שתף קטע נבחר

ביהמ"ש נתן צו הורות לזרה שנשואה לישראלית

היועמ"ש התנגד לבקשה של בנות זוג, ישראלית והונגריה, שהביאו ילדה לעולם. אך ביהמ"ש קבע שטובת הילדה היא הכרה באימהות כשוות מעמד

בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה בקשה של בנות זוג ואמהות לילדה להעניק צו הורות פסיקתי לאם הלא-ביולוגית, אף שהיא אזרחית הונגריה בעלת מעמד ארעי בישראל. השופטת איריס אילוטוביץ' סגל דחתה את התנגדות היועץ המשפטי לממשלה והדגישה כי הזכות להורות אינה תלויה בשאלת האזרחות, והאינטרס הציבורי הוא להכיר בבת הזוג כהורה באופן שישקף את מציאות חייה של הילדה.

 

בנות הזוג התחתנו ב-2016 והבת נולדה ב-2018 מתרומת זרע אנונימית, כשבת הזוג הישראלית היא האם הביולוגית. עוד לפני הלידה הן הגישו בקשה לצו הורות פסיקתי שלפיו בת הזוג תוכר כאם נוספת לקטינה. הן טענו שבאמצעות הצו תיווצר התאמה של המציאות המשפטית למציאות חייהן וחיי הילדה. לדבריהן, שלילת הבקשה תקעקע את הוודאות החשובה והנדרשת ביחסים שבין הורה לילדו, במיוחד במקרה זה שבו מעמדה של האם הלא ביולוגית בישראל אינו וודאי.

 

בא כוח היועמ"ש התנגד להענקת הצו בטרם הוסדר מעמדה של בת הזוג. הוא הבהיר כי לשיטתו יש להמתין עד לסיום ההליך המדורג במשרד הפנים שבמסגרתו נבחן הקשר בין בנות הזוג. לדבריו, על פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה אחד התנאים להסכמה למתן צו הורות פסיקתי הוא ששני בני הזוג יהיו בעלי אזרחות או רישיון לישיבת קבע בישראל.

 

עוד ציין כי מתן הצו עומד בניגוד לטובת הקטינה שתיאלץ להיוולד למציאות של "פיצול מעמד" בינה לבין אימה, מציאות עמומה שבה אין כל ביטחון כי בת הזוג תוכל להמשיך לגור בארץ. לטענתו, מתן הצו עומד בניגוד לאינטרס הציבורי שנועד למנוע את הפיכתו של צו ההורות כאמצעי להשגת מעמד בישראל.

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

אבל השופטת איריס אילוטוביץ' סגל קיבלה את הבקשה והוציאה לבת הזוג צו הורות פסיקתי מכוח "זיקה לזיקה". היא הדגישה כי הזכות להורות הוכרה כזכות יסוד חוקתית במשפט הישראלי, הנובעת מהאנושיות שלנו ומהווה חלק בלתי נפרד מדרכנו למימוש ולהגשמה עצמית.

 

לדבריה, המסלול של צו ההורות הפסיקתי החל לתפוס תאוצה עד שהביא למעשה ליצירתו של מודל חדש לקביעת הורות שלפיו ההכרה נעשית על בסיס הקשר הזוגי עם ההורה הביולוגי (מודל "זיקה לזיקה"). היא הוסיפה כי בחינת הפסיקה בנושא מלמדת כי בית המשפט נעתר כדבר שבשגרה לבקשות לצווי הורות פסיקתיים אף במקרים בהם לא התקיימו כלל הקריטריונים הנדרשים שקבע היועץ המשפטי לממשלה.

 

בפסק הדין צוין כי אין הצדקה להמתנה הממושכת עד לסוף ההליך המדורג שכן בת הזוג מתפקדת כיום כאם לכל דבר ועניין. "גם לקטינה יש זכות שיהיו לה שני הורים", כתבה.

 

בהתייחס לסוגית פיצול המעמד כתבה השופטת שדווקא מצב שבו לא יינתן צו הורות פסיקתי במקרים של זוגות "מעורבים" - הוא שעלול להעמיד בסכנה ממשית את המשך קיום הקשר בין האם הנוספת לבין ילדה, במקרה שבו תאלץ לעזוב את ישראל.

 

היא סיכמה כי האינטרס הציבורי, האינטרס של הצדדים ושל הקטינה הם שהמבקשות תוכרנה כשוות מעמד. בסוף דבריה קראה השופטת למחוקק להסדיר את סוגית ההורות לנוכח פיתוחם המואץ של טכנולוגיות הולדה שיוצרים קשרי משפחה חדשים.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ המבקשות: עו"ד איילת טרסר אבס
  • ב"כ היועץ המשפטי לממשלה: לא צוין בפסק הדין
  • עו"ד נטלי זץ-חורש עוסקת בדיני משפחה
  • הכותבת לא ייצגה בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
צילום: סם יצחקוב
עו"ד נטלי זץ-חורש
צילום: סם יצחקוב
מומלצים