שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    צילום: שאול גולן

    אופטימיות במכון המחקר הישראלי: "מקווים שהחיסון ייתן פתרון לקורונה"

    במכון מיגל בקריית שמונה, שהכריז על פריצת דרך בפיתוח חיסון יעיל לקורונה בעופות, משוכנעים שהמענה נגד הידבקות של בני אדם קרוב ביותר. "האופטימיות והאמונה מריצות אותנו קדימה בתקווה שנמצא את הפתרון"

     

    למדענים מסתבר יש לוחות זמנים משלהם. שעות אחרי ההצהרה על פריצת דרך בייצור חיסון לנגיף הקורונה, היו מעבדות מכון המחקר מיגל בקריית שמונה ותל חי ריקות כמעט לחלוטין. החוקרים והעובדים היו בעיצומו של כנס מתוכנן מראש במלון גליליון הסמוך. עם סיומו, הם יחזרו אל הצנטריפוגות, המבחנות והמאיצים, ויתמקדו בקידום ופיתוח החיסון.

     

    בין המפתחים גם ד"ר חן כץ, תושב קיבוץ גונן בגליל העליון, וד"ר נדיה גרוסדב ממושב קדמת צבי מרמת הגולן שעובדת במעבדתו במסגרת פוסט דוקטורט. שניהם מתארים תחושות של סיפוק ואופטימיות בשל הפיתוח. "אין ספק שלעבוד בלי הצלחה במשך שנים מוריד את המוטיבציה. זו ההתמודדות היומיומית שלנו, המדענים. כשכבר מגיעים למצב של הצלחה, זה יכול לייצר אנרגיות מטורפות שיובילו לאינסוף פיתוחים", אמר ד"ר כץ.

    מכון מיגל קריית שמונה  (צילום: AFP)
    מכון המחקר מיגל בקריית שמונה(צילום: AFP)

    לדברי ד"ר גרוסדב, "אנחנו אנשים מאוד אופטימיים. האופטימיות והאמונה מריצות אותנו קדימה בתקווה שנמצא את הפתרון. כשהחלה ההתפרצות, ידענו שהמערכת שיש לנו כרגע, קרובה מאוד למערכת של הקורונה שיש אצל האנשים. אמרנו שיהיה חבל מאוד לפספס את ההזדמנות הזו, ושאפשר לייצר משהו דומה בבני אדם. אני מאוד שמחה על ההזדמנות לנסות לתת את הפתרון, ומאוד מקווה שגם נצליח".

    מכון מיגל (צילום: אביהו שפירא )
    מימין: ד"ר גרוסדב וד"ר כץ(צילום: אביהו שפירא )

     

    אינפו קורונה תסמינים בידוד  ()

    ד"ר כץ סיפר היום כי לפני כארבע שנים הוקם במכון מרכז ידע במימון משרדי המדע והחקלאות, במטרה לפתח טכנולוגיות חדשות עבור חיסונים וטרינריים. "פיתחנו טכנולוגיות גנריות, כלומר כאלה שמתאימות לחיסונים וטרינריים אבל יכולים להתאים גם לחיסון לבני אדם. כשחשבנו מה המודל שאנחנו רוצים לעבוד עליו, בחרנו במקרה בווירוס קורונה של עופות. אפיינו את הרצפים של וירוס קורונה של העופות. הכנסנו אותם למערכת שלנו, ובעצם השתמשנו בזה כמודל להוכחת טכנולוגיית החיסון".

     

    לדבריו, "קורונה זה שם כללי למשפחה מאוד רחבה של וירוסים, כולל הסארס. הם מחוללים מחלות שקשורות בדרך כלל למערכת הנשימה. הטכנולוגיה שפיתחנו, באופן עקרוני, מתאימה לכל ייצור שיש לו איזה רצפטור במערכת הנשימה ומערכת העיכול. נכון למה שאנחנו יודעים, הרצפטור מופיע בכל העופות ובכל היונקים, ובמידה מסוימת גם בדגים".

     

    ההישג הנדיר ותשומת הלב התקשורתית משמחים את השניים, שאומרים כי ההצלחה מובילה להתרוממות רוח - ופרויקטים נוספים. "זה כיף להיות האנדרדוג, ומיגל זה קצת מכון מחקר אנדרדוג בישראל, אבל עושים כאן בשנים האחרונות דברים מופלאים, לא פחות מזה. אנחנו מקווים לראות עוד ועוד פרויקטים יוצאים לשרת משהו טוב. תחושות אופטימיות, יכולות להניע פעילות בצורה מדהימה".

     

    עם צוות המחקר במכון נמנים גם ד"ר יעקוב פיטקובסקי (ראש צוות המחקר וראש מעבדת וירולוגיה ופיתוח חיסונים), ד"ר איתמר ידיד (ראש המעבדה לחקר נתיבים מיקרוביאליים מטבוליים), ד"ר אהוד שחר (מנהל הקבוצה האימונולוגית) ואיתי בלוך (ראש הקבוצה לכימיה חישובית).

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים