שתף קטע נבחר

ספורט נשים: גם לנו מגיע סיקור מקצועי ומכבד / טור

פערי השכר ואי השוויון קיימים בכל סקטור בשוק העבודה, אבל עבור ספורטאיות המחיר כבד יותר וההכרה כמעט שאיננה. קפטנית נבחרת ישראל ומכבי אשדוד בכדורעף, מורן צור, בטור מיוחד ליום האישה

מכירים את לברון ג'ימס? וליונל מסי? ברור נו. מה לגבי דיאנה טוראסי? אדה הגרברג?

 

לא מצלצל? אספיילר לכם שהן המקבילות של הראשונים. ברוכים הבאים לעולמן של ספורטאיות מקצועניות. מוכרות פחות, מרוויחות פחות אבל מתאמנות ומשקיעות כמו הגברים, לא פחות. כמעט עשרים שנה אני משחקת ברמות הכי גבוהות בכדורעף הישראלי. ברזומה: קפטנית נבחרת ישראל, שחקנית בקבוצות בכירות ומצליבת העשור.

 

20 שנים בענף. צור (צילום: איגוד הכדורעף) (צילום: איגוד הכדורעף)
20 שנים בענף. צור(צילום: איגוד הכדורעף)

 

כשחקנית ליגת העל כל כך הרבה שנים, אני אמורה לכאורה להיות "מסודרת" כלכלית, אבל המציאות פחות פשוטה ולא "זוהרת" כמו שאתם אולי חושבים. לולא הייתי נשואה לשחקן כדורעף בכיר בליגת העל, ספק אם הייתי נחשפת לפערים האלו פעם אחר פעם. בארבע השנים האחרונות ילדתי את שתי בנותיי המקסימות. בעוד בן זוגי נדרש לכמה ימי חופש עבור הלידה ולאחריה, אני הייתי בחוץ עונה שלמה.

 

כדורעף כולל נפילות על הרצפה, גלגולים, קפיצות ועוד. אחרי הלידה קיבלתי הצעות אך הן היו נמוכות בעשרות אחוזים ממה שהייתי רגילה לקבל. הסיבות ברורות, אולי אני עדיין לא בכושר משחק, ואולי הקבוצה לא בטוחה אם אחזור לעצמי וליכולותיי הרגילות.

 

ההיריון השני, רחמנא ליצלן, כבר הוביל אותי לליגה השנייה. בדיעבד כך הגעתי למכבי AOV אשדוד וזו הייתה אחת מהבחירות הטובות שעשיתי. לא שאני משווה את עצמי לעומרי כספי, אבל הייתם מדמיינים אותו חוזר מפציעה (חלילה עומרי, רק בריאות) לקבוצה בליגה הלאומית?

 

מורן צור  (צילום: בני ואינר)
"שחקן בכיר לא היה חוזר מפציעה ישר ללאומית"(צילום: בני ואינר)

 

פערי השכר ואי השוויון קיימים בכל סקטור בשוק העבודה, אבל עבור ספורטאיות המחיר כבד יותר וההכרה כמעט שאיננה. תעשו לעצמכם ניסוי: כנסו לגוגל ורשמו "שחקנית כדורעף". האופציה הראשונה שתקפוץ לכם היא: "שחקנית הכדורעף היפהפייה שמטריפה את העולם", האופציה השלישית: "הכירו: שחקנית הכדורעף שעושה תואר בסקס". שתי אפשרויות ראשונות בגוגל והן בכלל משנת 2014.

 

שיהיה ברור, אני לא מתחרטת על שום החלטה שקיבלתי בקריירה. אני אוהבת ונושמת כדורעף. גם אם הייתי חוזרת עשרים שנה אחורה בזמן, הייתם מוצאים אותי עם כדור ורשת. יום יבוא והבנות שלי, שנולדו לתוך עולם הכדורעף והספורט המקצועי, ירצו אולי להיות ספורטאיות. אני אהיה שם כדי לתמוך, לעודד ולדחוף אותן קדימה. ואולי בעוד 15 שנים כשתחפשו "שחקנית כדורעף" בגוגל, זה יהיה בהקשר יותר מקצועי ומכבד. עד אז נשאר לי לקוות שעוד ועוד בנות יעשו ספורט, כל ספורט, יהנו ויחוו כי עם כל הקשיים, ויש לא מעט כאלו, ספורט זה דבר נהדר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים