שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הראשון בבידוד: מי אתה דניאלה רוגאני?

    העובדות מספרות שהבלם האיטלקי בן ה-25 שאחראי לנפילת אסימון הקורונה בכדורגל האירופי, לא היה מתקרב לכמות הפירסום בה זכה לאחרונה אם לא היה נדבק בנגיף. אז מאיפה הוא בא, עד לאן יגיע ומה אומרת אשתו ההרה שנדבקה גם היא?

    אם לממשל האיטלקי היו חלק מהתכונות שיש לדניאלה רוגאני (25) כבלם, יכול להיות שההתמודדות עם מגפת הקורונה במדינה הייתה נראית אחרת. רוגאני הוא לא שחקן מהיר במיוחד ולא חזק במיוחד - שתי תכונות קריטיות עבור בלם בכדורגל של ימינו. מה שכן יש לו, זו יכולת לקרוא כמה מהלכים קדימה ולחלץ כדורים עוד לפני שהוא נזקק לעימות פיזי עם היריב, בזכות העובדה שהוא יודע לצפות לפני החלוצים לאן ילכו המסירות.

     

    מצד שני, אולי נכון יותר לפתוח את הסיפור שלו כך: אם דניאלה רוגאני לא היה נדבק בקורונה, סביר להניח שהוא לא היה זוכה לתשומת לב מיוחדת בזכות כישוריו ככדורגלן. ביום בהיר אחד, תוך צירוף נסיבות שאיש לא יכול היה להעלות על הדעת, הוא הפך למשך זמן קצר לדמות המדוברת ביותר בעולם הספורט.

     

    רוגאני במסיבת עיתונאים בעונה שעברה (צילום: AFP)
    רוגאני. צירוף נסיבות שאי אפשר היה לצפות(צילום: AFP)

     

    זה קרה רק לפני כשבוע וחצי, ב-11 במרץ, בדיוק באותה הדקה שבה כבש מרקוס יורנטה את השער השני של אתלטיקו מדריד באנפילד מול ליברפול בגומלין של שמינית גמר ליגת האלופות. יורנטה לא חלם שהרגע ההירואי שלו עלול להפוך לחסר משמעות לחלוטין - אופציה שמסתמנת כרגע כריאלית ביותר בשל כדור השלג שרוגאני גילגל לא באשמתו.

     

    "אני בסדר, אפילו אין לי סימפטומים של המחלה", סיפר הבלם בראיון השבוע, לפני שעבר לספק לקוראים המלצות צפייה בנטפליקס, כיאה לבעל ניסיון בבידוד ביתי. הוא גם ביקש מהם, במה שהיה הכי קרוב לביטוי של מצוקה מצידו, שימליצו לו בעצמם על סדרות וסרטים שאהבו: "סיימתי כבר את כל מה שיש לראות". 

      

    רגע ההדבקה? הזוג רוגאני ופרסיקו

     

    מי שנשמעה פחות משועשעת היא אשתו, מיקלה פרסיקו, שנדבקה גם היא בנגיף ואף חשפה שהיא בהריון ו"מתה מפחד". פרסיקו היא שדרנית ספורט מוכרת באיטליה, והזוג הפך בעל כורחו לסמל של הימים הללו. "הרופאים אומרים שיהיה בסדר, אבל שימו את עצמכם בנעליי", אמרה, "אני מתפללת שהנגיף לא ישפיע על ההריון שלי". רוגאני עצמו, ברגע של רצינות, הביע תקווה שהמקרה שלו לפחות יגביר את המודעות למצב במדינתו.

     

    יובנטוס לא מחכה לילד מטוסקנה

    אז לא בטוח שיובנטוס בכלל תגלה אי פעם אם הייתה מצליחה למחוק את הפיגור שלה מהמשחק הראשון באותו שלב שמינית גמר בחוץ מול ליון (1:0). נכון, אופ"א קבעה תאריך חדש ועדכני לקיום גמר ליגת האלופות (ה-27 ביוני, כחודש אחרי התאריך המקורי) אבל אף אחד לא יכול לדעת מה צפוי לנו בעתיד הקרוב וכלל לא בטוח, ממגוון סיבות, שחידוש העונה הזו ריאלי ושניתן לעשות את הדרך הדרושה כדי להגיע לגמר הזה. 

     

    לא מרוצה. מאוריציו סארי (צילום: EPA)
    מאוריציו סארי. יש לו אופציות טובות יותר מרוגאני(צילום: EPA)

     

    מה שכן די בטוח הוא שרוגאני כנראה לא היה מקבל דקות במשחק הזה, כמו ברוב המשחקים של יובנטוס העונה, בטח באלו החשובים. עם מתיאס דה ליכט ולאונרדו בונוצ'י במרכז ההגנה של יובה וג'ורג'יו קייליני המחלים מפציעה על הספסל, יש למאוריציו סארי מספיק אופציות עדיפות על פני השחקן שנולד בטוסקנה, בעיירה קטנה בשם לוקה, וגדל במחלקת הנוער של אמפולי בה שיחק במשך 12 שנים.

     

    הוא הגיע ליובנטוס לראשונה בעסקת השאלה תמורת 150 אלף אירו בעונת 2012/13, כשהיה בן 18, והיה חלק מהקבוצה עד גיל 20 של המועדון. היכולת שלו שכנעה את יובה בקיץ העוקב להוציא עוד חצי מיליון אירו תמורת רכישת חלק מכרטיס השחקן שלו. למרות זאת, הוא חזר לשחק בליגה השנייה במדי אמפולי, והיה בורג מרכזי בעונה מצוינת שהסתיימה במקום השני וכרטיס אוטומטי לליגה העליונה.

     

    מתיאס דה ליכט (צילום: רויטרס)
    מתיאס דה ליכט. רוגאני לא התלונן כשהביאו אותו(צילום: רויטרס)

     

    יובה רכשה את שארית הכרטיס שלו תמורת עוד 3.5 מיליון אירו והמשיכה להשאיל אותו לאמפולי, ששרדה בליגה הראשונה. בגיל 20 הוא מילא תפקיד חשוב בהצלחה היחסית, שיחק בכל 38 המשחקים של הקבוצה, אף פעם לא הוחלף וחתום על הישג שאינו מובן מאליו כלל עבור בלם, בטח בעולה חדשה שנאבקת בתחתית: אף כרטיס צהוב לאורך כל העונה. זה, כנראה, קשור לאותה היכולת שהוזכרה לצפות מצבים מראש ולהימנע מעימותים פיזיים.

     

    כך או כך, ב-2015 רוגאני חזר ליובנטוס, כדי לגלות בגיל 21 את מה שכל ילד אמור לדעת: האוויר בפסגה הרבה יותר דליל. אם בשנתיים באמפולי הוא רשם 78 הופעות, אז בחמש השנים שעברו מאז במדי יובה היו לו רק 76 כאלה, רובן במשחקים זניחים או כאלו שהניצחון בהם אמור להיות מובטח מראש על הנייר.

     

    רוגאני בפעולה (צילום: EPA)
    רוגאני בפעולה. לא קיבל הזדמנות ברגעים מכריעים(צילום: EPA)

     

    בקיץ האחרון רוגאני ראה איך הקבוצה שלו משקיעה הון עתק בילד בן 18 מאיאקס ומנחיתה אותו ישר להרכב אחרי הפציעה של קייליני - אבל הוא לא התלונן. דה ליכט עצמו הגדיר את יובה כ"אוניברסיטה להגנה" כשניסה להסביר למה החליט לעבור דווקא אליה, אף שהיה מבוקש במקומות רבים אחרים.

     

    במקרה של רוגאני, יכול להיות שהוא פשוט החליט ללכת על קריירה אקדמית עם טוויסט ויראלי בלתי צפוי.

     

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים