בג"ץ הקורונה: מותר לאתר בטכנולוגיית שב"כ, למשטרה אסור לאכוף בינתיים

בג"ץ פסק הערב (יום ה') בעתירות נגד הפעלת טכנולוגיית המעקב של שב"כ כי התקנות יופעלו לעת עתה אך ורק לצורך איתור מי ששהו בסביבת חולי קורונה. השופטים ובראשם נשיאת העליון אסתר חיות הוציאו צו ביניים בשלוש העתירות נגד אכיפת המשטרה בנושא עד ליום השני הקרוב, אז צפויה לקום ועדה בכנסת בנושא.

לעיון בהחלטה המלאה של בג"ץ - לחצו כאן

לצד זאת, צו הביניים שהוציא בג"ץ קובע כי ככל שעד יום שלישי בשעה 12:00 לא יוקמו ועדות לפיקוח פרלמנטרי על התקנות, לא ניתן יהיה לעשות כל שימוש בסמכויות שהן מקנות ובהן גם מעקב שב"כ, עד להחלטה אחרת.

במקביל, הובהר כי האמצעים הטכנולוגיים של שב"כ "יופעלו בשלב זה אך ורק לצורך איתור מי ששהו בסביבת חולים עם ממצא מעבדתי חיובי לנגיף ובהתאם להנחיות המסווגות שאושרו על ידי היועץ המשפטי לממשלה". לצד זאת, קבעו בבג"ץ כי "בשלב זה ועד החלטה אחרת, אין לעשות שימוש בסמכויות המוקנות מכוח תקנות המשטרה".

השופטים בדיון. המשטרה לא תאכוף בינתיים

מוקדם יותר היום נערך דיון בשלוש העתירות בפני נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, המנשה לנשיאה חנן מלצר והשופט נועם סולברג. העותרים, עו"ד שחר בן-מאיר, האגודה לזכויות האזרח ומרכז עדאלה טענו כי מדובר בתקנות דרקוניות.

"התקנת התקנות ללא כל פיקוח פרלמנטרי עליהן אינו מידתי באופן בולט ומובהק. במיוחד הדבר המשמעותי כאשר התקנות באות לפגוע בזכות יסוד חוקתית היא הזכות לפרטיות", טען בן-מאיר. הוא הדגיש את הבעייתיות של אישור התקנות בידי ממשלת מעבר שלישית, ועוד בזמן שהמנדט להרכבת הממשלה הוטל על אדם אחר ולא על ראש הממשלה בנימין נתניהו.

פעילות האכיפה של המשטרה וצוותי משרד הבריאות

במהלך הדיון ביקשו השופטים לברר את ההבדלים בין היכולות הטכנולוגיות של השב"כ ובין היכולות של גופים אזרחיים, כדי להבין את ההצדקה לשימוש החריג בגוף החשאי נגד אזרחים. "יש שאלות – שאלת הפגיעה, הסמכות, השפעת היעדר הפיקוח הפרלמנטרי. שאלות שהן תולדה של המפגש החריג בין מצב חירום בגלל המגפה העולמית הזאת, ובין הזמן שזה תפס אותנו – במצב של אחרי בחירות, אחרי שלוש מערכות בחירות עם מצב משטרי מאוד לא ברור", אמרה הנשיאה חיות לאחר שהשב"כ פירט את האמצעים במעמד צד אחד ללא נוכחים.

הוועדה פוזרה לפני שאישרה את התקנות

האגודה לזכויות האזרח, שהייתה אחת העותרות, מסרה: "ההחלטה הדרקונית לאפשר לשב"כ ולמשטרה לעקוב אחר כולנו היא פגיעה קשה בזכויות האדם. לכן, טוב עשה בית המשפט כשקבע כי לא ניתן לאפשר צעד כזה תוך עקיפת הכנסת, רק בשל כך ששיקולים פוליטיים צרים מונעים את כינוס הוועדות והמליאה ומונעים פיקוח פרלמנטרי על הממשלה".

העתירה הוגשה ביום שלישי האחרון, בדרישה כי המדינה תפרסם את ההוראות על האמצעים הדיגיטליים המיוחדים שיופעלו על חולי קורונה וכדי להביאן לאישור או פיקוח ועדות הכנסת.

"התקנות, גם אם הותקנו בסמכות, הן דרקוניות בצורה עצומה, ויש בהן חוסר מידתיות בולט ומובהק, ויש בהן ניסיון להתעלם פשוטו כמשמעו מהרשות המחוקקת במדינת ישראל, ולהתיר לרשות המבצעת בעצמה, ללא כל פיקוח, לפגוע בפרטיות של כל אזרחי ישראל ללא כל הבחנה", נכתב בעתירה.

נזכיר כי בלילה שבין יום שני לשלישי אישרה הממשלה את תקנות החירום, שמאפשרות הפעלת אמצעים טכנולוגיים למעקב אחר חולי קורונה. האמצעים המיוחדים מאפשרים בין היתר לשב"כ לעקוב אחרי האיכון הסלולרי של אנשים שאובחנו בקורונה ושל מי שהיה בקרבתם, כדי שיידעו ללכת להיבדק ולהיכנס לבידוד. כמו כן, ניתנה לכל קצין משטרה סמכות לקבל נתוני מיקום ומעקב מחברות הסלולר ללא כל צו שיפוטי, כדי לאכוף את ההנחיות להישאר בבידוד ביתי. על פי התקנות, המידע אמור להישמר בידי המשטרה ומשרד הבריאות במשך 60 יום, ואז אמור להימחק.

לפני אישור התקנות ניסתה הממשלה לאשר אותן בוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שעות ספורות לפני השבעת הכנסת החדשה. פקיעת המנדט של ועדת החוץ והביטחון הובילה לכך שהתקנות לא אושרו על-ידי הכנסת אלא במשאל טלפוני לילי.