המסע בעקבות השקד הערבי האחרון בארץ

בתוך סדק צר ונסתר, במרכזו של אחד המצוקים הנישאים והחדים של שמורת נחל פרת, מסתתר הפרט האחרון של צמח "השקד הערבי" הנדיר, המוגדר כ"מין אדום" ובסכנת הכחדה. ביוזמת רשות הטבע והגנים, מכון וולקני והמתנדבים הקשוחים של יחידת החילוץ מגילות ים-המלח, משטרת ישראל - מחוז ש"י - יצאנו למשלחת חיפוש בוטנית מאתגרת ויוצאת דופן, במטרה לאתר את השקד הערבי האחרון, ששרד בישראל ולחתוך ממנו מספר ענפים למטרות הרכבה ושימור המטען הגנטי הנדיר של הצמח - למען הדורות הבאים.

שעת בוקר מוקדמת, צפונית מזרחית לירושלים, בכניסה ליישוב גבע בנימין, אנחנו מצטרפים לרכב השטח של רשות הטבע והגנים ומתקדמים בדרך העפר המשובשת מעל המצוקים החדים והגבוהים המשקיפים על נחל מכמש, אחד היובלים המרשימים של נחל פרת.

מעל הגדה הדרומית והסלעית של הקניון הגדול, אנחנו פוגשים את מתנדבי יחידת החילוץ מגילות, המתמחים בתנועה אנכית ומהירה בתנאי השטח הקשים של המצוקים התלולים במדבר יהודה. מתן מורד, מפקד יחידת החילוץ מגילות נותן תדריך בטיחות ומזכיר לכולם שמדובר במשלחת מדעית לחיפוש צמח נדיר ולא מבצע להצלת חיי אדם. "אני מבקש מכולם לנקוט במשנה זהירות ואני מקווה שנגיע ליעד ונצליח להציל את השקד הערבי", הוא אומר לאנשי צוות החילוץ.

בדרך אל השקד הערבי בשמורת נחל פרת(צילום: אסף קמר)

המתנדבים הקשוחים של יחידת החילוץ מעמיסים את התרמילים הגדולים עם החבלים וציוד הגלישה הכבד על הגב ואנחנו יוצאים למסע רגלי מפרך במורד המצוק. שקד בחבוט, פקח רשות הטבע והגנים בשמורת הטבע "נחל פרת", הוא הרוח החיה מאחורי המבצע הבוטני המיוחד לשימור השקד הערבי.

"בשנת 2016 מצאנו את הפרט הידוע והמוכר למדע שלצערנו מת - ולשמחתנו מצאנו עוד פרט חי ומאז אני מגיע לבקר אותו פעמיים בשנה: בעונת הפריחה בפברואר: במטרה למצוא עוד פרטים של השקד הערבי ובאפריל: כדי לראות אם יש חנטה (התעבות של השחלה בפרח ותחילתו של הפרי – א.ק.) שעתידה להפוך לזרעים", מסביר בחבוט.

מסתבר שבשנת 2014, מתחת לצמח הנדיר שהתייבש ומת, נמצאו 10 זרעים אותנטיים האחרונים של השקד הערבי. חמישה זרעים נשלחו מיד לבנק הגנים באנגליה וחמישה זרעים נוספים הונבטו בהצלחה יתרה במכון וולקני בישראל. בחבוט משתף אותנו בתוצאות המטרידות והמוזרות של ההנבטה המסקרנת ויוצאת הדופן. "השקד הערבי שנשתל בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב - נגנב לאחר שבוע. השקד הערבי שנשתל בגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים - נגנב לאחר חודש, הפרט שהועבר לגן הבוטני בהר הצופים - התייבש ומת לפני חצי שנה ושני השתילים האחרונים שורדים במכון וולקני".

הירידה מטה(צילום רחפן: עמיר אלוני - סגן מנהל מחוז יו"ש)

בחזרה למסע הרגלי לאורך המצוק התלול של עין מכמש. ללא ספק מדובר באחד הוואדיות הכי יפים בישראל. בעונה הזאת של השנה הקניון ירוק ועשיר בפריחה, ציפורים וגם סימנים רבים לחיות בר. למעט הריח המסריח של מי הביוב השחורים שזורמים ללא הפרעה בצמוד למסלול ההליכה שלנו, מדובר בתצפית נוף מדהימה.

עמוס סבח, האקולוג של מחוז יהודה ושומרון ברט"ג, מאתר באמצעות המשקפת את המצוק שעליו גדל השקד הערבי האחרון בטבע. המחשבה על ירדה בעזרת בחבלים מקצה המצוק הגבוה אל הסדק בסלע שבו גדל הצמח הנדיר יכולה להזכיר סצנת אקשן מתוך סרט הפעולה "משימה בלתי אפשרית". דני אסולין, מתנדב ביחידת חילוץ מגילות, שמתזז על הסלעים עם תיק גב כבד, דווקא מאד שמח. "יש קצת אקשן, קצת אטרקציות וחוויות, אני מאד נהנה לראות את הטבע על הבוקר", הוא אמר. "יש כאן אנשים טובים ומטרה חשובה - ובואו נלך לעבוד."

מתכוננים לירידה מטה(צילום: אסף קמר)

אנחנו נמצאים באזור ספר אמיתי: אין קליטה לטלפונים הניידים וכמעט כל חברי המשלחת חמושים באקדחים. ליד הגללים הטריים של צבוע מגודל וכתם דם בולט של צייד טרי, מתנדבי יחידת החילוץ מאתרים בולדר גדול - שעליו מתבצעות העגינות של החבלים. אסולין, שנבחר להוביל את הירידה התלולה במצוק אל הצמח הנדיר, נותן תדריך בטיחות אחרון. "אנחנו נתמקם פה, מכאן תשליפו אותנו למטה ולהיזהר מאבנים וסלעים מתדרדרים", הוא אמר.

רגע לפני שמתחילה התנועה האנכית לכיוון השקד הערבי, מתנדבי יחידת החילוץ מגילות נאלצים לעצור את התהליך - כדי לחלץ את סבח, הבוטנאי של רט"ג, שבמהלך החיפושים אחר הצמח הנדיר בתחתית הקניון – טיפס ונתקע על אחד המצוקים התלולים ללא יכולת לחזור על עקבותיו. מורד, מפקד יחידת החילוץ מגילות, נראה בשליטה מלאה על התקרית וגם מעט מבודח. "במקצוע שלנו - חיי אדם במקום הראשון. למרות שבאנו למצוא את הצמח הנדיר - עמוס עשה לנו בוקר של חילוץ קטן ואני תמיד שמח על תרגול נוסף".

יורדים אל השקד הערבי(צילום: אסף קמר)

גוזמים כמה ענפים מהשקד הערבי(צילום: אסף קמר)

כשהם מזיעים על המצוק, מעלים את הבוטנאי האובד במשיכות חבל קצובות. במקביל קובי הלפגוט, מנהל אתר עין מבוע בשמורת נחל פרת, ממלא קופסת עץ מהודרת של בקלאווה בעיתונים רטובים ונותן תדריך בוטני אחרון לעמרי ישראל, הפקח האמיץ של רט"ג, שנבחר לרדת באמצעות החבלים אל הצמח הנדיר ולחתוך עם מספרים כמה ענפים ירוקים המכילים את המטען הגנטי היקר. "את החיתוך אתה עושה מהבסיס, כמה שיותר עלים ירוקים וטריים!", הוא הסביר.

ישראל לובש את הרתמה, חובש את הקסדה ובודק שהמספריים החדות נמצאות בתיק הייעודי. "בחרו אותי כי יש לי ידיים יציבות - גם ברגעים של לחץ וסכנה", הוא מתבדח רגע לפני הירידה. "יש לי פחד גבהים ולא סיפרתי ועכשיו נראה לי שכבר מאוחר מידי לזה".

אנחנו מתחילים בירידה מהמצוק. בניגוד למקובל בסנפלינג רגיל, שבו אתה שולט בתנועה ומשחרר את עצמך, כאן צוות החילוץ שולט על החבלים וכשהם משלשלים אותנו בזהירות למטה - התחושה הפיזית היא לא הכי נעימה - כמו שק תפוחי אדמה מסכן חסר יכולת שתלוי בין שמיים וארץ.

הענפים של השקד הערבי שנלקחו למכון וולקני(צילום: אסף קמר)

השקד פורח(צילום: שקד בחבוט)

אסף קמר בסלפי עם השקד(צילום: אסף קמר)

מקרוב, השקד הערבי נראה מאוד דומה לצמח הרותם הנפוץ, שיח סתמי וחסר כל ייחוד שתקוע באמצע המצוק וכל ההמולה סביבו עם החבלים, הצעקות, החילוצים וסכנת החיים נראית הזויה ולא ממש מחוברת או קשורה למציאות. ישראל חותך ביד יציבה את הענפים ועוטף אותם בנייר עיתון לח. אנחנו מצטלמים סלפי עם הצמח הנדיר וצוות המתנדבים של יחידת החילוץ מעלה אותנו בחזרה למעלה. מכאן הענפים יילקחו במהירות האפשרית למכון וולקני להמשך המשימה.

בחבוט הנרגש, מסביר מדוע יש חשיבות עצומה למבצע. "סביר להניח שהפירות שלו מרים ולא אכילים, אבל צריך לשמור על השקד הערבי גם אם הוא צמח שלא חשוב לאדם. חשיבות השימור היא למגוון הגנטי ולאקולוגיה עצמה. במכון וולקני ירכיבו את הענפים הירוקים על עץ שקד מצוי. האם הליך ההרכבה יצליח? זאת נדע במקרה הטוב רק בעוד כחודשיים - ועד שזה לא קורה אין לשמוח ולצהול כי המשימה לא הושלמה".