טייסות ויחידות חיוניות נחצו: צה"ל ב"שעון לחימה" מול הקורונה

באיראן מתקשים בימים אלה להתמודד עם הקטסטרופה שגרמה מגפת הקורונה. המנהיג העליון עלי חמינאי נעלם מהחיים הציבוריים אחרי שרבים מאנשי לשכתו חלו וכמה מהם מתו. מצבו של חמינאי לא ידוע. גם תשומת הלב של חיזבאללה מופנית פנימה. אנשי חיזבאללה ואנשי משמרות המהפכה האיראנים ממעטים להיפגש ולתקשר ביניהם בגלל התפשטות המגפה באיראן, וכתוצאה מכך גם בלבנון, ולכן רמת פעילותם הנוגעת לישראל ירדה והשתבשה.

בזירה הפלסטינית, גם אבו מאזן וגם יחיא סינוואר מודאגים מאוד מהמצב ולכן ירד בימים האחרונים דרמטית מפלס הפעילות הטרוריסטית הפלסטינית לכל סוגיה. אבל אפשר להתרשם שבצה"ל לא ירדה הדריכות. הרמטכ"ל קבע שהשמירה על הכשירות המבצעית של צה"ל, על המוכנות ועל הכוננות, היא הדבר הראשון בסדר העדיפויות של הצבא. הסיוע לרשויות האזרחיות להתמודד עם נגיף הקורונה נמצא בעדיפות שנייה, ובעדיפות שלישית מבחינת הצבא נמצאות ההכנות לקחת אחריות כוללת על התמודדות של כלל תושבי ישראל עם מגפת הקורונה והשלכותיה, אם תהיה חלילה תהיה התפרצות חמורה ביותר.

צה"ל נערך: קונים ציוד

 

מי שאחראי ישירות לטיפול בהיבטים השונים של ההתמודדות עם המגפה בצה"ל הוא סגן הרמטכ"ל, אלוף אייל זמיר. על פי מה שמתפרסם אפשר להעריך שצה"ל בעצם עובר כעת למצב כמו במלחמה. לכן עברו בצה"ל ל"שעון לחימה": כל יום נערכות בשעות קבועות הערכות מצב בכל הרמות, מרמת הגדוד ועד למטכ"ל.

הערכת המצב היומית הראשונה מתבצעת דווקא במטה לביטחון לאומי (מל"ל) שבמשרד ראש הממשלה, בשעה 8 בבוקר. המטה מתכנס בשיתוף עם נציגי המשרדים הרלוונטיים בראשות ראש המל"ל מאיר בן שבת. אחריה, במשך היום, בשעות קבועות, מתבצעות הערכות המצב הצה"ליות. לפנות ערב מקיימים האלוף זמיר וראש אגף המבצעים האלוף אהרון חליוה הערכת מצב מסכמת, שבה מסיקים מסקנות ומתקבלות החלטות חדשות. אחר כך עוברים בכירי הצבא למגעים עם משרד הביטחון ועם הפורום לטיפול בקורונה בראשות ראש הממשלה.

יש לכם מה לספר לנו על הקורונה? מידע שטרם נחשף? סרטונים או תמונות? כתבו למייל האדום

96 שעות רצוף בלשכה

התמונה המתקבלת היא שצה"ל מצליח לשמר כשירות מבצעית מלאה. בכירים במערכת הביטחון סבורים שכל היחידות, כל המערכים וכל המתקנים הצה"ליים בכשירות ותקינות מלאה ומוכנים גם לתרחישי הפתעה מבצעיים; אפשר להתרשם שצה"ל משמר את כשירותו באמצעות חלוקת המערכים שלו לשנים: חלק אחד פעיל והאחר בבידוד. כעבור כמה ימים הם מתחלפים ביניהם. הפעילות ביחידות ובמתקנים החיוניים מתנהלת במשמרות (בצה"ל קוראים לכל משמרת כזאת "קפסולה").

כן הוגדרו מה הם מערכים חיוניים ומתקנים חיוניים. בכל מערך ומתקן חיוני כזה חצי מהחיילים והלוחמים נכללים במשמרת אחת שהולכת עם צמידים בצבע מסוים על פרק ידה. המשמרת האחרת נמצאת בבסיס אבל בבידוד, ואינה באה במגע עם המשמרת שנמצאת בפעילות במשך כמה ימים - ואחר כך הם מתחלפים בלי חפיפה, כדי שאם באחת ה"קפסולות" יש נשא של הנגיף הוא לא ידביק את אנשי הקפסולה האחרת. זה קורה גם בלשכות האלופים.

כך למשל, חצי מצוותי האוויר והקרקע בטייסת קרב נמצאים בפעילות מלאה סביב השעון במשך כמה ימים. החצי האחר של הטייסת נמצאים בבידוד בבסיס ואז הם מתחלפים בלי שיש חפיפה ביניהם. יש פקידות ופקידים שנשלחו הביתה לשהות בבידוד, בעוד החצי האחר בלשכה נשאר בלשכה 96 שעות רצוף - ואז מתחלפים.

בבור של חיל האוויר וכך גם במרכזים מבצעיים וחמ"לים קריטיים אחרים, הפעילות מתנהלת כמו בכספת, מי שנכנס תחילה נבדק חום גופו ומצבו הגופני והוא חייב למלא ולחתום על שאלון, ורק אחרי כן הוא מורשה להיכנס. כרגע נמצאים בבידוד כ-5,500 אנשי צבא, 36 מפקדים בדרגות מסגן אלוף ומעלה ויש אלוף אחד שנמצא בבידוד, מפקד המכללות איתי וירוב, שחזר לא מכבר מחו"ל.

כל זה נעשה כדי להיות במצב שגם אם תהיה התפרצות גדולה של מגפת הקורונה בצה"ל, הכשירות המבצעית לא תיפגע, וכפי שפרסם כתבנו יואב זיתון אמש - החיילים שיחלו יועברו למתקנים כמו מחנה הנופש אשקלון שבהם יטופלו על-ידי צה"ל עד שיחלימו.

מחסומים עם חיילים לצד שוטרים

המשימה השנייה שצה"ל צריך לעמוד בה היא הסיוע למגזר האזרחי. זה מתחייב מעצם הגדרתו של צה"ל כארגון שאחראי להגנת אזרחי מדינת ישראל ובגלל גמישות הפעלתו וזמינות השירותים שהוא מסוגל לתת. ואמנם, נגיף הקורונה מהווה איום; כרגע הקורונה כבר לא על הגדרות אלא בתוך המדינה, ולכן צה"ל מתגייס למשימה השנייה בסדר העדיפויות שלו: הסיוע למשרד הבריאות ולמשרד לביטחון פנים.

המפקדה המשימתית היא פיקוד העורף. הגופים האזרחיים - המל"ל, משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות, המשטרה והמועצה לביטחון לאומי - פונים לצה"ל באמצעות משרד הביטחון, ואחרי ששר הביטחון נפתלי בנט מאשר, פיקוד העורף נרתם למשימה.

יש משימות שצה"ל מנדב את עצמו לבצע, כמו למשל מרכזי המידע לציבור שהקים פיקוד העורף עבור מד"א. בשבוע הבא, כשיתחילו הבדיקות ההמוניות, צה"ל עשוי להיקרא להעביר את הערכות ממוקדי הבידוק, שיהיו באחריות מד"א, אל המעבדות.

בימים האחרונים המשיכו חיילים להתקהל, למשל בכניסה לחדרי אוכל

המשימה השלישית היא התכוננות למצב החמור ביותר שבו המגפה תתפרץ ותצא משליטה. במקרה כזה צה"ל יצטרך לקבל אחריות עליונה, כמו במלחמה, על כל הפעילות הקשורה במגפה. ההכנות למצב כזה הולכות ונשלמות למרות ההערכה שלא יהיה בהן צורך. אם למשל יוטל סגר/עוצר, צה"ל צריך להיות מוכן להעמיד לרשות המשטרה גדודים של פיקוד העורף או גדודי לוחמים אחרים שאינם בקו הראשון של הפעילות המבצעית, כדי לאכוף את הסגר. אפשר גם להעריך שאם יהיו מחסומים שימנעו תנועה של אנשים ברחובות יהיו במחסומים האלה חיילים יחד עם השוטרים.

מלבד זאת, פיקוד העורף כבר החל בגיוס אנשי מילואים שתפקידם להיות במרכזי הקישור לרשויות המקומיות (יקל"רים). ברור לגמרי שהרשויות המקומיות יהיו גורם חשוב בניהול המשק וחיי האזרחים אם יוכרז מצב חירום, ואז היקל"רים יאפשרו לרשויות המקומיות לקבל סיוע והכוונה מפיקוד העורף.

צה"ל גם רוכש ציוד מיגון שיגן על החיילים מפני נגיפים וחיידקים. רוב ציוד המגן שיש לצה"ל נועד להתגוננות מפני מתקפת חומרי לחימה כימיים והוא אינו מתאים ומסורבל מדי לתנאים של התמודדות עם מגפה, לכן נקנים אמצעי מיגון יעודיים באמצעות משרד הביטחון שמשמשים חיילים גם כעת, בפעילות המחסומים באיו"ש.

ההערכה הסבירה היא שהרשויות האזרחיות יודעות ומסוגלות להתמודד עם המצב גם אם יחמיר בעתיד. אבל צה"ל חייב להיות מסוגל תוך שעות לקחת את האחריות הכוללת ולתפקד בכל הערוצים שמטופלים היום על ידי משרדי המנמשלה האזרחיים במקביל לפעילותו המבצעית. משיחות עם בכירים בצה"ל אפשר להתרשם שהם סיימו את ההכנות גם לתרחיש הגרוע ביותר, אף שהם מעריכים שהוא לא יקרה, וכי צה"ל לא יצטרך לקחת אחריות על ההתמודדות עם הקורונה.