שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מנכ"ל זכותי אלון אהרונוב: "תיקון חוק הביטוח הלאומי - מעז יצא מתוק"

    לפני ארבע שנים, בסיומם של דיונים בוועדת הרווחה של הכנסת, פורסם תיקון 161 לחוק הביטוח הלאומי המגביל את שכר הטרחה לגופים מייצגים בוועדות הביטוח הלאומי. במלאת ארבע שנים לתיקון החוק יצאנו לבדוק, בעזרתו של אלון אהרונוב מנכ"ל חברת זכותי, מה בעצם השתנה והאם המחוקק הצליח להשיג את מטרתו

    על רקע הפגנות הנכים מול קריית הממשלה בשל העיכוב בהעלאת קצבאות הנכים, ובמלאת 4 שנים לתיקון לחוק הביטוח הלאומי אשר הגביל את שכר הטרחה למייצגים, שוחחנו עם אלון אהרונוב, מנכ"ל חברת זכותי. "זכותי" היא החברה המובילה בישראל בתחום של מימוש זכויות רפואיות, והיא מתגאה ב'נבחרת המומחים' שלה הכוללת מומחי ביטוח, מיסים, מנהלים לשעבר בביטוח הלאומי, יועצים רפואיים ועוד, המספקים יחד את המענה השלם לכל אדם שנפגע או חלה ומבקש לממש את מלוא זכויותיו.

     

    "הגעתי לתחום כאשר חיפשתי מקום עבודה לטרום התמחות בייעוץ מס", מספר אהרונוב, יועץ מס מנוסה בשנות ה-40 המאוחרות לחייו. הוא מצא חברה המטפלת בהחזרי מס והחל לשמש כסוכן מטעמה המגיע לבתי הלקוחות. "שם התוודעתי לראשונה לעוול הגדול כלפי נפגעי תאונות ומחלות", הוא אומר, "דווקא בנקודות השפל הגדולות ביותר של החיים, אנשים נדרשים להתמודד עם ביורוקרטיות שונות על מנת לקבל את מה שמגיע להם". משנת 1995, עת הוסמך כיועץ מס, התמחה אהרונוב במיסוי יחיד ובמימוש זכויות רפואיות ובשנת 2005 היה ממייסדי חברת זכותי אותה הוא מנהל עד היום.

    אלון אהרונוב, מנכ"ל "זכותי"
    אלון אהרונוב, מנכ"ל "זכותי"

    מה זה בעצם מימוש זכויות רפואיות ומהי חברת "זכותי"?

    "חברות למימוש זכויות רפואיות הוכרו פורמאלית בדצמבר 2015 באמצעות תיקון 161 לחוק הביטוח הלאומי. חברת זכותי היא החברה המובילה בישראל בענף הזכויות הרפואיות והיא נוסדה לפני 15 שנים, בשנת 2005. מאז ועד היום קיבלנו קרוב למיליון וחצי פניות וטיפלנו בעשרות אלפי לקוחות, שרובם המכריע מרוצים. התחום הזה מאוד מורכב, אנחנו מצד אחד עובדים מול ביטוח לאומי, בנושאים כמו תביעות נכות כללית, נפגעי עבודה, שירותים מיוחדים ועוד, ומצד שני יש נושאים, כמו פטור ממס, שבהם אנחנו פועלים מול מס הכנסה, במקרים אחרים אנחנו פועלים מול חברות הביטוח לצורך מימוש של פוליסות בריאות, נכות, סיעוד וכד', מול משרד הבריאות בנושאים כמו הוצאת תו נכה ומול גורמים נוספים. הערך המוסף המרכזי שלנו הוא הטיפול הרב תחומי, בחברת 'זכותי' יש שילוב של נבחרת מומחים המורכבת מרופאים, כולל רופא ראשי שישב בוועדות ערר בביטוח הלאומי למעלה מ-30 שנה, מנהלי מחלקות לשעבר בביטוח לאומי, עובדי ביטוח לאומי לשעבר, סוכני ביטוח, יועצי מס ועוד".

     

    זה לא בעייתי? אתה לא רואה בזה סוג של "דלת מסתובבת"?

    "נהפוך הוא. אנחנו מדברים על אנשים שהקדישו את הקריירה המקצועית שלהם לתחום הזכויות הרפואיות, ועל רופאים שבמשך עשרות שנים עוזרים לנכים ולנפגעים מטעם המדינה. אין המשך טבעי יותר לקריירה שלהם מאשר להמשיך ולסייע לחולים ולנפגעי תאונות לקבל את המגיע להם, וזאת דווקא משום שהם מכירים כל כך טוב את המערכת ומגיעים עם ניסיון של טיפול במאות ואלפי מקרים שונים. מי יכול לטפל טוב יותר בנפגע עבודה מאשר אדם שניהל את מחלקת נפגעי עבודה 28 שנים? מי יכול להכין סיכום רפואי ממצה ומקיף יותר מאשר רופא שבמשך 30 שנה ישב בוועדות ערר של הביטוח הלאומי? זו גם הסיבה שבבדיקה של משרד רו"ח עבור ועדת הרווחה בכנסת, במסגרת הדיונים על התיקון בחוק ב-2015, נקבע ששיעורי ההצלחה של חברת 'זכותי' הם הגבוהים ביותר מבין החברות שנבדקו".

     

    "לא קיבלת - לא שילמת?"

    אם הזכרנו כבר את התיקון לחוק מ-2015, הוא לא היה אמור לפעול נגד חברות כמו 'זכותי'?

    "אני מברך על התיקון לחוק הביטוח הלאומי ואני חושב שהוא עשה רק טוב בכל הקשור להסדרת הפעילות בענף. הוא נתן לגיטימציה לתחום מימוש הזכויות הרפואיות, הכיר באופן ברור בחברות כמו זכותי כמייצגים וגם קבע הגבלות על שכר הטרחה לטובת הלקוחות. אבל בוא נעשה סדר, אנחנו מדברים על תיקון 161 לחוק הביטוח הלאומי שכותרתו 'הגבלת שכר טרחה למייצגים', הרעיון שעומד מאחוריו הוא למנוע ניצול של חולים ונפגעים ויש לברך על כך. אבל חשוב לציין שחברת 'זכותי' היא זו ש"נפגעה" הכי פחות מהתיקון הזה, וזאת מהסיבה הפשוטה ש'זכותי' גבתה את הסכום ההגון ביותר גם לפניו. לכן, 'זכותי' הייתה גם הראשונה לאמץ את החוק עוד לפני כניסתו לתוקף. מאידך, אני חייב לציין שבשל החוק ישנו ציבור גדול של בעלי שכר נמוך שלא יכולים כיום לקבל שירות ומתמודדים לבד מול ביטוח לאומי".

     

    אם כך, איך זה השפיע בפועל? עד כמה ירד מחיר השירות שלכם?

    החוק הגביל את עלות פתיחת התיק ל-936 ₪ כולל מע"מ, וזהו אכן הסכום שאנחנו גובים. אבל אנחנו ב'זכותי' הלכנו צעד אחד נוסף והצהרנו 'לא קיבלת? לא שילמת', כלומר גם את הסכום הסמלי הזה אנחנו מחזירים ללקוח בסוף התהליך, במקרה בו לא הצלחנו להביא אותו לתוצאה שהוא ציפה לה. רק חברה שסומכת על היכולות שלה ועל שיעורי ההצלחה שלה יכולה להעניק הטבה כזאת, שמשמעותה הוא שבסופו של דבר ייתכן וכל הטיפול מאלף ועד תו בוצע למעשה על חשבון החברה. כל הסיכון לכך הוא עלינו והלקוח יכול בעצם רק להרוויח. ברור שאנחנו לא מצליחים ב-100% מהמקרים, אבל שיעור אי-ההצלחות הוא נמוך מספיק על מנת שנוכל לעמוד בכך".

     

      (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
      

    זינוק משמעותי במספר הפונים ל"זכותי"

    למרות החוק אשר נועד להגביל את פעילותן של חברות למימוש זכויות ומסדיר את אופן ההתקשרות איתן ואת התשלום שמותר להן לגבות, ולמרות שנראה היה כי מטרתם של יוזמי החוק הייתה להתנגח באותן חברות, מסתבר מנתוני הביטוח הלאומי כי מאז חקיקתו של החוק ישנו זינוק משמעותי במספר הפונים לחברות אלו. זאת, למרות שעדיין מדובר בשירות בתשלום, הכולל הן תשלום ראשוני עבור פתיחת התיק והן תשלום הנגזר מגובה ההטבות הכספיות שהצליחו אותן חברות להשיג. לאחרונה אף עלתה הצעת חוק חדשה המבקשת לבטל את המע"מ על שירותי ייצוג בפני הביטוח הלאומי, יוזמה מבורכת לכשעצמה, אשר עומדת גם היא בסתירה לכוונתם המקורית של יוזמי החוק.

     

    הסיבה לעלייה במספר הפונים, ככל הנראה, נעוצה בכך שגם נתוני המוסד לביטוח לאומי תומכים בטענות שמעלה אהרונוב, ומצביעים על כך שפונים הנעזרים בחברות למימוש זכויות משיגים כ-40% תוספת על פני אלו הפונים עצמאית. ואם זה אכן המצב אז נראה שלאחר הגבלת שכר הטרחה, ובהינתן שהתשלום כולו יבוצע רק במקרה שהתהליך הסתיים בהצלחה, אין סיבה שלא להיעזר בשירותי חברות אלו על מנת להבטיח את מיצוי מלוא הזכויות.

     

    גם אם כוונתו המקורית של החוק להגבלת שכר הטרחה של חברות למימוש זכויות רפואיות הייתה לייתר אותן, והביקורת עליו גרסה כי הגבלות שכר הטרחה יגרמו בסופו של דבר לעיוות דין דווקא כלפי הנפגעים, הרי שבשורה התחתונה הסדרת התחום הביאה ליותר פונים, אשר נעזרים יותר בשירותי חברות כגון 'זכותי' ואכן ממצים בסופו של דבר את זכויותיהם במלואן. נתוני המוסד לביטוח לאומי עצמו, המצביעים על תועלת גדולה ביותר בהסתייעות בחברות אלו, מחזקים את ההשערה כי מגמה זו צפויה להימשך גם בשנים הבאות.

     

    יד מכוונת – הכוונה רצויה אבל הביקוש נמוך

    תובנות אלו עמדו ככל הנראה גם מאחורי הקמתם של מרכזי 'יד מכוונת', אשר נועדו במקור לספק את אותו שירות בדיוק, אך מטעמו של המוסד לביטוח לאומי ובסניפיו - למרכזים אלו כיוונו ככל הנראה גם יוזמי החוק, מיקי רוזנטל וחיים כץ. עזרה כזו יכולה להיות מבורכת, והכוונה שעומדת מאחוריה וודאי רצויה, אך מנתונים של המוסד עצמו מסתבר אחוז הפונים לשירות זה הוא נמוך במיוחד. לכך יש לצרף את העובדה כי להבדיל מחברות למימוש זכויות רפואיות, מדובר על סיוע שמעניק המוסד לביטוח לאומי עצמו לגבי הזכויות הניתנות על ידו, בעוד שזכויות רפואיות יכולות להגיע גם מחברות הביטוח, ממס הכנסה וממקורות נוספים.

     

    "עמדות 'יד מכוונת' מספקות שירות מסוים" אומר אלון אהרונוב, "ושונה מזה שחברת זכותי נותנת. כל חברה שפועלת במטרה לסייע לאנשים לקבל את המגיע להם מהביטוח הלאומי זה תמיד מבורך. אני בטוח שבחברת 'זכותי' מקבלים את הערך המוסף הגבוה ביותר. לדעתי האישית, אם את אותם מיליוני שקלים שהביטוח הלאומי משקיע בשירותי 'יד מכוונת' הוא היה משקיע בתקנים נוספים, במחלקות נוספות ובשיפור השירות, כולם היו יוצאים נשכרים".

     

    לסיכומו של דבר, ארבע שנים לאחר חקיקת החוק, נראה שהוא בהחלט השיג את מטרתו, גם אם לא כפי שהיו רוצים אולי יוזמיו. חברות למימוש זכויות פועלות כעת באופן מוסדר, פעילותן מעוגנת בחוק וכך גם שכר הטרחה שהן יכולות לגבות. הסיוע שהן מעניקות לפונים אליהם אכן הוכח כיעיל ומשמעותי, ואף נפגע תאונת עבודה, מחלה או פציעה לא צריך למצוא את עצמו לבד מול הביורוקרטיה ויכול להסתייע בגופים שזהו תפקידם ולממש את מלא זכויותיו. בתוך המגוון המצומצם של הפתרונות האפשריים, נראה שהשילוב בין נבחרת המומחים, הניסיון העשיר, העלויות המופחתות וההצלחה המוכחת מאפשרים ל'זכותי' להמשיך ולהוביל את תחום מימוש הזכויות הרפואיות בישראל.

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים