שתף קטע נבחר

הקרב על אחוז ההצבעה: "מקווה שאנשים יתעוררו על עצמם"

רגע לפני הבחירות לכנסת ה-23 חזרנו למקומות שבהם שיעור ההצבעה היה גבוה, ולאלו שבתחתית. מפוני גוש קטיף הסבירו את השיעור הגבוה: "לא סופרים אותנו ולכן אנחנו רוצים להשפיע", ביישוב החרדי הסבירו: "אנחנו מקשיבים לרבנים הבכירים". באילת, שם הצביעו פחות ממחצית התושבים, טענו: "האילתים אדישים לעניינים ארציים", ומה קורה ביישובים הערביים?

 

 

ביום שני ייצאו אזרחי ישראל להצביע בפעם השלישית, ואחד הדברים המרכזיים שמעסיקים את המפלגות הוא להוציא את התומכים שלהם מהבית ולהעלות את אחוז ההצבעה. רגע לפני הבחירות חזרנו אל היישובים שבהם אחוז ההצבעה היה מהגבוהים ביותר, או מהנמוכים ביותר, כדי להבין מה קרה לפני ארבעה חודשים - ומה צפוי לנו בעוד שלושה ימים?

 

כל מה שצריך לדעת על בחירות 2020 במקום אחד – מתחם הבחירות של ynet

 

שלטי חוצות של הליכוד וכחול לבן  (צילום: AFP)
שלטי חוצות של הליכוד וכחול לבן (צילום: AFP)
 

 

 

את רשימת היישובים עם שיעור ההצבעה הגבוה במדינה מובילים שורה של יישובים קטנים ברחבי הארץ. אחד מהם, שנמצא בצמרת, הוא יסודות - שם עמד אחוז ההצבעה בבחירות הקודמות על 92.48%. "אני יודע למה הלכתי להצביע ולמה דרבנתי אחרים להצביע", אמר מרדכי במברגר שמתגורר במושב כבר 38 שנה. "אנחנו צריכים להכיר טובה ותודה לנציגי הציבור שלנו".


שמואל אייזנשטט, שגר במושב כארבע שנים, טוען שהסיבה לאחוז ההצבעה הגבוה היא העובדה שמדובר ביישוב חרדי. "אנחנו מקשיבים לרבנים הבכירים, אנחנו החיילים שלהם. אין לי ספק שגם ביום שני נצביע באחוז גבוה. השוני היחיד הוא שיש כמה מתושבי היישוב שנפטרו ולא יצביעו, בניגוד לכל מה שאומרים".

מה אחוז ההצבעה במושב יסודות שבשפלה לקראת בחירות 2020? (צילום: אבי חי)
אייזנשטט. "אין לי ספק שגם ביום שני נצביע באחוז גבוה"(צילום: אבי חי)

מה אחוז ההצבעה במושב יסודות (צילום: אבי חי)
שלטי בחירות במושב יסודות(צילום: אבי חי)

לא רחוק מיסודות נמצא נצר חזני, יישוב של מפוני גוש קטיף, שגם הוא מככב בצמרת הרשימה עם שיעור הצבעה של 89.72%. לפי גלית יפת, תושבת המקום, הסיבה לכך היא שלרוב התושבים יש מודעות פוליטית גבוהה. "רובנו ממגורשי גוש קטיף ושילמנו בבשרנו מחיר של פוליטיקה לא מוצלחת. לכן אנחנו מבינים את חשיבות ההצבעה, וחרדים לגורל ישראל", סיפרה.

 

יהודה בשארי, מוותיקי נצר חזני, טוען שאחוז ההצבעה הגבוה נובע מחינוך. "אנחנו מגיעים לאחוזים האלה כי זה יישוב אידיאלי. יש פה 19 עדות וכולם מתפללים בבית כנסת אחד. אין פה מבוגר שלא שירת ביחידות הכי מובחרות של צה"ל, וזה משפיע על הנוער שגם מתגייס ליחידות הכי חשובות. לצערי, לא סופרים אותנו ולכן אנחנו רוצים להשפיע יותר ויותר".

ענר כהן ממושב זמרת ()
"שוקל לא להצביע". ענר כהן מהיישוב זמרת

יישוב נוסף שבו נרשם שיעור הצבעה גבוה הוא זמרת שבמערב הנגב, שם הצביעו 91.01% מבעלי הזכות. "אנשים שחיים באזור שלנו, בעוטף, מודעים למצב ורוצים שתהיה ממשלה שתוכל לטפל במקום שבו אנחנו נמצאים", אמר גבריאל שמואל, תושב המושב בן 26.

 

שמואל, בינתיים, אופטימי לגבי שמירה על אחוז ההצבעה הגבוה, אך גם הוא סבור שהמשך הפלונטר הפוליטי יפגע בכמות המצביעים. "אני מאמין שאחוז ההצבעה יישאר אותו הדבר, כי זה יישוב שמצביעים בו. אם יהיו 10 מערכות בחירות אנשים לא יילכו להצביע, אבל בינתיים הולכים להצביע".

 

מי שלא בטוח שהמצב יישמר הוא ענר כהן, תושב המושב בן 33, ששוקל לא להצביע: "אני בטוח שבגלל שאלו בחירות שלישיות אחוז ההצבעה אצלנו יירד, אבל עדיין לא בצורה משמעותית כי יש אצלנו מצביעים מסורתיים".

 

"מאמין שאנשים יתעוררו על עצמם"

בצד השני של רשימת היישובים נמצאת אילת -  שם יותר ממחצית בעלי זכות ההצבעה בעיר לא הגיעו אל הקלפי בבחירות האחרונות. בבחירות ספטמבר 2019, רק 45.19% הצביעו. "זה לא רק בבחירות האחרונות - בכל הבחירות שהיו בעשרים השנים האחרונות היו באילת אחוזי הצבעה נמוכים מאוד", טען בוריס ימפלוסקי שמתגורר בעיר ב-20 השנים האחרונות, "וזה בעיקר בגלל האדישות של תושבי העיר לדברים שמתרחשים ברמה המדינית".

 

ימפלוסקי הוסיף: "אילתים אדישים יותר לעניין הארצי ויותר אכפת להם מהמצב באילת. לאורך השנים, ממשלות ישראל הזניחו את אילת וזה גרם להורדת אחוז ההצבעה. כדי להעלות אותו - המפלגות צריכות לצאת עם מסרים אילתיים ממוקדים, להציע פתרונות לאילת ולאזור".

בוריס ימפלוסקי תושב אילת (צילום: מאיר אוחיון)
ימפולסקי. "אילתים אדישים יותר לעניין הארצי, אכפת להם יותר מהמצב בעיר"(צילום: מאיר אוחיון)

ליאור לבקוביץ' תושב אילת (צילום: מאיר אוחיון)
לבקוביץ'. "מאמין שבסבב הזה אנשים יתעוררו על עצמם"(צילום: מאיר אוחיון)

ליאור לבקוביץ, גם הוא תושב העיר הדרומית, הציג סיבה אחרת לאחוז ההצבעה הנמוך: "אנשים היו קצת שאננים בבחירות הקודמת. אני מאמין שבסבב הזה אנשים יתעוררו על עצמם וייצאו להצביע, כי כל קול קובע. אשים יבינו שזה גורל המדינה, שצריך ממשלה חזקה". כדי לעודד את האנשים לצאת ולהצביע, מציע לבקוביץ להעניק את יום השבתון רק למי שמצביע: "בסופו של דבר זה יום שכולם לוקחים אותו בשביל להיות בים, לעשות קניות, סידורים. רק מי שייצא להצביע אמור לזכות ביום חופש הזה".

 

"החיכוך עם המשטרה גרם לאנשים להיות מעורבים יותר"

בבחירות האחרונות חלה עלייה בשיעור ההצבעה בקרב החברה הערבית, כך עולה מנתונים שונים שפורסמו לאחר הבחירות. בין המקומות שבהם נרשמה העלייה נמצא ביר הדאג' שבנגב. ביר הדאג' היא חלק מהמועצה האזורית נווה מדבר, ובכל ארבעת היישובים שבתחומה חלה עלייה בשיעור ההצבעה בין שתי מערכות הבחירות של 2019. בבחירות אפריל 2019 הצביעו 59.5% מבעלי זכות ההצבעה, ובבחירות האחרונות שיעור ההצבעה קפץ ל-80.44%. 

עימותים בביר הדאג' בעקבות מתן צווים להריסת הבתים ()
עימותים בין המשטרה לתושבים בביר הדאג' בתחילת השנה
 

לפי מוחמד זנון, תושב ביר הדאג', הסיבה לשינוי היא החיכוך המתמיד בין התושבים למשטרה. "בתקופה האחרונה אנחנו סובלים מגל של צווי הריסות וזה משפיע על ביר הדאג'. היו מקרים של עצורים ואלימות משטרתית. סעיד הופיע לצד היישוב ואנשים תומכים בו", אמר אחד מתושבי המקום - ח"כ סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת) - והוא זוכה לתמיכת שכניו.  

 

"החיכוכים עם המשטרה גרמו לאנשים להיות מעורבים יותר, וגם הבחירות לרשויות המקומיות הגדילו את המעורבות של האנשים", הוא הוסיף. "אני מצפה שהמגמה הזאת תימשך ונגיע ל-80% הצבעה ויותר בסבב השלישי".

מוחמד זנון מביר הדאג' יחד עם ח
זנון עם ח"כ אלחרומי ואחרים. "אני מצפה שהמגמה תימשך"(באדיבות מוחמד זנון )

סלמן אבו חמיד, יו"ר ועד היישוב, הסביר: "לעיתוי של הבחירות יש משמעות מאוד גדולה בביר הדאג'. אנשים היו בתקופה של הריסות בתים ומאבקים עם המנהל והמשטרה, והם רוצים לראות שינוי. גם העובדה שיש מועמד שהוא בן השבט נותנת רוח גבית לתושבים". הוא טען שהעלייה בשיעור ההצבעה היא מגמה שמתרחשת גם מחוץ ליישוב. "זה מבטא את רצון הציבור בשינוי שנוגע לחיי היום יום של התושבים", אמר אבו חמיד.

 

מי שלא הצטרפה למגמת העלייה בשיעור ההצבעה במגזר הערבי, זו המועצה המקומית כסרא-סמיע. בבחירות הראשונות של 2019 שיעור המצביעים עמד על כ-70% ואילו בבחירות האחרונות הצביעו רק 32.22% מבעלי זכות ההצבעה.

 

"האמת שאני לא יודע איך זה קרה, אבל בבחירות האחרונות לא הייתה כל כך אווירה של בחירות, זה לא עניין הרבה אנשים", אמר בהזאד אבו-חמיד, תושב המקום. "אני אישית הולך להצביע אף שלא הגיעו אליי נציגים של מפלגות. אני מקווה שהפעם נראה שינוי ולא רק סיסמאות באוויר".

בחירות 2020 אחוז הצבעה כסרא סמיע בהזאת אבו חמיד (צילום: חסן שעלאן)
אבו חמיד. "לא הייתה אווירה של בחירות, זה לא עניין הרבה אנשים"(צילום: חסן שעלאן)

בקרב תושבי הכפר יש כאלה שמעלים סימני שאלה על שיעור ההצבעה בבחירות הראשונות. "לדעתי בפעם הראשונה אחוז ההצבעה לא היה אמיתי", אמר אחד מתושבי הכפר. "איך זה יכול להיות שבפעם הראשונה הגענו ל-70% והפעם בקושי ל-30%? המשטרה צריכה לחקור את הנושא ולא לעבור על זה בשקט". הוא הוסיף: "אני אישית לא מוכן להצביע לאף מפלגה. כולם מבטיחים לנו הבטחות ובסוף זורקים אותנו בלי תוצאות. הפעם אנחנו לא נהיה יחסי הציבור של אף אחד. אני מעדיף להישאר בבית או לצאת לטייל באותו יום".

 

"אני מופתעת מפער ההצבעה בשתי מערכות הבחירות האחרונות. זה מעלה סימני שאלה על ההתנהלות בתקופות האלה", אמרה תושבת הכפר. "הרבה מהתושבים מיואשים, אולי כי לא רואים שינויים לטובת האזרחים הערבים במדינה. אני יכולה להבין אותם, אבל זה לא אומר שאנחנו נרים ידיים - אלא שנבחר במפלגה שתתמוך בנו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AFP
הקרב על אחוזי ההצבעה
צילום: AFP
מומלצים