שתף קטע נבחר

נדחתה גרושה שרצתה הכרה כ"בן ממשיך"

אשתו לשעבר של בנם של בעלי חלקה במושב ניסתה לאורך שנים לקבל זכויות בשטח. ביהמ"ש דחה אותה לבסוף בשל התנהגותה כלפי חמותה

בית המשפט למשפחה בירושלים דחה לאחרונה תביעה להכיר בגרושתו של חבר מושב כבת ממשיכה במשק של הוריו: השופט נמרוד פלקס קבע שנוכח אופיו הייחודי של מוסד הבן הממשיך, האם המנוחה הייתה רשאית לבטל את המינוי של כלתה בשל הפרת ההתחייבויות המובנות במינוי כזה לנהוג בה בכבוד ולהמשיך לקיים את המשק.

 

הוריו של הבעל חתמו ב-1980 על הצהרה למינויו כבן ממשיך יחד עם אשתו על מנת שיוכלו לבנות בשטח את ביתם. 13 שנים לאחר מכן נפרדו בני הזוג והאישה עזבה את הבית ואת המשק, ומאז 1995 היא מנהלת הליכים משפטיים רבים בנוגע לזכויותיה בשטח. בתביעה הנוכחית, שהוגשה ב-2014, היא עתרה להכיר בה כבת ממשיכה ולהורות על פירוק השיתוף בזכויות במשק. התביעה התבססה על הטענה כי המינוי מ-1980 נחשב למתנה גמורה שלא ניתנת לביטול.

 

מנגד טען בעלה לשעבר כי גרושתו ממשיכה לגרום לו עינוי דין מתמשך אף שוויתרה על זכויותיה במשק בהליכים משפטיים קודמים, שבמסגרתם אישר בית המשפט הסכמה שלפיה זכויותיהם יעברו לשלושת ילדיהם.

 

הוא הוסיף כי טרם מותה של אמו ב-2013 היא הודיעה לסוכנות על ביטול המינוי ואף הגישה נגדו ונגד גרושתו תביעה. התביעה אמנם נמחקה משום שמצבה הבריאותי הידרדר, אבל לטענתו יש לקבל את הודעתה של אמו ולפעול על פי רצונה נוכח אופיו ה"צוואתי" של המינוי.

אילוסטרציה  (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

השופט פלקס קבע כי המינוי לא הסתיים ברישום הזכויות של בני הזוג נוכח הודעת רשות מקרקעי ישראל כי הדבר אינו אפשרי בשל הגירושין והמדיניות האוסרת על פיצול נחלה חלקאית. משכך, יש לראות במינוי כהתחייבות להעניק מתנה שטרם הושלמה, ועל כן האם המנוחה הייתה רשאית לחזור בה ולבטלו, כפי שאכן דרשה בהודעה לסוכנות ובתביעה שהגישה, אף שזו לא הסתיימה בהכרעה שיפוטית.

 

השופט ציין כי היה מגיע למסקנה זהה גם לו היה קובע שהמתנה הושלמה. זאת נוכח אופיו הייחודי של מינוי בן ממשיך שמהווה למעשה התחייבות להעניק מתנה לאחר המוות.

 

נקבע כי לנוכח אופיו ה"צוואתי או ירושתי" של המינוי פסיקה הורתה שיש לאפשר לממנים גמישות יתרה להתחרט עקב "שינוי נסיבות מהותי". במקרה הנוכחי, השינוי התבטא בגירושי הצדדים ובכך שהתובעת הפרה התחייבויות שהן חלק מהותי ובלתי נפרד מהזכות להיות בת ממשיכה: לתמוך בחמותה, לתת לה כבוד ולהמשיך לקיים את המשק.

 

השופט ציין כי לא רק שהתובעת עזבה את המשק אלא הוכח שהיא התנהגה כלפי חמותה בצורה מחפירה, ובכלל זה הגישה נגדה תלונות שווא במשטרה וגרמה לכך שהסתבכה עם הבנק משום שהפסיקה לשלם הלוואה לה הייתה ערבה.

 

מעבר לכל אלה, הוא קיבל את טענת הבעל שלפיה אשתו לשעבר ויתרה במפורש על זכויותיה במשק לטובת הילדים, כך שממילא הייתה מנועה מלהגיש את התביעה. לנוכח כל הסיבות האמורות התביעה נדחתה והאישה חויבה בהוצאות משפט של 35 אלף שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעת: עו"ד עמנואל צנטל, עו"ד יאיר הלד
  • ב"כ הנתבע: עו"ד אורן ביאלר
  • עו"ד רן שדה עוסק בדיני משפחה , מושבים ונחלות, ירושות וצוואות
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
עו"ד רן שדה
מומלצים