בשל הקורונה: ירידה חדה בזיהום האוויר בסין

נגיף הקורונה משפיע גם על הסביבה: לווייני ניטור זיהום אוויר של סוכנות החלל האמריקנית וסוכנות החלל האירופית זיהו ירידות משמעותיות של חנקן דו חמצני (NO2) בסין. באתר נאס"א, שם פורסמו הנתונים, נכתב כי השינוי קשור לפחות בחלקו להאטה הכלכלית במדינה, שנגרמה בעקבות התפרצות נגיף הקורונה.

ההשוואה בין תחילת ינואר לימים האחרונים(צילום: נאס"א)

בשל התפרצות הנגיף, שהחלה בעיר ווהאן בסין, הפסיקו הרשויות במדינה את פעילות התחבורה הציבורית וכך גם כמה מפעלים - על מנת להפחית את התפשטות הנגיף, שגרם כבר לקרוב ל-3,000 מקרי מוות, מרביתם בסין. ההערכה היא כמות הפליטות ירדה בין 10 ל-30 אחוזים.

במפות שפרסמו שתי סוכניות החלל, שבה ניתן לראות ריכוזים של חנקן דו חמצני - גז רעיל שנפלט מכלי רכב, תחנות כוח ומתקניים תעשייתיים, מראים ירידה משמעותית בכמות הפליטות ברחבי סין בין התאריכים 20-1 בינואר, אז לא היה סגר, לבין התאריכים 25-10 בפברואר, אז צומצמה מאוד הפעילות במדינה ותושבים רבים נותרו בבידוד.

מדעני נאס"א אמרו כי בהתחלה הפחתת זיהום ה-NO2 זוהתה באזור העיר ווהאן ולאחר מכן חלה הפחתה משמעותית בזיהום האוויר בחלקים נוספים בסין.

ד"ר פיי לו, חוקרת איכות אוויר במרכז טיסות החלל גודרד  של נאס"א אמרה:  "זו הפעם הראשונה שראיתי ירידה כל כך דרמטית בשטח כה רחב לאירוע ספציפי". לדבריה, חלה ירידה משמעותית בכמות פליטת ה-NO2 במהלך המיתון הכלכלי שהחל ב-2008, אך הירידה הייתה הדרגתית. בנוסף נצפתה באותה שנה ירידה משמעותית בזיהום האוויר באזור העיר בייג'ינג בזמן שנערכו בה המשחקים האולימפיים. לאחר סיום האולימפיאדה שב זיהום האוויר לרמתו הקודמת.

בנאס"א התייחסו גם לחגיגות ראש השנה הסיני, שחל בסוף חודש ינואר ובראשית פברואר - דבר שגם גם בעבר לירידות בזיהום האוויר. עם זאת, בסוכנות החלל האמריקנית אמרו כי בשנים קודמות רמות הזיהום חזרו לרמתן הקודמת לאחר החגיגות. "השנה, שיעור ההפחתה משמעותי יותר מאשר בשנים האחרונות והוא נמשך זמן רב יותר", אמרה לו. "אני לא מופתעת מכיוון שבערים רבות ברחבי סין נקטו בצעדים למזעור התפשטות הנגיף".

"המוות מוירוס הקורונה הוא לא רק ממשי, אלא גם מוחשי", אומר פרופ' עדי וולפסון מהמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. "התסמינים ברורים ונראים לעין וכך גם מספר המתים, וכל אלה הובילו ממשלות רבות להיערך להתמודדות עם המחלה ולנקוט בפעולות קיצוניות, כגון בידוד או סגירת גבולות. לעומת זאת, את מיליוני האנשים שמתים בכל שנה בעולם כתוצאה מזיהום אוויר, אנחנו כמעט ולא רואים".

פרופ' וולפסון הוסיף: "זיהום אוויר חיצוני, שנוצר בעיקר משריפת דלקים פוסיליים בתעשייה או בתחבורה, אחראי לתמותה בטרם עת של כ-4.5 מיליון אנשים בשנה, ורק בישראל מדובר על כ-2,200 אנשים בשנה. שריפת הדלקים הפוסילים גם גורמת לפליטות גזי חממה ולמשבר האקלים שבו אנו שרויים. זה לא מפתיע שהאטת הייצור התעשייתי והגבלת התנועה ברחובות בסין, לצד הירידה בצריכה של מגוון רחב של מוצרים, הובילו להפחתה בזיהום האוויר. יחד עם זאת, למרות הנסיבות המצערות והמשבר הכלכלי העולמי, המוחשיות של ההשפעה של וירוס הקורונה על החברה האנושית היא גם הזדמנות לחשוב אחרת, הן על תרבות הצריכה הבזבזנית שלנו והן על ההכרח להתייעל אנרגטית ולעבור לייצור של חשמל ולהנעת כלי תחבורה בעזרת אנרגיות מתחדשות".