שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    על הסוסה: העולה ממקסיקו שחולם על מדליה אולימפית

    אלברטו משען (42) וסוסתו "קוזה נוסטרה" הם חלק מנבחרת הרכיבה שתרשום היסטוריה בטוקיו 2020: "מקווה שיום אחד נשיג, איתי או בלעדיי, זכייה במדליה משמעותית"

     

     

    נבחרת רכיבת הסוסים רשמה היסטוריה בשנה שעברה לאחר שסיימה ראשונה בתחרות מיוחדת במוסקבה - וקבעה כי ישראל תיוצג בפעם הראשונה באולימפיאדה בענף זה.

     

    הסגל הרחב מונה לא פחות משמונה רוכבים, אבל רק ארבעה מהם יזכו בכרטיסים הנכספים לטוקיו 2020, אם וכאשר הוא אכן יתקיים השנה ולא יידחה בשל משבר הקורונה העולמי. אחד מהם הוא אלברטו משען, יהודי יליד מקסיקו בן 42. מדובר ברוכב בינלאומי בכיר בעולם קפיצות הראווה והוא מחזיק ברקורד מרשים: השתתפות באולימפיאדת לונדון 2012, בה הגיע למקום החמישי, ובייג'ינג 2008. כמו כן השתתף בשתי אליפויות עולם.

     

    אלברטו משען (צילום: אורן אהרוני)
    החל לרכב בגיל 5. אלברטו משען והסוסה שלו(צילום: אורן אהרוני)

     

    משען בן למשפחה יהודית ממקסיקו כאמור, גדל והתחנך לאורך השנים בבית יהודי. יש לו משפחה בישראל וזיקה רבה לארץ והוא התחרה ביחד עם אחיו במשחקי המכביה ה-18 ב-2013. כדי לייצג את ישראל הוא נאלץ לעבור שנתיים של צינון בענף ולכן לא יכול היה להשתתף באולימפיאדת ריו 2016. בסופו של דבר קיבל את האזרחות המיוחלת ב-2018.

     

    "מאז שאני זוכר את עצמי אני על סוסים", מספר משען בראיון מיוחד ל-ynet. "יש לי תמונות בהן הוריי על סוסים ואני על הידיים שלהם. סוסים תמיד היו התשוקה שלי וההחלטה לעסוק במקצוע שקשור לזה הייתה קלה. כל יום על הסוס הוא יום מיוחד ושונה ואני מבורך שאני בענף הזה".

     

    מה ידעת על ישראל לפני המעבר?

    "הכול, מאז שאני ילד במקסיקו עם היהדות שלי והקרבה למדינה. היהדות מאוד חשובה לנו, זה נותן לנו הרבה גאווה: ההליכה לבית הכנסת, בית הספר או אפילו בבית. הדגל והערכים של המדינה תמיד מלווים אותנו וחלק מאיתנו. זה ככה גם כשיוצאים לתחרויות ומייצגים את המדינה, כשהדגל מתנופף ומופיע על הקסדה שלנו, זה משמח אותנו ונותן לנו תחושה טובה. גם הגעתי למכביה, שבתור יהודי זה המשחקים שלנו. זה היה מאוד כיפי".

     

    דניאל גולדשטיין  (צילום: Delaney Hamill)
    חברה בנבחרת הרכיבה. אשלי בונד (צילום: Delaney Hamill)

     

    אתה חושב שההשתתפות שלכם באולימפיאדה תעזור לפתח את הענף בארץ?

    "זה המטרה שלנו. רוצים להגדיל אותו עוד יותר ויהיו יותר מעריצים שיהיו מעורבים ויידעו יותר על הספורט הזה. רוצה שילדים קטנים שעכשיו גדלים ייראו אותנו ויידעו שיש לנו נבחרת גדולה שמגיעה לאולימפיאדה, ואז גם הם ישאפו לכך".

     

    מה אתה אומר על ביקורת נגד ספורטאים שלא חיים כאן ובאים רק לייצג את המדינה באולימפיאדה?

    "זה טעות גדולה מאוד. הם צריכים להיות מאוד גאים שיש נבחרת כזו. דבר ראשון, אנחנו ישראלים ומתחרים תחת הדגל. נכון, לא נולדנו כאן אבל יש לנו את אותה אהבה ושנית, אנחנו סוללים את הדרך לאנשים לחלום להגיע לאולימפיאדה בעוד ענף. ברגע שמנגנים את "התקווה" אני בוכה וככה אני מרגיש - אלה האמוציות שיוצאות ממני".

     

    "האהבה לסוסים היא דבר מדהים"

    משען, המכונה גם "אבי", החל לרכב כבר בגיל 5 ובגיל 11 כבר החל להשתתף בתחרויות. תוך זמן לא רב גם הפך לחבר נבחרת מקסיקו במשך שנים רבות, כאשר בתקופה מסוימת עבר להתאמן בהולנד ובלגיה וב-2006 התחתן עם אנה, שניהם הביאו לעולם שלושה ילדים. את האהבה לרכיבה הביא כאמור מהבית, אביו עסק ברודיאו ואימו בקפיצות, בדיוק כמו משען.

     

    מבחינה מקצועית השנים האחרונות היו קשות עבורו, כאשר לא מצא סוס מתאים במשך שנה וחצי, מה שדרדר אותו עד למקום ה-419 בעולם. זאת עד שמצא את הסוסה בת ה-10, "קוזה נוסטרה", אותה היה צריך זמן להכין כדי שתוכל להשתלב בענף.

     

    יש הטוענים שענף כזה, היחידי עם בעלי חיים, לא צריך להיות באולימפיאדה.

    "אנשים שאומרים את זה לא מכירים את הספורט. שיבואו לראות אלו תנאים הסוסים מקבלים, האוכל והמגורים הכי טובים. הענף גם גורם ליותר ילודה של סוסים. כל מי שאחראי על ההחלטה להשאיר את הענף באולימפיאדה רואה איך שומרים ודואגים לסוסים, בניגוד לשטח שם הם נמצאים בתנאים נוראיים, עוברים התעללויות ורזים מאוד. האהבה שאנחנו מעניקים לסוסים, הזמן והכסף, זה דבר מדהים. אכפת לנו יותר מהם מאשר עצמנו".

     

    אלברטו משען (צילום: אורן אהרוני)
    "הסוסים מקבלים את התנאים הטובים ביותר". משען על הסוסה(צילום: אורן אהרוני)

     

    מה החולשות והחוזקות שלך כרוכב?

    "תמיד הייתי חזק מנטלית, אני מאוד תחרותי וזה עזר לי מאוד בתחרויות, בעיקר ברגעים מכריעים, הם מוציאים ממני את המיטב. החולשות? בטוח שיש לי כמה, אבל העיקר זה אולי היציבות, משהנ שאני עובד עליו. חולשה נוספת היא המשקל שלי כי אני אוהב לאכול".

     

    אתה חושב שהגעת כבר לשיא שלך?

    "יש לי עוד המון לתרום, יש רוכבים שממשיכים לרכב גם בגיל 70, אפילו באולימפיאדה. גילאי 50-40 הן השיא עבור רוכבים, ככול שמתבגרים צריך יותר לעבוד קשה ואם אמשיך כמו עכשיו, יש לי עוד שנים רבות להתחרות. עכשיו יש לי גם סוסה צעירה, עם יכולות נהדרות, שאפשר להביא איתה תוצאות יפות".

     

    מה החלום הגדול שלך?

    "אני חושב שאני חי אותו עכשיו, שמח להיות חלק מהנבחרת ולהוות דוגמה. אני מאוד מקווה שיום אחד הנבחרת הזאת, איתי או בלעדיי, תזכה במדליה משמעותית".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים