שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    התערבות הכרחית של בג"ץ למען הגנת הכנסת

    פסק הדין בעניין יו"ר הכנסת היה שיעור באזרחות שנדמה שנשכח: ממשלה לחוד וכנסת לחוד. אדלשטיין, שממילא נמצא בניגוד עניינים, חרג מסמכותו

     

    בדיקת חום בכנסת יולי אדלשטיין (צילום: דוברות הכנסת עדינה ולמן)
    בדיקת חום בכנסת לח"כ יולי אדלשטיין(צילום: דוברות הכנסת עדינה ולמן)

    פסק הדין בעניינו של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הוא פסק דין של "אין ברירה". בית המשפט העניק לו הזדמנות להחליט עד יום רביעי אם ייכנס את הכנסת, ולו הודיע אדלשטיין שיש בכוונתו לעשות כן - פסק הדין לא היה ניתן. זה מראה עד כמה בג"ץ לא היה מעוניין להתערב בהליך הפרלמנטרי - אף שהוא מוסמך לעשות כן - אלא ביקש למצוא פתרון בלא צורך בפסק דין.

     

     

    אלא שעל אף ההתקפות חסרות התקדים על בג"ץ, על כך ש"העז" להתערב בכנסת, מדובר בפסק דין שכל מטרתו דווקא הגנה על הפרלמנט מפני השתלטות הממשלה. כל שביקש בית המשפט הוא לקדם את עצמאות הכנסת. כנסת שיש לה רוב חייבת לתפקד, וחייבים להתייחס לשני הגופים האלה - כנסת וממשלה - בנפרד.

     

    בשנים האחרונות ניכרת עלייה במקרים שבהם מתערב בג"ץ כדי למנוע מן הממשלה לדרוס את הכנסת. כך היה כשהממשלה דרשה להעביר בן לילה את חוק מס על דירה שלישית, בהליך פגום שלא אפשר לחברי הכנסת זמן לקרוא את החוק, ובג"ץ ביטל אותו בשל כך; כך היה כאשר הממשלה דרשה לחוקק חוקי תקציב דו-שנתיים ובכך למנוע פיקוח של הכנסת, ועוד.

     

    צריך לזכור שהפיקוח של בית המשפט על הכנסת וההליכים שלה הוא מאופק ומוגבל. בג"ץ לא ממהר להתערב בענייניה הפנימיים של הכנסת, אבל התערבות כזו היא לא יוצאת דופן, לא בארץ ולא בעולם. בזמנו סירב יו"ר הכנסת שלמה הלל להניח על שולחן הכנסת את הצעות החוק הגזעניות של מאיר כהנא. היה זה אותו בג"ץ שחייב אותו לעשות זאת.

     

    בבריטניה השבית לאחרונה ראש הממשלה את הפרלמנט ובית המשפט העליון קבע שאין לו סמכות לעשות כן, משום שיש בכך פגיעה קשה בשני עקרונות יסוד חוקתיים: ריבונות הפרלמנט ויכולת הפיקוח על הממשלה.

     

    בג"ץ נגד יו"ר הכנסת. דיווח באולפן ynet    (צילום: אורי דוידוביץ, חגי דקל)

    בג"ץ נגד יו"ר הכנסת. דיווח באולפן ynet    (צילום: אורי דוידוביץ, חגי דקל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    אדלשטיין חרג מסמכותו. הוא יו"ר זמני בלבד המכהן מכוח רציפות. העלאה לסדר היום של נושא בחירותו נוגעת אליו ישירות, באופן אישי, והוא נמצא בניגוד עניינים חמור. אדלשטיין מתעלם מבקשת רוב חברי הכנסת ובכך הוא מסכל את רצון הבוחר, שמתבטא בכנסת, לא בממשלה. כל אלה מגבילים את שיקול הדעת שלו ועל כן התערבות בית המשפט נדרשה כדי לאפשר לרוב הפרלמנטרי לממש את זכותו לבחור את היו"ר.

     

    בית המשפט אמר שבעמדת אדלשטיין, שלפיה בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת תלויה במהלכים להקמת הממשלה, יש משום "היפוך היוצרות". הכנסת היא הריבון. הכנסת אינה "להקת המעודדות של הממשלה" (כדברי השופט עמית), ואין מקום לשיקול הפוליטי שלפיו החלפת היו"ר תקשה על הרכבת הממשלה, משום שמדובר בתפקיד ממלכתי.

     

    "חזקה על יו"ר הכנסת שימלא את תפקידו בממלכתיות בהתאם לחוק, לנוהג ולנהלים שהתגבשו בכנסת. זאת גם אם חברי המפלגה שמשורותיה הוא בא ישבו על ספסלי האופוזיציה", נקבע. כך נהג לאורך השנים אדלשטיין עצמו, אומר בית המשפט, וכך נהגו קודמיו בתפקיד לדורותיהם.

     

    פסק הדין הוא בעצם שיעור בסיסי באזרחות, העוסק במושכלות יסוד שנדמה שנשכחו: ממשלה לחוד וכנסת לחוד. אלה שתי רשויות נפרדות. הממשלה היא שיונקת את חיותה מהכנסת, ולא להיפך. וכדברי השופט עמית: "על אחת כמה וכמה, שממשלה שטרם באה לעולם אינה יכולה לשלוט על הכנסת ולהורות לה 'לדומם מנועים' עד אשר תיכון, אם בכלל".

     

    ומילה אחרונה על הקריאות שלא לקיים את החלטת בג"ץ. הן לא מתקבלות על הדעת במשטר שלנו ומערערות את המערכת הדמוקרטית כולה. מיעוט שמשתלט על רוב ובעצם שובר את הכלים. אם רשות שלטונית מחליטה שלא לכבד פסק דין של הרשות השופטת רק משום שזה אינו מוצא חן בעיניה, מדוע שלא כל אזרח ינהג כך? במילותיו של פרופ' פרידמן: "מתכון לאנרכיה".

     

    • פרופ' נבות היא מרצה למשפט חוקתי במכללה למינהל

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים