כאן זה בית? כאן זה לב

בהגיעם לדרום סודן מצאו המגורשים מדינה נחשלת, נעדרת תשתיות בסיסיות, מוכת מלריה וטיפוס, ללא מערכות בריאות וחינוך. מרביתם של המגורשים נעדרו מדרום סודן לשנים רבות, ולא היה להם בית לחזור אליו.

בין המגורשים היה גם וואי בן ה-12, חברו הטוב של בני, אורי, שלמד איתו בכיתה בבית הספר היסודי בתל אביב. וואי גורש יחד עם הוריו ושני אחיו הקטנים למקום אותו לא הכיר, ושהיה שונה לחלוטין מכל מה שחווה עד אותו זמן.

הצצה לסרטה של ניצן טל "8,000 מהדקי נייר":

בעקבות הגירוש, הקמתי, יחד עם ד"ר רמי גודוביץ, מרצה לפילוסופיה ופעיל בקרב קהילת הפליטים בישראל, את פרויקט COME TRUE, שמטרתו להחזיר לספסל הלימודים את הילדים הדרום סודנים, שלמדו בישראל, שכם אל שכם עם ילדינו, וכעת גורשו לחיים של רעב, מחסור ומחלות.

פרויקט COME TRUE יצא לדרך באוגוסט 2012, בביקור שלי ושל אורי בג'ובה, בירת דרום סודן, במהלכו החליטו ההורים הדרום סודנים, שלטובת בטחון הילדים, יהיה עדיף לשלוח אותם ללמוד בפנימיות באוגנדה הסמוכה. והקבוצה הראשונה של תלמידים, ביניהם וואי, החלו את לימודיהם בפברואר 2012.

הפסל רפאל לומס בנה עם התלמידים פסל של בית ממהדקי נייר, שהוצב מאוחר יותר במוזיאון בקליפורניה. צילום: ברק ברינקר

עם תום שנת הלימודים הראשונה, בסוף נובמבר 2013, חזרו הילדים לדרום סודן כדי לבלות את החופשה הגדולה בחיק משפחותיהם. למרבה הזוועה, ב-15.12.13 פרצה בדרום סודן מלחמת אזרחים אכזרית, שגבתה עד כה את חייהם של כ-400,000 איש, והפכה למעלה מ-2.5 מיליון דרום סודנים לפליטים או עקורים. את הטלפונים המבועתים שקיבלנו באותו לילה מחברינו בדרום סודן לא נוכל לשכוח לעולם.

בית באוגנדה לילדים דרום סודנים, דוברי עברית

פרוייקט COME TRUE הלך וגדל, כשתורמים ישראלים רבים הצטרפו כדי לממן מלגות לימודים לילדי הפרוייקט, ולאפשר להם חיים בטוחים באוגנדה, בטחון תזונתי, טיפולים רפואיים וחינוך איכותי. כיום מהווה הפרוייקט בית לכמאתיים ילדים וילדות דרום סודנים, דוברי עברית, הלומדים בפנימיות בקמפלה, בירת אוגנדה.

במסגרת הפרוייקט משולבות פעילויות שיאפשרו לתלמידים לגלות ולפתח את הכשרונות הגלומים בהם. כך, הגיע לפרויקט הפסל רפאל לומס, שבנה עם התלמידים פסל של בית ממהדקי נייר, שהוצב מאוחר יותר במוזיאון בקליפורניה ואפשר לתלמידים לבטא את הכמיהה שלהם לבית, ולהחזיר פיסה שלהם למקום בו גדלו וממנו גורשו.

ילדים סודנים באוגנדה בונים בית מעץ. צילום: ברק ברינקר

בזכות קשר של רפאל לאחד מראשי הקהילה היהודית "אבויודאיה" באוגנדה, נוצר קשר בין הקהילה לקבוצת תלמידים בפרוייקט שנסעה לכפר של האבויודאיה כדי ללמד שם עברית ולסייע בשיפוץ בית הספר המקומי. ההזדמנות עבור תלמידי הפרוייקט - פליטים ונתמכים על ידי תורמים, להיות בעצמם מקור של ידע, נתינה וסיוע, היא אירוע מעצים ומרגש.

אנו גאים בתלמידינו המוכשרים, ושמחים להציג בחזית הפרויקט את היצירות שלהם ואת סיפורי ההצלחה שהם מגלמים. אך מאחורי הקלעים, אנו מתמודדים לעתים תכופות עם סיפורים קורעי לב, שנוצרו מתוך הקרע האכזרי של ילדים אלה מהמקום שלו קראו בית. כמו סיפורה של כ', נערה שנאלצה להיות עדה לאונס קבוצתי ורצח של חברתה בזמן מלחמת האזרחים בדרום סודן.

לפצעים בנפש אין לנו מזור

א',למשל, היא ילדה בת 13, שיום אחד גברו עליה הגעגועים לאמה, והיא קפצה מעל הגדר המקיפה את הפנימיה בה למדה במסגרת הפרוייקט, והחלה במסע בן 200 קילומטרים, למחנה הפליטים בו נמצאת אמה. למרבה המזל, א' נמצאה בריאה ושלמה כעבור ימים אחדים, על ידי מספר נערים נחושים מהפרוייקט, שהצילו את חייה, אך לפצעים בנפשה הצעירה אין לנו מזור.

על כל סיפור הצלחה שלנו יש עוד ועוד סיפורים קורעי לב. כמו סיפורם של שלושת האחים, שהגיעו אלינו לאחר שהאח הצעיר ננשך על-ידי כלב מוכה כלבת במחנה הפליטים בו שהו עם משפחתם, ובהעדר כסף לטיפול רפואי, גסס ומת באוהל של המשפחה.

"על כל סיפור הצלחה שלנו יש עוד ועוד סיפורים קורעי לב". צילום: ברק ברינקר

או הסיפור על הילדה שנותרה לבדה בעולם, לאחר שאמה הציתה את עצמה ואת בתה הצעירה באקט של טירוף אחרון, ממחוזות הייאוש אליו הובילו אותה החיים חסרי התוחלת במחנה פליטים. ויש עוד ועוד סיפורים של ילדים, שיכלו לחיות בביטחה בישראל, ובמקום זאת הם חשופים לזוועות ולעוולות מתמשכות.

ההתמודדות היומיומית שלנו עם העוול שנעשה לקהילה הזו, הופכת אותנו לנחושים יותר ויותר להצליח ולבנות עתיד וחיים לילדי COME TRUE, ולאפשר להם להפוך לאנשים מוכשרים, בטוחים בעצמם, חומלים ובעלי יכולת להשפיע לטובה על סביבתם.

אנו מזמינים אתכם להצטרף לאלפי הישראלים שכבר תומכים בפרוייקט, ולממן מילגה או חלק ממילגה, עבור ילד או ילדה, שהעדר המילגה עבורם משמעו במקרה הטוב נישואים מוקדמים, חיים של עוני, רעב ופליטות, ובמקרה הגרוע, משמעו מוות.

• סיפורם של התלמידים והדרך המטלטלת אותה עברו, בין החיים הבטוחים בישראל, למלחמה האכזרית בדרום סודן, לבטחון היחסי באוגנדה, וביניהם במסע החיפוש של התבגרות בצל פליטות, מתואר בסרטה התיעודי של ניצן טל "8,000 מהדקי נייר", שיוקרן ביום שבת, 14.3.2 בשעה 10:00, במסגרת פסטיבל אפוס בתל אביב, במוזיאון ת"א, ההקרנה היא בנוכחות היוצרים.
  

• הכותבת היא עו"ד לאה מילר-פורשטט, שותפה במשרד עורכות הדין SGF, הקימה ומנהלת במשותף את פרויקט COME TRUE מאז 2012.
  

• פרוייקט COME TRUE מנוהל בהתנדבות מלאה תחת עמותת ביקם הרשומה בישראל. תרומות לפרוייקט מוכרות לצרכי מס. מילגה מלאה לילד או ילדה בפרוייקט COME TRUE היא בסך 4,800 ש"ח בשנה או 400 ש"ח בחודש. כל תרומה בהוראת קבע, החל ב-40 ש"ח בחודש, תופנה לטובת תרומה לילד/ה בפרוייקט. לתרומות לחצו כאן.
  

תערוכה משלבת - שם אחר#Other name

בימים אלו התערוכה שם אחר Other name#, מציגה את עבודותיהם של קבוצת אמנים ישראלים ממגזרים שונים, לצד עבודותיהם של מבקשי מקלט, מהגרים ופליטים. את התערוכה יזמה ואוצרת האמנית יעל פיבק-אילן, בשיתוף פעולה עם המוקד לפליטים ומהגרים, ואמנים מתנדבים.

"הייתי רוצה להיות אמן . ממש אמן. כשאני מצייר אני מרגיש בחיים". יצירה של צגאי ברהה

על קירות מתחם "המקרר" וגלריה "צדיק" ביפו יוצגו עבודות שמתבוננות מחדש בגורלם של אנשים, נוודים, שעוברים ממקום למקום, תלויים בחסדיהם ובנדיבות ליבם של אחרים. התערוכה שואלת על אטימות, התעלמות, על עיניים שלא מוכנות להביט, על חווית החרדה מול דלתות סגורות ומול פחד מפני גירוש, על עקירה ואובדן זהות.

הקונספט הייחודי בתערוכה זו הוא שעבודותיהם של מבקשי המקלט יוצגו על קירות הגלריות, לצד עבודות האמנים המנוסים. שמות המציגים לא יוצגו בסמוך לעבודות, כדי ליצור בלבול מכוון, ועבודות המהגרים ייטמעו ויהפכו לחלק אינטגרלי מגוף העבודה.

שייכות, זהות, ואופן ביטוי אישי

בדרך זו תיווצר אחידות ביחס הצופים כלפי המוצגים ויעלו שאלות בזמן אמת, בנושאים של שייכות, זהות, ואופן ביטוי אישי. התערוכה מלווה בלקט סיפוריים אישיים על הגירה ומעבר מארץ לארץ, שנאסף בראיונות עם מבקשי המקלט ועם האמנים המקומיים.

"בחיים האמיתיים אני לא יכולה להגיד מה שאני אומרת בציור". ציור של היוצרת סאלם

יציגו בתערוכה ציבי גבע, אסד עזי, סיגלית לנדאו, ליאב מזרחי, מריה סלאח מחמיד, תמר סימון, אסף רהט, מיקי צדיק, עידו דגן, איתמר שגיא, גאמרלדין עלי, צגאי ברהה, סאלם, דאוויט ורגאי, אפרווקי טעמה, ואמנים נוספים ממבקשי המקלט שכרגע מציגים בעילום שם.

"אני לא יכול גם לצאת מישראל, כי אין לי פספורט. מספר צגאי ברהה, ממשתתפי התערוכה שהגיע מאריתראה ב-2010 . "אני לא חושב על להקים משפחה. אין כאן נשים מאריתריאה שפנויות ומי שמגיעה עוברת התעללות קשה בדרך, אני מעדיף שהבנות לא יגיעו בגלל מה שקורה להן בדרך. אז אני מקבל שככה זה וחי מיום ליום. האמנות עוזרת לי לחיות, הייתי רוצה להיות אמן . ממש אמן. כשאני מצייר אני מרגיש בחיים".

סאלם, ציירת שמזדהה בשמה הפרטי בלבד, הגיעה גם היא מאריתראה. "היום אני יוצרת זה הדבר היחידי שאני עושה בעצם רק עבור עצמי", היא משתפת. "הגעתי מטיפול. כל הדרך לארץ היא דרך שאני לא רוצה לדבר עליה אז אני מטפלת, בעצם מנסה לדבר על זה באמצעות היצירה. בחיים האמיתיים אני לא יכולה להגיד מה שאני אומרת בציור".

"התערוכה מלווה בלקט סיפוריים אישיים על הגירה ומעבר מארץ לארץ"(ציור : אפוורקי טעמה )

סדנאות ציור בעקבות האמנים שמציגים בתערוכה יתקיימו על ידי חלק מהאמנים המציגים במתחם המקרר, לתלמידי תיכון, בית הספר ביאליק רוגוזין. התלמידים הם ילדי מבקשי מקלט במגמת אמנות. יצירותיהם יוצגו כחלק מהתערוכה במתחם המקרר.

התערוכה שם אחר#Other name, תוצג בשני חללים במקביל, הכניסה חופשית:

• חלל הגלריה ב"צדיק",שמעון הצדיק 19 ביפו. אירוע נעילה יתקיים ב-21.3. במקום בשעה 20:00
• במתחם האמנים "המקרר", ברחוב החשמונאים 90, תל אביב, יתקיים בתאריך 12.3 בשעה 19:00 ערב מופעים מוסיקה ופרפורמנס בהשתתפות בסמה בדר (פרפורמנס) ו-TONTON (גוספל אמריקאי). בין התאריכים 12-15 לחודש יוצגו במתחם עבודות נוספות.