שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    לא רק נגיף: קבוצות הכוכבים שנקראות קורונה

    "קורונה בוראליס" ו"קורונה אוסטראליס" - שתי קבוצות כוכבים שכבר בעת העתיקה ראו בהן הקדמונים כתרים שמימיים. איך תוכלו לזהות את קבוצות הקורונה בשמיים גם מחלון הבית, ומה תוכלו לראות בהן דרך טלסקופ?

    שתי קבוצות כוכבים זכו לשם "קורונה". ולא מהתקופה האחרונה בה נחשפנו לנגיף שעושה רושם שלא מתכוון לעזוב אותנו בקרוב, אלא מהעת העתיקה - "קורונה בוראליס" (כתר צפוני) ו"קורונה אוסטראליס" (כתר דרומי).

     

    "קורונה בוראליס", היא קבוצת כוכבים בשמי הצפון, ששבעת כוכביה הבהירים מסודרים בצורת חצי עיגול הבולטת לעין. הקבוצה מצויה מזרחית לכוכב הזוהר

    ארקטורוס בקבוצת רועה הדובים ובולט מאוד בצבעו הצהבהב-כתום.

     

    גם קבוצת "כתר דרומי" שמצויה לרגלי קבוצת הכוכבים קשת דומה בצורת הכוכבים לקבוצת "כתר צפוני", אם כי כוכבי הקבוצה הדרומית בהירים פחות מהקבוצה הצפונית ולכן אינם בולטים במיוחד על רקע שמי הלילה. אך למרות זאת, שתי הקבוצות שנמצאות בקטלוג 88 קבוצות הכוכבים המודרניות משנת 1922, נכללו כבר ב-48 קבוצות הכוכבים שהגדיר תלמי לפני כ-2000 שנים. בימי תלמי "קורונה בוראליס", נקראה רק "כתר" ותאור "צפוני" נוסף מאוחר יותר על מנת להדגיש את ההפרדה מהקבוצה כתר דרומי.

     

    כתר או קערת קבצן

    קבוצת "קורונה בוראליס", היא אחת מקבוצות הכוכבים ששמן יאה להן - היא נראית כחצי עגול כשבמרכזה כוכב בהיר - הכוכב אַלְפֶּקָה או בשמו הנוסף גֶ'מָה המייצג אבן חן או יהלום בכתר השמימי.

     

    קבוצת הכוכבים קורונה בוראליס והכוכב האלפא שלה - אלפקה.  (צילום: M Andy)
    קבוצת הכוכבים קורונה בוראליס והכוכב האלפא שלה - אלפקה. (צילום: M Andy)

    במיתולוגיה היוונית מסמלת הקבוצה את הכתר שנתן דיוניסוס כמתנת נישואין לאריאדנה בתו של מינוס מלך כרתים. אריאדנה, בתו של מינוס מלך כרתים, עזרה לתזאוס האתונאי להרוג את המינוטאור, שחציו שור וחציו אדם. במנוסתם מכרתים, הותיר תזאוס כפוי הטובה את אריאדנה באי נקסוס שם פגש אותה דיוניסוס.

     

    לעומת היוונים, הנוודים הערבים בתקופה הקדומה, שספק אם הכירו את אריאדנה ואת תזאוס, ראו בקבוצה זו את "קאס אל-מסכין", הקערה (או הספל) של הקבצן, ובשל היותו עני צלחתו שבורה. המעניין הוא ש-אַלְפֶּקָה שמו הרשמי של הכוכב הראשי בקבוצה, הוא שריד של שמו הערבי של הכוכב – "הבהיר שבצלחת", אותו גרגר בודד שיש לעני המסכן בצלחתו. מאוחר יותר, בהשפעה היוונית, כינו הערבים את הקבוצה בשם "אל-איקליל-אל שימאלי", "הנזר הצפוני".

    קורונה בוראליס בחלק התחתון של התמונה. ארקטורוס וקבוצת רועה הדובים (צילום: shutterstock)
    קורונה בוראליס בחלק התחתון של התמונה. מעליה ארקטורוס וקבוצת רועה הדובים(צילום: shutterstock)

    בתקופה זו, עולה קבוצת "קורונה בוראליס" מכיוון צפון מזרח בסביבות השעה 8 בערב, הכוכב ארקטורוס בקבוצת רועה הדובים מצוי מעט מעליה. ארקטורוס הבולט בצבעו הצהבהב-כתום הוא כוכב השבת הזוהר ביותר בשמים הצפוניים. כוכב זה הוא ענק כתום, שקוטרו גדול מקוטר השמש כמה עשרות פעמים. צבעו הכתום בולט מאוד גם בתצפית במשקפת שדה קטנה. שמו נגזר מהשורש היווני "ארקטוס", שמשמעותו דוב. כוכב זה גם העניק לצפון כדור הארץ את הכינוי "האזור הארקטי", ומנגד לאזור שמסביב לקוטב הדרומי "האזור האנטארקטי" - "כנגד הצפון".

     

    יש לציין כי בקבוצת כתר צפוני כמעט ואין גרמי שמיים מעניינים לצפייה עבור אסטרונומים חובבים. אחד מהבודדים שבכל זאת ניתן לראות בטלסקופ הוא הכוכב V Coronae Borealis - אחד הכוכבים האדומים ביותר בשמיים. מדובר בכוכב קריר עם טמפרטורת פני שטח של 2877 קלווין בלבד. אך למרות מרחקו העצום - 8810 שנות אור מכדור הארץ ניתן לראותו בטלסקופ חובבים, בגלל בהירותו העצומה - 102,831 יותר מהשמש שלנו. 

    הכוכב V Coronae Borealis במרכז התמונה. שימו לב לצבעו האדום ביחס לכוכבים שסביבו.  (צילום: David Ritter)
    הכוכב V Coronae Borealis במרכז התמונה. שימו לב לצבעו האדום ביחס לכוכבים שסביבו. (צילום: David Ritter)

    כתר, אוהל או צב מים - הכול בעיני המתבונן

    כוכבי קבוצת "קורונה אוסטראליס" הדרומית מציירים קשת מעגל קטנה. "כתר דרומי" ממוקמת בקרבת שביל החלב ממש מתחת קבוצת הכוכבים "קשת" המזכירה בצורתה גם קנקן או קומקום תה. באסכולה המקראית של המאה ה-17 שייכו את קבוצת "כתר דרומי" כ"נזר שלמה" - שמה העממי של פרח הרקפת. הסינים לעומת זאת, ראו בחצי הקשת השמיימית הזו שריון של צב מים. גם בקרב חלק מהנוודים הערבים הקדומים כונתה הקבוצה "אל סובבה" - "הצב". נוודים בתקופות אחרות דווקא דימו אותה לאוהל הנשים כאשר השיירה עוצרת למנוחת הלילה, והעניקו לה את השם "אל היבה" - "האוהל" או "אל אודנה אל נעאעם" - "קן היענה".

     

    על מנת לצפות בקבוצת "קורונה אוסטראליס" בתקופת האביב יש להביט לכיוון דרום מזרח בשעות הקטנות של הלילה. קבוצת "קשת" זורחת כשעה לאחר חצות הלילה. "כתר דרומי" תהיה תחתיה.

     

    בגלל קרבתה של קבוצת הכוכבים לשביל החלב, ניתן גם למצוא בעזרת טלסקופי חובבים גם ערפיליות וצבירי כוכבים מרשימים. אחד מהם הוא הצביר הכדורי NGC-6541 העצום שקוטרו מוערך ב-100 שנות אור. הוא מרוחק כ-22,000 שנות אור ממערכת השמש, אך ניתן לראותו בקלות ממקום חשוך, בעזרת משקפת או טלסקופים קטנים.

     

    NGC 6541. צביר כוכבים כדורי בקבוצת כתר דרומי (צילום: Roberto Mura)
    NGC 6541. צביר כוכבים כדורי בקבוצת כתר דרומי. (צילום: Roberto Mura)

      

    אפליציות להתמצאות בכיפת שמיים

    תקופה זו, מקשה במיוחד על צפייה בכוכבי השמיים. רובנו מעבירים את הזמן בעוצר או בידוד בגלל הנגיף המשתולל. היציאה, ואפילו למדבר או למקום חשוך לתצפית כוכבים של ממש אינה נלקחת כמעט בחשבון. כיצד בכל זאת ניתן להביט בכיפת השמיים גם כשיש מעלינו תקרה? אפליקציות ייעודיות להתמצאות בכיפת השמיים הן פתרון נהדר לימים אלו. תוכלו למצוא ב-Google Play של אנדרואיד. אביא כמה מהמומלצות יותר. מוזמנים להוריד ולהמשיך להנות גם עכשיו מהתבוננות בכוכבים ולמידה של שמי כדור הארץ - גם בזמן רביצה על הספה.

     

    Star Chart‏ - להורדה .

     

    Star Walk - להורדה .

     

    SkySafari - להורדה .

     

    Star Tracker - להורדה .

     

    Sky Map‏ - להורדה .

     

    כולן מומלצות. תורידו ותנסו בעצמכם ותראו עם מה הכי נוח לכם לעבוד. בהצלחה

     

    מידע נוסף על כוכבי השמיים, תופעות מעניינות, סיורי אסטרונומיה, כוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים, תוכלו למצוא באינסטגרם וגם בפייסבוק של שירת הכוכבים 

     

    את המידע המלא על האירועים האסטרונומיים לשנת 2020 אפשר למצוא בספר השנה האסטרונומי לשנת 2020

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים