שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מחקר הוכיח: הנגיף לא נוצר במעבדה

    "הטבע חכם מהמדענים": חוקרים אמריקנים הפריכו את הטענה שנגיף הקורונה הונדס במעבדה בווהאן. אז מאיפה הוא הגיע?

     

     

    בדיקות מעבדה של נגיף הקורונה    (צילום: רויטרס)

    בדיקות מעבדה של נגיף הקורונה    (צילום: רויטרס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הנגיף היחיד שמצליח להתפשט כמעט באותה מהירות כמו הקורונה הוא נגיף הפייק ניוז. אחת הטענות שנשמעות לא פעם בנוגע לווירוס היא שמדענים הם אלו שיצרו אותו במעבדה בווהאן שבסין, מקור ההתפרצות. אבל מחקר אמריקני חדש על אודות הנגיף שם סוף לאותה טענה.

     

    קבוצת מדענים השוותה את הגנום של הנגיף עם שבעה נגיפי קורונה אחרים שבהם נדבקו בני אדם: סארס ו-MERS, שעלולים לגרום למחלות קשות, וכן HKU1, NL63, OC43 ו-229E, שהידבקות בהם מובילה לרוב רק לתסמינים קלים.

     

    "הניתוח שלנו מראה בבירור שנגיף הקורונה לא נוצר במעבדה ולא על ידי מניפולציה מכוונת", כתבו במגזין Nature Medicine. נגיף הקורונה דומה מאוד לנגיף הסארס, שהתפשט בעולם לפני כמעט 20 שנה. המדענים מצאו כי יש שוני קטן יחסית בקוד הגנטי של שני הנגיפים, אבל בסימולציות מחשב נראה שהשינויים הגנטיים בנגיף דווקא לא מסייעים לקורונה להידבק לתאים אנושיים.

     

    בדיקות נגיף קורונה מבחנה מעבדה בית חולים איכילוב תל אביב (צילום: AFP)
    נוצר במעבדה? התשובה שלילית(צילום: AFP)

     

      (צילום: AFP)
    בית חולים בווהאן(צילום: AFP)

    לפי כותבי המחקר, ממכון סקריפס בקליפורניה, אם מדענים היו מהנדסים במכוון את הווירוס, הם לא היו בוחרים שינויים גנטיים שמודלים ממוחשבים מראים כי לא יעבדו. אבל מתברר שהטבע חכם יותר מהמדענים, והנגיף החדש מצא דרך לעבור מוטציות שהיא טובה יותר – ושונה לחלוטין – ממה שאי פעם יצרו מדענים.

     

    והנה עוד מסמר בארון התיאוריה של "הווירוס ברח מהמעבדה": המבנה המולקולרי הכללי של הנגיף שונה מזה של נגיפי קורונה אחרים, ומזכיר יותר נגיפים שנמצאו בעטלפים ובפנגולינים, נגיפים שנחקרו מעט בעבר ולא נודע שהם גורמים נזק לבני אדם. "אם מישהו היה רוצה להנדס וירוס קורונה חדש, הם היו יוצרים אותו כשהבסיס הוא נגיף אחר", כתבו.

     

    אז מאיפה הגיע הנגיף? קבוצת החוקרים שרטטה שני תרחישים. האחד: בני אדם נדבקו בו ישירות מבעל חיים חולה, בדומה לנגיפי קורונה קודמים (זבד דקל מסיכתי בסארס, גמלים ב-MERS). במקרה של הנגיף החדש מדובר על עטלף, שהעביר זאת דרך בעל חיים אחר, כשמחקרים קודמים העלו את האפשרות שמדובר בפנגולין.

     

    אינדונזיה אוכלים עטלפים עטלף נגיף קורונה וירוס (צילום: רויטרס)
    עטלף על הצלחת באינדונזיה(צילום: רויטרס)


    פנגולין  (צילום: shutterstock)
    פנגולין. הנגיף עבר ממנו לבני אדם? (צילום: shutterstock)

     

    על פי התרחיש הנוסף, המרכיבים מעוררי המחלות שבנגיף התפתחו רק לאחר שהווירוס קפץ מבעל החיים לבני האדם. בכל מקרה, המידע שצברו המדענים עשוי לסייע לאחרים לנבא את עתיד המגפה.

     

    אם הנגיף נכנס לתאים אנושיים כבר כשהיה במצב פתוגני (מעורר מחלות), הדבר מעלה את האפשרויות להתפרצויות נוספות. במקרה כזה, קיימת אפשרות שהנגיף עדיין מסתובב בעולם החי ועשוי לקפוץ שוב לבני אדם, ולהוביל להתפרצות נוספת. לעומת זאת, הסיכויים להתפרצויות עתידיות כאלה נמוכים אם הנגיף הגיע תחילה במגע עם אוכלוסייה אנושית ורק אז הפך למעורר מחלות.

     

    למחקר במלואו לחצו כאן

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים