שתף קטע נבחר

צילום: EPA

לצאת מהלופ: הסיפור המתסכל של הקבוצה מווהאן

שחקני ווהאן ז'ול הגיעו למחנה אימונים בספרד, אבל נתקעו שם חודשיים בעקבות התפרצות הקורונה. בזמן שהמשפחות שלהם נאבקו על חייהן, השחקנים נכנסו לרצף אימונים אין סופי וחיפשו פתרון

אחרי שסיימה את העונה הראשונה שלה בליגת העל בסין במקום השישי המכובד, החליטו ראשי קבוצת ווהאן ז'ול לחזור על הריטואל של הקבוצה מהשנה שעברה. הקבוצה נסעה למחנה אימונים קצר כאלף קילומטר מווהאן, ומשם טסו חמישים השחקנים, המאמנים ואנשי הצוות למלאגה שבדרום ספרד. מתחמי השינה הוסדרו מראש, והקבוצה שוב עמדה להתאמן במגרשים שטופי שמש חורפית, לצד גבעות מוריקות שעליהן נבנו בתי נופש לבנים.

 

הקבוצה הגיעה לספרד בסוף ינואר, כשמגפת הקורונה התחילה לתפוס נפח רציני. בשדה התעופה חיכו להם עיתונאים וצלמים רבים. בשנה שעברה אף אחד לא התרגש מההגעה שלהם. הפעם, בגלל שהגיעו ממוקד המחלה, התושבים המקומיים השתדלו לא לבוא איתם במגע, חשדו בהם בכל מקום שאליו פנו, ודרשו שהשחקנים יעברו בדיקות.

 

שחקני ווהאן (צילום: EPA)
לופ אימונים אין סופי. שחקני ווהאן(צילום: EPA)

 

שלושה שחקנים שהגיעו באיחור למחנה כבר הוכנסו לבידוד. המלון המפואר שבו הוזמנו החדרים עבור הקבוצה ביטל את ההזמנה בשנייה האחרונה. הבעלים של המגרש שבו היו אמורים להתאמן ביקש מהקבוצה למצוא מגרש חלופי בגלל שקבוצה אחרת מרוסיה שהתאמנה במגרש סמוך התלוננה עם בואם של הסינים. קבוצות מרוסיה וסקנדינביה שהיו אמורות לשחק נגדה, ביטלו את משחקי האימון ושיחקו נגד קבוצה סינית אחרת, לא מווהאן.

 

הקבוצה הייתה אמורה לעזוב אחרי שבועיים, ולמרות התנאים המעולים, מזג האוויר, האוכל המקומי והים, שחקני הקבוצה לא יכלו לחכות שיגיע כבר תאריך הטיסה שלהם חזרה לסין. השיחות עם בני המשפחה והדיווחים החדשותיים הוסיפו למועקה הכבדה שבה היו מצויים השחקנים.

 

אבל כשהגיע תאריך החזרה התברר לשחקנים ואנשי הצוות שהם לא יכולים לחזור. לא לסין, ובטח שלא למחוז ולעיר המקומית שלהם. המגפה הכתה בווהאן ללא רחמים. משחקי הליגה הסינית נדחו לאפריל ואז למאי. הם נתקעו במלאגה בלופ אינסופי של אימונים. חוסה גונסאלס, מאמנם הספרדי בן ה-53, חלוץ עבר במלאגה ששיחק גם בליגה הסינית, השיג לקבוצה הזמנה לקלאסיקו בין ריאל מדריד לברצלונה, כולל סיור בסנטיאגו ברנבאו. בהמשך, הוא העניק לשחקנים עשרה ימי חופשה. אחרי שגמרו לתייר, הם חזרו להתאמן. פברואר התחלף במרץ. השמש המשיכה לחייך עבורם יום אחר יום אחר יום. לאחד השחקנים נודע שסבתו מתה כתוצאה מסיבוך מהמחלה. הקבוצה החליטה להאריך את השהות שלה בספרד עד סוף מרץ.

 

אבל יותר ויותר שיחות שלהם עם הבית הבהירו להם שהמצב בסין משתפר והמחלה אט אט מתאדה. יותר ויותר מבטים במסכי הטלוויזיה בחדרי המלון הבהירו להם שהמגפה מתקרבת אליהם בצעדים ענקיים, שהם חייבים לברוח מספרד לפני שהמגפה תגיע לשם ותכניס את המדינה לבידוד, לפני שכניסה או יציאה ממנה יהיו בלתי אפשריות.

 הם לא הבינו מילה ממה שאמרו הראשים המדברים בטלוויזיה או הכתוביות, אבל הם הבינו דבר אחד, שגרם להם לרצות לברוח מהמדינה המארחת שלהם: הם הבינו שסין הפכה למקום הרבה יותר בטוח מספרד. בתחילת השבוע סוף סוף הצליחה הקבוצה לחזור.

 

ווהאן סין בודקים תושבים מחשש להידבקות ב נגיף וירוס קורונה ()
השחקנים רצו לחזור, אבל הבינו שאי אפשר. בדיקות בווהאן

 

האבא של השחקנים

"הפחד של המקומיים ושל השחקנים שלי היה מובן לי לגמרי", אמר גונסאלס בראיון ל-AP. "אנשים פוחדים מהלא ידוע. השתדלתי לא לדבר על זה איתם. הם מדברים על הנושא כל הזמן בינם לבין עצמם ועם המשפחות שלהם, אז התפקיד שלי היה לבדר אותם באימונים, להסיט את המחשבות שלהם". יו לי, אחד ממנהלי הקבוצה אמר: "גם אנחנו בעצמנו פחדנו כי לא ידענו שום דבר על המגפה, אז החשש של המקומיים היה ברור. זה כמו להגיע מעיר בשם אבולה".

 

"זה היה מדהים לראות אותם מתאמנים. עם כל הבעיות בבית, ובעיקר עם העובדה שמיום ליום זה נראה כמו אימון אינסופי, שאף משחק לא הולך להפסיק אותו", אמר המאמן. "זה היה שיעור במקצוענות מצידם, ושיעור באנושיות עבורי. להיות מחוץ לבית חודשיים ולראות את המשפחה שלך מבודדת בבית, זה לא מצב פסיכולוגי נורמלי. הרבה אחרים היו מתנתקים מכדורגל".

 

יותר משישים יום בילו השחקנים בלי המשפחות שלהם, בלי הבית, החברים, ההרגלים, האוכל המקומי. שישים יום בלא נודע. חולמים על העיר המבודדת שלהם, סופרים את השעות בלי לדעת מהי שעת האפס. עצי הדקל החלומיים של קוסטה דל סול, הפכו עבורם לגיהינום ספורטיבי. כמה כבר אפשר להתאמן במגרשים מטופחים, לקנות בחנויות מעצבים ולצפות בשקיעות אנדלוסיות, בעיקר כשקרובי המשפחה שלך מצויים בבידוד ונאבקים על חייהם.

 

הם היו עייפים. חלקם הביעו חשש בראיונות העיתונאיים שהילדים הקטנים שלהם כבר לא יכירו אותם כשיחזרו הביתה סוף סוף. אחד השחקנים סיפר בראיון לניו יורק טיימס על הרגע שבו הם הבינו שהם לא יכולים לחזור הביתה: "קיבלתי כל כך הרבה הודעות, הטלפון נעשה רותח והייתי חייב לזרוק אותו מהידיים שלי". שחקני הקבוצה הבינו שהעיר בת 11 מיליון התושבים בודדה, שהשנה הם לא יחגגו את ראש השנה הסיני עם משפחותיהם.

 

גונסאלס, שקיבל את משרת האימון רק לפני שלושה חודשים והפך לדמות אב מרגיעה עבור שחקניו למרות שלא אימן אותם אפילו במשחק רשמי אחד, אמר ביום שישי, לאחר שראש ממשלת ספרד הכריז על מצב חירום במדינה: "לא הייתי במצבם לפני כן. עכשיו אני נמצא במקום שבו הם היו, ואני מפחד". המאמן הספרדי טס ביום שבת לסין והשאיר בספרד את אשתו וארבעת בניו.

 

שחקני ווהאן (צילום: AP)
חודשיים על מזוודות. שחקני ווהאן(צילום: AP)

 

הקבוצה הייתה עדיין בספרד כשהמגפה הכתה במדינה יותר מבכל מדינה אחרת באירופה מלבד איטליה. ביום שישי הכריז ראש הממשלה על מצב חירום שבו אפשר להטיל עוצר על ערים, למנוע תנועת תושבים ולפקח על חלוקת האוכל. השחקנים ישבו עכשיו בווהאן האירופאית. אחרי שישה שבועות, הם היו חייבים לברוח חזרה. למקור.

 

ביום שבת הקבוצה עלתה סוף סוף בחזרה על המטוס הביתה. הכניסה לווהאן עדיין אסורה, ולכן הקבוצה טסה לעוד מחנה אימונים, עוד קצת פלייסטיישן, עוד מלון, עוד שיחות וידיאו. עוד המתנה. אבל עוד לפני כן, השחקנים חייבים עכשיו להיכנס ל-14 יום בבידוד.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים