפכו למנועי הצמיחה הכלכליים של ישראל וימשכו אליהם עוד ועוד אוכלוסייה חזקה".

      

    לפרטים נוספים >>> 

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים