מבחן בוזגלו של הבונדסליגה
אחרי שמחאת אוהדי באיירן מינכן כלפי הבעלים של הופנהיים גרמה להפסקת המשחק בין שתי הקבוצות, האוהדים בגרמניה מצפים לראות: האם התקנון יופעל גם במקרה של קריאות גזעניות כלפי שחקנים שחורים
שעון גרמניה תקתק באיטיות לקראת השעה 18:00. רק לפני כמה דקות, בדקה ה-62 של המשחק של באיירן מינכן בהופנהיים,
לאון גרוצקה הנחית ברשת המארחת את הגול השישי. תוך עשרים דקות באיירן היתה אמורה לסיים את אחד השבועות הטובים שלה בשנים האחרונות. באמצע השבוע היא נסעה ללונדון ונתנה שלישייה לצ'לסי, ועכשיו שישייה ללא מענה בהופנהיים, ועוד בלי רוברט לבנדובסקי. מה קרה ב-23 הדקות הללו שגרם למאמן באיירן, האנזי פליק, לשבת במסיבת עיתונאים ולדבר באווירת נכאים במקום לחגוג את השבוע הגדול הזה? מה גרם לקרל היינץ רומינגה לכנות את היום "שבת השחורה", לטעון שאלה פניה המכוערות של באיירן מינכן ולאיים בצעדים חמורים נגד האוהדים שאותם צילמה באיירן?
הכל התחיל בדקה ה-67, כשהניצחון כבר היה בכיס. אוהדי האולטראס של באיירן הניפו שלט: "הכל נשאר אותו דבר. הליגה לא עמדה במילה שלה. דיטמר הופ הוא בן זונה". השופט כריסטיאן דינגרט עצר את המשחק. השחקנים, המאמנים וההנהלה של באיירן רצו בגשם השוטף וביקשו מבלוק האוהדים להסיר את השלט. אנשי באיירן הבינו מה קורה: דינגרט הפעיל את תקנון שלושת השלבים במקרה של אירועים על רקע גזעני כלשהו במגרש. האזהרה השנייה תגרור את עצירת המשחק והורדת השחקנים. השלב השלישי הוא הפסקת המשחק וקביעת משחק חוזר או הפסד טכני במקרה שבו ברור איזו קבוצה נושאת באשמה להפסקתו.
אוהדי באיירן מינכן במשחק(צילום: AP)
השחקנים חזרו לשחק, אבל בדקה ה-77 הונף השלט הענק שוב. השופט הוריד את השחקנים מהמגרש לעשרים דקות. כשחזרו פנה מנואל נוייר, קפטן באיירן, לבנג'מין הובנר, קפטן הופנהיים והודיע לו שאין טעם למשחק, שאין לו יותר ערך ספורטיבי. הובנר הסכים ושניהם הודיעו לשופט על כוונתם. כל 22 השחקנים נעמדו קרוב למחצית המגרש והתמסרו מפעם לפעם קרוב לרבע שעה. רומינגה נעמד ליד דיטמר הופ קרוב לקו מחצית המגרש וביחד הם מחאו כפיים למחווה של השחקנים. האוהדים של באיירן לא הניפו שוב את הדגל. מחאה, מחאה, אבל יש מאבק אליפות צמוד.
בואו ניתן רקע למחאה. רוב האוהדים בבונדסליגה לא אוהבים את דיטמר הופ, הבעלים של הופנהיים, ואת מה שהוא מייצג לטעמם. מאז 1998 קיים בבונדסליגה חוק ה-50 פלוס אחד. לפי החוק הזה גופים מסחריים או אנשים פרטיים אינם יכולים להחזיק ביותר מ-49 אחוז ממניות הקבוצה. שאר המניות מוחזקות בידי האוהדים. זה מבטיח לאוהדים רוב בהצבעות ומבטיח שטובת הקבוצה תועדף תמיד על פני שיקולים מסחריים או כלכליים. לכלל הזה יש יוצאים מן הכלל. קבוצות שנתמכות על חברה מסחרית במשך שנים (וולפסבורג על ידי פולקסווגן ולברקוזן על ידי באייר).
קארל היינץ רומינגה ודימטאר הופ(צילום: getty images)
ב-2015 הוחלט שגם הופ, אחד מבעלי חברת התוכנה "סאפ", הוא יוצא מן הכלל. הוא השקיע בהופנהיים למעלה מ-350 מיליון אירו במשך יותר מעשרים שנה והעלה אותה מליגת החובבנים עד לבונדסליגה. אוהדי הקבוצות האחרות לא יכולים לסבול אותו. בעיניהם הופ הוא כל מה שרע בכדורגל, הוא הפך את הענף למכשיר שיווק, והציב בליגה קבוצה מלאכותית שנהנית מכספים שלקבוצות אחרות אין. מי שבלטו בעוינות כלפי הופ, הם אוהדי דורטמונד, אחת הערים היותר עניות בגרמניה. אוהדי דורטמונד שרו נגדו, קיללו אותו, והניפו שלטים עם פניו של הופ במרכז המטרה. ההתאחדות הטילה על הקבוצה עונש על תנאי. אחרי שאוהדי דורטמונד חזרו על התנהגותם, הקבוצה קיבלה עונש קנס בסך 50,000 אירו והוחלט שעל אוהדי הקבוצה תיאסר הכניסה לאצטדיון בהופנהיים עד 2023.
כאן התעוררה מחאת האוהדים. ההתאחדות לכדורגל הגרמנית הבטיחה שתימנע מעונשים קולקטיביים. האוהדים גם יודעים ש"סאפ" היא אחת הספונסריות של הליגה. אלו התקדימים שמהם הם פוחדים. בשבוע שעבר במנשנגלדבאך שוב הונף שלט עם פרצופו של הופ במרכז המטרה. אתמול, בעת התקרית בהופנהיים, הופסק משחקה של דורטמונד בגלל קריאות נגד הופ. אוהדי באיירן מיהרו להסביר את עצמם לאחר המשחק אתמול באתר אוהדי האולטראס: "זו התקפה כוללת עלינו כאוהדי כדורגל ולא היה סיכוי שנשב בשקט ולא נגיב. אתם יכולים לא להסכים עם בחירת המילים, אבל זו היתה הדרך היחידה שלנו להשיג תשומת לב. פאק יו ההתאחדות לכדורגל הגרמנית"".
מחאת אוהדי באיירן מינכן במשחק(צילום: רויטרס)
אולי יש צדדים טובים במחאה הזו
מדי שבוע בכל רחבי גרמניה שחקני כדורגל חשופים לקריאות ושלטים המעליבים אותם על בסיס גזעני, דתי, לאומי ושאר ירקות. מעולם לא נקט אף שופט באחת משלוש האזהרות העומדות בפניו כדי לעצור את המשחק. לפני חודש ירדה קבוצת הנוער של הרטה ברלין מהמגרש בגלל קריאות גזעניות שהופנו נגדה. נגד הקבוצה נפסק הפסד טכני בגלל הירידה מהמגרש. ג'רום בואטנג, שחקן באיירן ומי שזכה עם גרמניה בגביע העולם, מתלונן שמדי שבוע הוא שומע נהמות של קופים כלפיו. מנואל נוייר מעולם לא הציע לשופט או לקפטן היריב לעצור את המשחק. קרל היינץ רומינגה מעולם לא הלך לחבק את בואטנג ולהורות לחבריו לקבוצה לרדת מהמגרש לאות מחאה.
אז פתאום לקרוא לבן אדם "בן ז**ה" זו עילה לשבור את הכלים? ההחלטה הייתה מסר לשחקני ואוהדי הכדורגל בגרמניה ואולי בעולם: יש דין לשחקנים (בעיקר לשחורים), ויש דין לבעלים מיליארדר (כמובן לבן).
בואטנג מול אילהס בבו. יקבל את אותו יחס?(צילום: AFP)
אבל אולי יש פה גם צד טוב. אולי זה התקדים. דיטמר הופ יהפוך למבחן בוזגלו של הכדורגל הגרמני. שמעתה כל משחק שבו יושמעו נהמות יופסק ויחולו עליו שלושת השלבים עד להפסקת המשחק. אולי מה שקרה להופ בשבת יהיה המתנה הגדולה ביותר שהוא ייתן לכדורגל הגרמני. הלוואי, אבל קשה לבנות על זה: במציאות הנוכחית תסריט כזה יגרום לכל משחק בליגה הגרמנית להיעצר לאחר עשר דקות. במקום משחקי כדורגל יתרחשו על המגרש דיונים פילוסופיים סטייל על מונטי פייטון על מגבלות חופש הביטוי.
למרות שהם לא הלכו עם זה עד הסוף, כל הכבוד לאוהדי באיירן על הסולידריות שגילו עם חבריהם ליציע. באיירן מינכן של העשורים האחרונים היא הרעה החולה של הכדורגל הגרמני. היא הרגה את התחרותיות במה שהיתה הליגה הכי תחרותית. היא קנתה את מריו גצה רק כדי שלדורטמונד לא יהיה את מריו גצה. לבאיירן נוח עם קונספט ה-51. ב-49 אחוז שלה מחזיקות חברות מהפורטפוליו העליון של הכלכלה הגרמנית. האם באיירן הייתה מתנהגת בצורה דומה אם התוצאה נגד הופנהיים היתה 1:1? קשה לדעת. זה בטח לא היה יושב טוב במאזנים הכספיים של אאודי. הרבה יותר קל להיות מחתרתי כשאתה מוביל 0:6.
אבל שוב, הכי חשוב: יכול להיות שמה שאלפי קריאות, קללות ונהמות נגד שחקנים לא עשו, תעשה מחאה אחת נגד דיטמר הופ. הלוואי.
לפנייה לכתב/ת 
דיטמר הופ ואוליבר קאן
צילום: AP
מומלצים
