שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    שיחות פרידה ונשיקה לבן: מה קרה לאוסנת ברקולין?

    לפני חמש שנים אוסנת ברקולין נתנה נשיקה לבנה, יצאה לרחוב, אמרה שלום לשכנים ונעלמה. קצת לפני שנעלמה ביקשה סליחה מאחיותיה והשאירה מכתב: "ניסיתי להיות אמא טובה". המשפחה עדיין מנסה לגלות מה קרה לה: "שיהיה לסיפור הזה סוף". כתבה שנייה בסדרת "נעדרים"

     

    נשיקה לבן ושיחות פרידה: מה קרה לאוסנת ברוקלין?    (צילום: בראל אפרים, ניצן דרור, מתן טורקיה)

    נשיקה לבן ושיחות פרידה: מה קרה לאוסנת ברוקלין?    (צילום: בראל אפרים, ניצן דרור, מתן טורקיה)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    יום שלישי, 3 בפברואר 2015, שעות הצהריים. אוסנת ברקולין נשקה לבנה הצעיר על המצח ויצאה מביתה באשקלון. מצלמת האבטחה בגינת המשחקים הסמוכה קלטה אותה הולכת במהירות, אומרת שלום לשני שכנים ומאז נעלמו עקבותיה. יותר מחמש שנים אחרי שנעלמה, בני המשפחה עדיין מחכים לדעת מה עלה בגורלה. כתבה שנייה בסדרת "נעדרים".

     

    עוד בסדרת "נעדרים":

    העדויות החדשות והחיפושים שנמשכים: לאן נעלמה נגה יצחק?

      ()

    ברקולין עלתה לישראל מאתיופיה דרך סודן כשהייתה בת 13 יחד עם אחותה, כמה שנים אחריהן עלו שאר בני המשפחה. כשהייתה בת 20 היא הכירה בן זוג ממוצא אתיופי, שלאחר מכן היה אב ילדיה, אך לא היה מעורב בגידולם באופן רציף.

     

    אוסנת גידלה לבדה את שני בניה בבית הצנוע באשקלון ועבדה בעבודות זמניות כדי לפרנס את המשפחה. כמה שנים לפני שנעלמה היא נפצעה בתאונת דרכים שהותירה אותה נכה והיכולת לפרנס נפגעה.

     

    בבוקר שאחרי ההיעלמות, פנו בני המשפחה לתחנת המשטרה בעיר, שם הוסבר להם שניתן לפעול בנוהל נעדר רק לאחר שחלפו 24 שעות. בתום הזמן המוקצב החלו בני המשפחה בחיפושים אחריה ובין היתר בדקו את מצלמות האבטחה בשכונה שבה התגוררה.

      ()

    אוסנת ברוקלין ()
    אוסנת בצעירותה. עלתה לארץ עם אחותה בגיל 13

    אוסנת ברוקלין ()
    אוסנת. גידלה את ילדיה לבדה

    המצלמה היחידה שבה נראתה אוסנת היא זו שמוצבת בגינת המשחקים שליד ביתה, שם גם היו העדים היחידים שראו אותה. "נתקלנו בהרבה בירוקרטיה", אמרה שלומית דגה, אחותה של אוסנת. "אולי אם היינו מפעילים באותו הזמן את כל הגורמים, כמו שניסינו, היינו תופסים אותה".

     

    בעקבות היעלמותה של אסנת, בנה אברהם עזב את הלימודים ונאלץ להתמודד עם תשלום החשבונות בבית ולדאוג לצרכים של אחיו הצעיר. "פתאום אני לא יכול לחיות ממשכורת של סטודנטים, פתאום צריך לעבוד במשרה מלאה כדי לשלם את המשכנתא על הדירה של אמא שלי, לגדל את אח שלי עד שהוא יסיים את הצבא".

     

    ההיעלמות השפיעה מאוד גם על אמא של אוסנת, סימן ברקולין. אוסנת הייתה האחות היחידה שגרה באשקלון, קרוב לבית אמה, והייתה מבקרת אותה רבות ומסייעת לה. מדי יום בוכה סימן על ההיעדרות של אוסנת וכואבת על כך שלא יודעת מה עלה בגורלה. "היא הייתה מתנחמת אם היה לה אפילו קבר לבכות עליו", סיפרה איילה ברקולין, אחותה של אוסנת. "היא כמובן הייתה רוצה לראות אותה חיה, אבל היא מוכנה לקבל אותה מתה, זה עדיף מאשר לא לדעת".

    סימן אמא של אוסנת (צילום: בראל אפרים )
    האם סימן. "הייתה מתנחמת אם היה לה לפחות קבר לבכות עליו"(צילום: בראל אפרים )

     

    השיחות לאחיות ומכתב הפרידה

    בימים שקדמו להיעלמותה, אוסנת התקשרה אל אמה ואחיותיה וביקשה סליחה. אמרה שהיא מצטערת אם פגעה בהן ואם לפעמים התנהגה לא בסדר. "אני לא הבנתי אותה בשיחות האחרונות. לא חשדתי", סיפרה אחותה שרה ביצ'ה.

     

    במהלך החיפושים שערכו האחיות של אוסנת וילדיה לאחר שחלפה יממה והיא לא שבה הביתה נמצא מכתב שהשאירה אוסנת לשני בניה. "ילדים אהובים שלי, תמיד רציתי להיות אמא רגילה, אבל נכשלתי", כתבה להם. היא ביקשה מהם לא לחוש רגשות אשם ולא לשבת עליה שבעה. כשבני המשפחה קראו את המכתב, הם הבינו שהשיחות האחרונות היו למעשה שיחות פרידה.

     

    באותם החיפושים מצאה שלומית את התיק של אוסנת אחותה ובתוכו הטלפון הנייד שלה, הארנק וכל התעודות שלה. "היא ידעה שאם היא תגיד לנו משהו אנחנו כנראה נעצור אותה", סיפר הבן אברהם. "כשראיתי את המכתב, הבנתי שזה רציני, שזו בעיה רצינית".

    אברהם (צילום: בראל אפרים )
    הבן אברהם. "היא ידעה שאם תגיד לנו משהו אנחנו נעצור אותה"(צילום: בראל אפרים )

    איילת (צילום: בראל אפרים )
    האחות איילה. "כל פעם שאני באה לאשקלון אני מסתכלת אולי אראה את אוסנת בדרך"(צילום: בראל אפרים )

    בני המשפחה לא מתייאשים ומנסים לגלות בכל דרך מה קרה לאוסנת. באוגוסט 2016, כשנה וחצי לאחר שנעלמה, הפגינו בני המשפחה יחד עם עמותת "בלעדיהם", שמסייעת למשפחות הנעדרים, מול המכון לרפואה משפטית בדרישה להצליב בין נתוניDNA של נעדרים בישראל לגופות אלמונים. לטענת המפגינים, לא מתקיימות בדיקות והצלבות בין רקמות שמסרו המשפחות לבין גופות אלמונים, מה שיכול לסייע בסגירת מעגל עבור חלק מהמשפחות.

     

    יותר מחמש שנים עברו מאז שאוסנת יצאה מפתח ביתה ונעלמה וחוסר הוודאות מה עלה בגורלה משפיע על בני המשפחה, גם היום. "כל פעם שאני באה לאשקלון אני מסתכלת כל הזמן לצדדים – אולי אני אראה את אוסנת בדרך", סיפרה האחות איילה. "כל הזמן שאני באה לפה אני בוכה".

     

    בינתיים ילדיה של אוסנת מנסים להמשיך בחייהם. אברהם חזר ללמוד הנדסאי מכונות בזכות מלגה שקיבל ואילו אוראל השתחרר מהצבא, גר בבית המשפחה באשקלון ועובד בעבודה קבועה. אבל בבית באשקלון דבר לא השתנה. המיטה של אוסנת נשארה במקומה ובקרב בני המשפחה רווחת בקשה אחת – לגלות מה עלה בגורלה.

     

    "הייתי רוצה שיהיה פתרון לדבר הזה", סיכם בנה אברהם. "אני לא רוצה להגיד משהו רע ואני לא רוצה ולא יודע לקוות לטוב, אבל לפחות שיהיה לסיפור הזה סוף".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים