רחוב עם מוצא

"כל נערה או נער שמרגישים מצוקה כלשהי, שצריכים מקום לישון בו, להרגיש בטוחים, אוזן קשבת, כל סוג של תמיכה, עבור כולם אנחנו כאן" – זאת, בתמצית, המטרה של עמותת "עלם", שמסייעת מאז 1983 לאלפי בני נוער, צעירים וצעירות במצבי סיכון.

שירי שרון זייד (21) מצאה את עצמה ברחוב בגיל 16. "תמיד הייתי ילדה דחויה, שמנה וגם נורא שקטה", היא מספרת, "עשו עליי חרמות בבית הספר, וגם הבית לא היה המקום הטוב שמבטיחים".

בגיל 15 היא התחילה לברוח מהבית עד שעזבה סופית בגיל 16, מפוחדת. בכל לילה היא מצאה את עצמה ישנה במקום אחר – אצל חברים, ברחוב ולפעמים גם אצל גברים. "הסביבה שאתה מתחיל להסתובב איתה לא בריאה", היא אומרת, "ובאותה תקופה היה בן אדם קרוב אליי שניצל אותי ופגע בי המון". היא הייתה מכורה לסמים מגיל 14 עד גיל 16, אבל ההתמודדות הכי קשה שלה הייתה דווקא עם האלכוהול, התמכרות שאיתה נלחמה עד לאחרונה.

לפני ארבע שנים היא אותרה על ידי אנשי עמותת "עלם". ההתקשרות לא הייתה פשוטה בהתחלה, אבל הרכז ומתנדבי הניידת נלחמו עליה. הם גם אלו שהוציאו אותה מהקשר הזוגי הלא בריא. ואז, בגיל 17, הם סייעו לה להיכנס להוסטל של נוער בסיכון.

|

ההתמודדות הבאה שלה הייתה הסירוב של הצבא לגייס אותה. "לא מגייסים בדרך כלל נערים ונערות שעברו את מה שאני עברתי", היא מודה. אחרי שנאמר לה בבקו"ם שהיא תקבל פטור, שירי התקשרה בבכי לרכז הניידת של "עלם", ובזכות ההמלצות וההתעקשות שלו היא הצליחה להתגייס. חברי העמותה ליוו אותה ליום הגיוס, הגיעו לבקר אותה בשבתות בבסיס המרוחק בו שירתה ואף ערכו לה מסיבת הפתעה ביום השחרור.

אחרי השחרור היא עבדה כמדריכת נוער בקיבוץ הזורע, בו היא שוכרת דירה. בימים אלה היא עובדת בשתי משרות אבטחה. "אני נמצאת בתקופה הכי טובה בחיים שלי", היא אומרת. ויש לה הרבה תוכניות: בעוד שנה היא רוצה להתחיל לערוך הרצאות על חייה ולעזור לאנשים להגשים את עצמם, כנגד כל הסיכויים. בטווח הרחוק היא חולמת לפתוח הוסטל לנוער בסיכון, לסגור מעגל.

בעמותת "עלם" עובדים כ־300 אנשי מקצוע, ולצידם כ־2,000 מתנדבים. הם יוצאים לשטח ופוגשים את בני הנוער: ברחובות, בגינות, במקומות בילוי, בבתי הספר, באינטרנט – בעצם בכל מקום שבו הם נמצאים. העמותה פועלת בפריסה ארצית רחבה, ב־42 יישובים ברחבי הארץ, ומספקת מענים לרצף רחב של מצוקות: החל מהתמודדות עם מצבי משבר אישיים, דרך נשירה ממסגרות לימודיות, קשיים חברתיים, אלימות בבית, התמכרות לסמים ואלכוהול, שוטטות, אלימות מינית ומחוסרי בית. בין אלה, "עלם" מסייעת מידי שנה למאות צעירים וצעירות חסרי בית שמנוצלים מינית מסחרית. ללא הסיוע, רובם היו הופכים קורבנות לאלימות ולהתמכרויות וחלקם אף היו מתים. הם כמובן לא אשמים במצבם: במקרים רבים תופעות אלה הן תוצאה של פגיעות מיניות, בתים לא מתפקדים, אלימות בבית ועוד.

גם א' (23) נעזרה באנשי "עלם". "גדלתי כילדה כשאני רואה את אבא מכה את אמא ללא הפסקה", היא מספרת, "היו לי סיוטים בעקבות האלימות הזאת, ובשלב כלשהו אמא שלי התחילה להכות אותי ואת אחותי. בכלל, הדרך שבה היא בחרה לחנך אותנו הייתה אובססיבית ואלימה".

|

כבר כשהייתה בת חמש בלבד, היא הייתה נשארת רוב הזמן לבד בבית. הזיכרון הכי חזק שלה מהגן הוא הציפייה שיבואו לאסוף אותה מהגן. "יש לי חרדת נטישה עד היום", היא מודה.

כל חייה, א' הרגישה שמזלזלים בה, בכל מסגרת אפשרית. היא התחילה לברוח מבית הספר, עברה בין מסגרות, לא הצליחה להשתלב, סבלה מקשיים נפשיים והחלה לשוטט ברחוב ולקיים קשרים עם גברים שניצלו אותה והתעללו בה. בשלב מסוים הציעה לה אחותה להצטרף לפרויקט "עלמה", שיתוף פעולה של עמותת "עלם", עיריית פתח־תקווה ומשרד הרווחה, שבו מסייעים לצעירות בסיכון גבוה לצאת מהרחוב. ב"עלמה" מעניקים להן מקום לישון, להתקלח, לאכול, לדבר – תחושת שייכות וביטחון. מעבר לצמצום הנזקים שהחיים ברחוב הסבו להן, הצוות מלווה אותן בצעדים לשיקום חייהן.

תמרי מובשוביץ, רכזת ב"עלמה", מספרת ש"בפגישה הראשונה עם א' ראיתי בחורה ביישנית וחשדנית, אבל לאט לאט, כשהיא התחילה להאמין בנו, משהו נפתח". א' ונערות נוספות מ"עלמה" החליטו ליצור סרט ליום האישה, שנקרא "סרט המסכות". הן חושפות בו את עצמן ומעבירות מסר שלא משנה כמה אלימות והטרדות אישה חוותה או ממשיכה לחוות, היא עדיין יכולה להגיד לא.

כיום, א' לא מסתכלת לאחור. התחביב שלה הוא ריקוד והשאיפה שלה היא להמשיך לרקוד תמיד, אבל הכי חשוב לה להגיע למקום שבו תרגיש שהיא פשוט אדם רגיל.

הסיפור של נ' התחיל דווקא אחרת. היא גדלה במשפחה נורמטיבית, בית רגיל, משפחה חמה, אך בגיל חמש הוריה התגרשו. אמה התחילה זוגיות חדשה, ונ' לא הסתדרה, בלשון המעטה, עם בן הזוג החדש שהיה אלים כלפיה. משם הסיפור החל להתדרדר. "זה התחיל בשתיית אלכוהול. התרגלתי לטעם, ובאיזשהו שלב הרגשתי שאני צריכה יותר מאלכוהול וסמים סיפקו את העבודה", היא מספרת. היא ברחה מהבית ומשם החלה תקופה ארוכה של חיים ברחוב. אחרי תקופה ארוכה וקשה הצליחה נ' לשכור דירה באילת, אך לאחר זמן קצר שוב מצאה את עצמה ברחוב, עם הסמים והפגיעות.

היא חיפשה מקום לישון בו , ואחרי חיפושים הגיעה ל"שלטר" – מקלט לצעירות חסרות בית שהינו שיתוף פעולה בין "עלם", משרד הרווחה, עיריית ירושלים ו"הקרן לידידות". המרכז הזה פועל 24 שעות ביממה וקולט כל אחת, בכל מצב, ללא התניות וללא שאלות. בהתחלה זה היה עבור נ' מקום שאפשר לשהות ולישון בו. "אבל אחרי תקופה זה התחיל להרגיש לי כמו בית, מקום שאפשר לנוח בו מכל הבלגן ולהתחיל להתאפס על החיים", היא מספרת.

"יום אחד ניגשה אליי מישהי והתחילה לדבר איתי", מספרת נ', "זאת הייתה אחת הרכזות ב'שלטר', שהציעה לי עזרה. זה היה לי מוזר. הייתי רגילה כל החיים שמחליטים בשבילי, ולא שואלים אותי, אבל היא השאירה לי את הבחירה. פתאום הבנתי שזה מקום שבו אוכל לשקם את חיי". נ' החלה לעבוד, הפסיקה עם הסמים, שכרה דירה, שיפרה בגרויות, עשתה פסיכומטרי וכיום היא חולמת להיות עורכת דין.

"ידיעות אחרונות" ו־ynet חוברים לעמותת "עלם" במטרה לגייס משאבים שיאפשרו להוציא עוד צעירים וצעירות מהרחוב ולשקם את חייהם. רוצים לתרום? כנסו לאתר donate.elem.org.il, חייגו אל 04-6376229 בין השעות 8:00-22:00 או עשו זאת בפייבוקס (חפשו "תרומה לעמותות").

מתפרסם בשיתוף רשת רולדין, אשר תומכת בקביעות בעמותת "עלם".